הצי המלכותי הנורווגי
 | |
| סמל הצי המלכותי הנורווגי | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | נורווגיה |
| סוג | חיל ים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1814 (רשמי) – הווה |
| מלחמות |
|
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 3,700 חיילים (לא כולל משמר החופים הנורווגי) |
| ציוד עיקרי | שולות מוקשים ועוד |
| פיקוד | |
| יחידת אם | הכוחות המזוינים של נורווגיה |
| מפקדים |
קורט אדלר |
הצי המלכותי הנורווגי (נורווגית: Sjøforsvaret; "כוחות ההגנה הימית"), הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של נורווגיה האחראית על ביצוע הפעולות הימיות של נורווגיה. נכון לשנת 2008, החיל מונה כ-3,700 חיילים, עם יכולת לגייס 32,000 חיילים ו-70 כלי שיט, בהם 5 פריגטות כבדות, 6 צוללות, 14 ספינות תותחים, 4 מקשות, 4 שולות מוקשים, 2 ספינות אימונים ועוד. חיל הים כולל בתוכו גם את משמר החופים הנורווגי.
לצי המלכותי הנורווגי יש היסטוריה משנת 955. משנת 1509 עד 1814 החיל היה חלק מהצי של דנמרק-נורווגיה. מאז 1814 קיים הצי כחיל נפרד.
בשנת 1946 קיבל את הקידומת הימית "KNM" אשר בנורווגית פירושה "Kongelig Norske Marine" (הצי המלכותי הנורווגי). באנגלית, הקידומת של הצי היא "HNoMS", קיצור של "ספינת הוד מלכותו הנורווגית". ("HNMS" יכול לשמש את הצי המלכותי ההולנדי, אך הצי משתמש בקידומת "HNLMS"). משמר החופים הנורווגי מקבל את הקידומת "KV", שבנורווגית משמעותה "KystVakt" (משמר החופים). באנגלית - משמר החופים משתמש בקידומת "NoCGV".
היסטוריה
ההיסטוריה של הצי הנורווגי ארוכה, ומתחילה בלידאנג (אנ') שהוקם על ידי המלך הוקון הראשון בשנת 955, אם כי גרסות שונות של לידאנג היו קיימות מאות שנים קודם לכן. בשלהי ימי הביניים ליידאנג שימש בעיקר להטלת מס והתקיימה עד המאה ה-18.
האיחוד בין דנמרק לנורווגיה
ערך מורחב – דנמרק-נורווגיה
במהלך רוב תקופת האיחוד בין נורווגיה לדנמרק, היה לשתי המדינות צי משותף. צי זה הוקם על ידי המלך הנס, מלך דנמרק בשנת 1509. חלק גדול מהצוות ומהקצינים של הצי היו נורווגים. בשנת 1709 בצי המשותף שירתו כ-15,000 איש; מתוכם 10,000 נורווגים. כאשר טורדנסקיולד ביצע את הפשיטה המפורסמת שלו בדנקיל בשנת 1716 יותר מ-80 אחוז מהספנים ו-90 אחוז מהחיילים שלו היו נורווגים. בשל כך הצי המלכותי הנורווגי משייך את ההיסטוריה שלו מ-1509 עד 1814 כחלק מההצי המלכותי הדני.
האיחוד השוודי-נורווגי
- ערך מורחב – האיחוד השוודי-נורווגי
הצי המלכותי הוקם מחדש ב-12 באפריל 1814 על ידי הנסיך כריסטיאן-פרדריק על שרידיו של הצי הדנו-נורווגי. בזמן הקמת הצי מחדש, מצב הצי המשותף היה גרוע ואילו נורווגיה קיבלה את החלק הנחות ביותר של הצי. לאחר הקמת הצי מחדש הצטוו הקצינים הדנים לשוב לדנמרק והמפקד הראשון של הצי הנורווגי היה תומאס פאסטינג. לאחר מכן היו בצי 39 קצינים, 7 בריגות (אחת נוספת בבנייה), ספינה אחת ושמונה מפרשיות.[1] ב-1 באפריל 1815 הוסדרה הנהגתו של חיל הים הנורווגי, ופאסטינג הפך לשר הצי הראשון.
במהלך תקופת האיחוד השוודי-נורווגי שמרה נורווגיה על עצמאות כוחותיה המזוינים, כולל הצי הנורווגי. ברוב האיחוד היה חיל הים הנורווגי לבעל תקציב ומימון נמוך, אף על פי שהיו תוכניות שאפתניות להרחיבו. בסוף המאה ה-19 הוגדל הצי במטרה להגן על עצמאות מסוימת של נורווגיה מידי השוודים.
בשנת 1900, חמש שנים בלבד לפני פירוק האיחוד עם שוודיה, כלל הצי המלכותי הנורווגי שתי ספינות בריטיות להגנה על החופים (כל אחת משוריינת ובעלת משקל של כ-3,500 טון), שתים-עשרה ספינות קרב, שש-עשרה ספינות קרב קטנות (בעלות משקל של 60 טון), עשרים ושבע ספינות טורפדו ועוד. אלו הופעלו בידי 116 קצינים בשירות פעיל (עם עוד 60 במילואים) ו-700 קצינים זוטרים ומלחים.[2]
לצי המלכותי הנורווגי אף הייתה זרוע אווירית משלו בין השנים 1912–1944.
מלחמות העולם
מלחמת העולם הראשונה
במהלך מלחמת העולם הראשונה שמרה נורווגיה על נייטרליות, אך הכוחות המזוינים גייסו חיילים על מנת להגן על הנייטרליות של המדינה. על אף שהייתה נייטרלית, צי הסוחר הנורווגי סבל מאבדות כבדות.
מלחמת העולם השנייה
- ערך מורחב – נורווגיה במלחמת העולם השנייה
במהלך רוב תקופת מלחמת העולם השנייה, הייתה נורווגיה כבושה בידי גרמניה הנאצית, על אף שהכריזה עם פרוץ המלחמה על נייטרליות.
מלחמת העולם השנייה בנורווגיה החלה ב-8 באפריל 1940 כאשר ספינת הטורפדו הגרמנית "אלבטרוס" תקפה את ספינת המשמר הנורווגית "פול השלישי". בהמשך המלחמה, בתחילת קרב נרוויק, ספינות משמר החופים הישנות ("פנסרסקייפ"), "אידסבולד" ו"נורג", שנבנו לפני שנת 1905 והיו מיושנות, ניסו להיאבק בספינות הקרב הגרמניות; שתיהן הותקפו בטורפדו וטבעו. לעומת זאת, הצי הגרמני שלחם באוסלו עוכב כאשר ממצודת אוסקרבורג פתחו הנורווגים באש תותחי 280 מ"מ מיושנים, ותותחי 150 מ"מ מהצד המזרחי של מצרי דרבק. פגזי הארטילריה גרמו לנזקים כבדים לסיירת הגרמנית "בליכר", אשר לאחר מכן הוטבעה בשל תקיפת טורפדו מהמצודה. בקרב הסיירת הגרמנית היו למעלה מ-1,000 נפגעים מכלל אנשי הצוות והחיילים שנשאה הספינה. הספינה נאלצה לסגת דרומה ולקרוא לתקיפה אווירית של המבצר. עיכוב זה של הכוחות הגרמניים אפשר למלך הנורווגי הוקון השביעי ולמשפחתו, יחד עם הממשלה הנורווגית, להתחמק מהשבי הגרמני.
בפלישה לנורמנדי השתתפו 10 ספינות קרב ו-1,000 גברים מהצי המלכותי הנורווגי בשנת 1944.
במהלך המלחמה הפעיל הצי הנורווגי 118 אוניות, ובסוף המלחמה היו לו 58 אוניות ו-7,500 גברים בשירות. הצי איבד בתקופת המלחמה 27 ספינות, 18 סירות דיג ו-933 גברים.[3]
מלחמת העולם השנייה עד ימינו
בניית הצי הנורווגי מחדש בשנות ה-60 התאפשרה עם תמיכה כלכלית משמעותית מארצות הברית. במהלך תקופת המלחמה הקרה, הצי הנורווגי היה מותאם להכחשת ים, על מנת להפוך את הפלישה מהים לקשה וכואבת ככל האפשר עבור התוקף. במסגרת המשימה הזו, כלל הצי הנורווגי מספר גדול של כלים קטנים וכ-15 צוללות דיזל חשמליות קטנות. כיום הצי המלכותי הנורווגי מחליף את הכלים הללו במספר קטן יותר של כלים בעלי קיבולת גדולה יותר.
הכשרת קצינים לשירות בצי המלכותי הנורווגי נעשית במסגרת האקדמיה הימית המלכותית של נורווגיה, אשר ממוקמת בלקסוואג שבברגן.
בנורווגיה קיים מוזיאון העוסק בנושא שימור נושא ההיסטוריה הימית של נורווגיה.
דגלי הצי לאורך השנים
נס הצי 1814–1815.
נס הצי 1815–1844
(במהלך האיחוד השוודי-נורווגי, היה בשימוש גם על ידי הצי השוודי)
נס הצי 1844–1905
(במהלך האיחוד השוודי-נורווגי, היה בשימוש גם על ידי הצי השוודי)
נס הצי מאז 1905
דגל הצי 1844–1905
(במהלך האיחוד השוודי-נורווגי, היה בשימוש גם על ידי הצי השוודי)
דגל הצי מאז 1905
.svg)
.svg)
.svg)
נמלי הצי
נמלי הצי כוללים בין היתר את:
- האקונסוורן, ברגן (הבסיס העיקרי של חיל הים).
- ראמסונד, בין העיירות הארשטאד ונרוויק (מבצעים מיוחדים)
- טרונדנס, הארשטאד (פיקוד הריינג'רס)
- סרלנד (בסיס שייטת המשמר צפון)
- קרליוהאנסוורן, הורטן (מתקן אימונים)
מבנה הצי
הצי הנורווגי מורכב מצי, משמר חופים ובית ספר ימי. הצי מורכב מ:
- מפקד הצוות.
- זרוע פריגטות.
- זרוע צוללות.
- אגף לוגיסטיקה.
- זרוע לוחמה מיוחדת.
בתי הספר של הצי מורכבים מ:
- בסיס הדרכה.
- קצין בית ספר.
- האקדמיה הימית המלכותית של נורווגיה.
כלים המשמשים את הצי כיום
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חיל הים הנורווגי ב-1814 (בנורווגית)
- ^ קלטי ג'.ס., שנתון סטטיסטי של מדינות העולם לשנת 1900, מקמילן, 1900, עמ' 1066-1067
- ^ Berg, Ole F. (1997). I skjærgården og på havet: marinens krig 8. april 1940-8. mai 1945 [הארכיפלג והים: 8 באפריל 1940 – 8 במאי 1945] (בנורווגית). Marinens krigsveteranforening. ISBN 82-993545-2-8. OCLC 247099642.
