מקשת (ספינה)

מקשת הוא מונח המתייחס באופן ספציפי לספינה המשמשת לפריסת מוקשים בים.

מבחינה היסטורית נעשו פעולות מיקוש על ידי ספינות, צוללות ומטוסים. מאז מלחמת העולם הראשונה הועסקו הספינות במיקוש הגנתי להתקנת מוקשים מבוקרים בנקודות שנקבעו מראש בקרבת ביצורי החוף או בנתיב הכניסה לנמל שיופעלו על ידי בקרת החוף כאשר ספינת המטרה תעבור בטווח האפקטיבי של המוקש.

ספינות שטח

השימוש הנפוץ ביותר במונח "minelayer" הוא ספינה המשמשת לפריסת מוקש ימי. במלחמת העולם השנייה העסיקו הבריטים את המקשות במשלוחי מטענים לאזורים מבודדים, כגון מלטה ו טוברוק. השילוב של מהירות גבוהה (עד 40 קשר) ויכולת נשיאה משקל רב היה מוצלח מאוד לכך.

מקשת ימית יכולה להיות שונה במידה ניכרת בגודל, מספינות חופיות של כמה מאות טון. למשחתת - כמו ספינות של כמה אלפי טון תזוזה. מלבד מטענם של מוקשים ימיים רובם היו נושאות נשק נוסף להגנה עצמית, עם כמה חמושים מספיק כדי לבצע פעולות לחימה אחרות מלבד מיקוש כגון המשחתת הרומנית Murgescu אשר הועסקה בהצלחה כמלווה שיירות עם חימוש של: 2 תותחי 105 מ"מ, 2 תותחי 37 מ"מ, 4 תותחי 20x 2 n"n מ"ט, 2 מקלעים, 2 מטולי פצצות עומק.

משחתת סקורי של הצי הסובייטי הוגדרה ככלי רב תכליתי ונוספה לה משימה של הטלת מוקשי עגינה מדגם "קראב". למעשה הוגדר הדגם כנושאות מוקשים של הצי. בנוסף לתותחים, טורפדו ופצצות עומק כנגד צוללות, היו על סיפון ירכתי המשחתת שני מסלולים להטלת מוקשים ימיים.

צוללת מיקוש

למיקוש התקפי יש חשיבות רבה בהסתרת עובדת המיקוש ומניעת מידע על השטח המסוכן. על כן צוללת יכול להיות התשובה לבצעי מיקוש בפתח נמלי הצד השני. הצוללת הראשונה שתוכננה כך הייתה הצוללת הרוסית Krab בשנת 1912. והצוללת האמריקאית USS Argonaut.
התפתחות המוקשים הימיים בצורה היכולה להיות מוטלת מצינור טורפדו מאפשרת לצוללות רבות לטעון מוקשים ולהטילם באופן חשאי.
מדינות המחזיקות מקשות בסדר הכוחות של הצי הן: דרום קוריאה, פולין, שוודיה ופינלנד. בדרך כלל מדינות עם קו חוף ארוך, הים רדוד, שבו מיקוש ימי יהיה יעיל ביותר. ציים אחרים מתכננים כנראה ליצור אמצעי מיקוש מאולתרים בזמן מלחמה. למשל על ידי גלגול המוקש לתוך הים מסיפון הרכב דרך דלתות הפתיחה הפתוחות של מעבורת. בשנת 1984 נחשפו פעולות של חיל הים הלובי בים האדום כמה קילומטרים מדרום לתעלת סואץ, באמצעות מעבורת רכב. מדינות אחרות החשודות שיש להן תכניות מיקוש לקראת במלחמה הן איראן וצפון קוריאה.

מיקוש מהאוויר

החל ממלחמת העולם השנייה, שימשו מטוסים צבאיים כדי להטיל מוקשים ימיים בהצנחה. בריטניה וארצות הברית עשו שימוש משמעותי במיקוש אווירי. מוקשים מסוג מגנטי לא מוכר הוטלו על ידי מטוס גרמני בשפך התמזה בתחילת המלחמה 1939 אחרי שמוקש כזה נפל בשטח הבוצי נבדק על ידי מומחים שלמדו איך זה עובד ואפשרה לפתח אמצעי נגד מתאימים. פעולות מיקוש מהאוויר של הבריטים היו: בים הצפוני במבואות הנמלים הגרמניים. בקרבת בלגרד ביוגוסלביה,
ארצות הברית הפילה אלפי מוקשים במימי החופים היפנים, ותרמה לתבוסתה. מיקוש מאוויר הופעל גם במלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם.

גלריה

משחתת רוסית מניחה מוקש. ^[א]
טיפול במוקש לקראת הטלתו במקשת הקנדית HMCS Sankaty ליד חופי נובה סקוטיה במלחמת העולם השנייה.
מקשת הצי הרומני 'אדמירל מורגסקו' שהופעלה גם כמשחתת ליווי, במלחמת העולם השנייה.
מקשת KNM Brage של הצי הנורווגי, 1961.
משחתת רוסית מדגם סקורי עם יכולת הטלת מוקשים.
מקשת שוודית 'אאלסבורג', 1974.
מקשת הצי הפיני FNS Uusimaa מסדרת 'המינמה'.