בחסידות קרלין ברוסיה היה נהוג לשיר את הניגון בשבתות החורף, אז היו מתחילות חטיפות הילדים. בחסידות חב"ד הניגון משמש גם כתפילה על מלחמת היצר, אשר עשו מסמלו. כך גם בחסידות סלונים, מושר הניגון ב'טיש' המסורתי שבערב יום הכיפורים, ובסעודה שלישית של פרשת וישלח - הפרשה בה נקראים פסוקים אלו בתורה.
הניגון מופיע בסולם מינורי. לפי גרסת חב"ד בסולם פריגיש ולפי נוסח קרלין בסולם מינור הרמוני עם חריגה בסיום כל קטע לסולם פריגיש. לפי נוסח סלונים (וכן היו בחב"ד ששרו כך) הניגון מופיע בסולם פריגיש אך משולבת בו ההגבהה של הדרגה השביעית, כבסולם הרמוני. כמו כן, ישנם שינויים לא משמעותיים נוספים, אך המבנה של הניגון שווה.
סיום הניגון מהמילים "ואתה אמרת היטב" (תיבה 17 בתווים להלן), שנוי בגרסאות שונות. על פי נוסח קרלין הוא מסתיים כמו סיום הקטע הראשון של הניגון, בחריגה קודרת לסולם פריגיש. בנוסח סלונים, הוא עובר לסולם מז'ורי, בנימה אופטימית יותר וחוזר בסיום לסולם המקורי, ואילו בנוסח חב"ד הסיום הוא ניגון עצמאי, עליז ומהיר, אשר מוכר בנוסח שונה כניגון פורים מחצרות קרלין-סלונים "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
במספר גרסאות, אתר היכל מנחם (חב"ד)
