שניאור ליפסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שניאור ליפסון
לידה 18 במרץ 1914
פטירה 22 בינואר 2001 (בגיל 86)
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל למדעי החיים (תשכ"ט)
הערות ממקימי האוניברסיטה הפתוחה בישראל
תרומות עיקריות
פיתוח תאוריה למעברי הליקס ושיטות SGF‏ (Sequence Generating Function) ו-CFF‏ (Consisten Force Field)

פרופ' שניאור ליפְסוֹן (Shneior Lifson;‏ 18 במרץ 191422 בינואר 2001) היה המנהל המדעי של מכון ויצמן למדע וממקימי האוניברסיטה הפתוחה בישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל למדעי החיים (תשכ"ט).

קורות חייו

ליפסון נולד ב-1914 בתל אביב להורים יוצאי רוסיה. למד בגימנסיה "הרצליה". באותה תקופה החל להיות פעיל בתנועת השומר הצעיר. לאחר לימודיו הצטרף לקן התנועה בייסוד קיבוץ תל עמל בעמק יזרעאל. בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח, וכעבור שנה שוחרר ללימודים אקדמיים. לאחר שסיים תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה חזר ללמד במוסד החינוכי של קיבוץ משמר העמק,[1] בו הורה עד מלחמת העצמאות.

היה נשוי לבת קיבוץ ניר דוד ולשניים נולד ילד כיום פרופסור אורי לירון , התגרש ונישא בשנית לד"ר חנה שטרן, ילידת ברלין שעלתה לארץ לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, אשר שימשה כחלק מצוות הוראת המתמטיקה בפקולטה לחקלאות במכון וייצמן.לשניים נולדו שני ילדים ד"ר ירון לפידות ואילנה ריוח.

עם פרוץ המלחמה גויס ליפסון לחיל המדע ושירת תחת אהרון קציר, שהיה באותה עת מנהל מחלקת הפולימרים במכון ויצמן למדע. לאחר שחרורם מהצבא נענה ליפסון להצעתו של קציר ובא לעבוד עמו במכון, על אף אי-היכרותו עם התחום העיקרי שבו עסקה המחלקה – כימיה. מחקריו עסקו בתחום התפר של תגובתם הפיזיקלית של חומרים כימיים. במקביל המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית, ובשנת 1954 סיים את לימודי הדוקטורט (כותרת הדיסרטציה שהגיש: "האנרגיה החפשית של תמיסות פוליאלקטרוליטיות").

בראשית עבודתו העצמאית כחוקר יצא ליפסון לאוניברסיטת קורנל ועבד עם פרופ' פיטר דבי, מומחה בעל שם עולמי לכימיה פיזיקלית. בתקופה זו פיתח את הנוסחה לחישוב תכונות תמיסה של שרשרות פולימריות, ובסופה חזר למכון ויצמן. עבודתו זו, כמו גם עבודתו כחוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, הובילו אותו לפיתוח תאוריות נוספות, בהן תאוריה למעברי הליקס ופיתוח שיטות SGF‏ (Sequence Generating Function) ו-CFF‏ (Consistent Force Field), המתארות את התנהגותן התרמודינמית של שרשרות פולימריות והשימוש האופטימלי בפרמטרים המצויים בהן (באמצעותן, למשל, נחשף המבנה הטבעי של החלבון).

בשנים 19631967 כיהן ליפסון כמנהל המדעי של מכון ויצמן.[2] בשנים 19731978, כיהן כדקאן הפקולטה לכימיה במכון. בשנת 1970 מונה על ידי שר החינוך, יגאל אלון, לעמוד בראש ועדה לבדיקת נחיצותה של אוניברסיטה פתוחה בישראל. הוועדה המליצה על הקמת האוניברסיטה במתכונת הנהוגה באנגליה[3]. לאחר הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה מונה ליפסון לרקטור האוניברסיטה, והיה בין מתווי דרכה.

בשנת 1959 זכה ליפסון בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים, על מחקרו "בעיות מכניקה סטטיסטית של פולימרים".[4] בשנת תשכ"ט זכה בפרס ישראל למדעי החיים. כמו כן היה חבר כבוד של האוניברסיטה הפתוחה, דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ויקיר העיר רחובות לשנת 2000.

בשנת 2013 זכו תלמידיו אריה ורשל ומיכאל לויט בפרס נובל לכימיה.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

  • מותר החי מן הדומם: מוצא הברירה הטבעית, איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 18 (2000), 2–3

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26649792שניאור ליפסון