הפפירוס של אני
הפפירוס של אני הוא פפירוס של ספר המתים, מתקופת השושלת ה-19 במצרים העתיקה. הפפירוס כתוב בכתב חרטומים.
לפי מסורת הדת המצרית, לאחר מות האדם, הוא עובר בעולם הבא סדרה של מבחנים ותלאות עד להגיעו למנוחה. כדי לעזור למת לצלוח את העולם הבא, נכתב ספר המכונה ספר המתים, שכלל לחשים ועצות שיעזרו לו. לכל אדם נכתבה גרסה אישית של ספר המתים על פפירוס, שנערך במיוחד לכבודו על ידי כהני הדת, נועד לשימושו הפרטי ונקבר יחד איתו. מכוון שעלות ומורכבות הכנת הפפירוס הייתה גבוהה מאד באותם הימים, רק שכבות האליטה של החברה המצרית יכלה לרכוש לעצמה עותק אישי. הפפירוס של אני היא גרסה של ספר המתים שנעשתה עבור אדם בשם אני, שהתגורר בעיר תבאי והיה פקיד בכיר.
הפפירוס נרכש בשנת 1888 על ידי ארנסט וואליס באדג' בעבור אוסף המוזיאון הבריטי, שם שוכן הפפירוס עד היום. על מנת לשלוח את המגילה לאנגליה, חתך באדג' את המגילה, שאורכה כ-24 מטר, ל-37 גיליונות באורך אחיד ובכך פגם בה באופן משמעותי. כיום היא אחד מהמקורות השלמים והעיקריים ללמידה על ספר המתים שיש בידי החוקרים.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |