ארנסט ווליס באדג'
 | |
| לידה | 27 ביולי 1857 |
|---|---|
| פטירה | 23 בנובמבר 1934 (בגיל 77) |
| ענף מדעי | אגיפטולוגיה, פילולוגיה |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות אל-עמארנה | |
ארנסט אלפרד תומפסון ווליס באדג' (27 ביולי 1857 – 23 בנובמבר 1934) היה חוקר, היסטוריון ופילולוג בריטי, שעבד עבור המוזיאון הבריטי ופרסם עבודות רבות על המזרח הקדום.
ילדות ונעורים
א.א. ואליס באדג' נולד בבודמין, קורנוול לאב לא ידוע ועזב בגיל צעיר להתגורר בלונדון עם סבתו ודודתו. הוא החל להתעניין בשפות לפני גיל עשר, אך כיוון שעזב את הלימודים בגיל 12 כדי לעבוד כפקיד בחברת W.H. Smith, למד בזמנו החופשי עברית וסורית, בעזרת מורה מתנדב בשם צ'ארלס סיגר. באדג' החל להתעניין בשפה האשורית ב-1872, בזמן ששהה במוזיאון הבריטי.
עבודתו
באדג' נחשב לאחד מחשובי האגיפטולוגים בכל הזמנים. כתב ספרים רבים על מסעותיו וגילויו במצרים בשליחות המוזיאון הבריטי שבלונדון. בין השאר, גילה את האתר הארכאולוגי אל-עמארנה במצרים ועסק בפיענוח כמה לוחות חימר עתיקים שנמצאו בו, תרגם במלואו את הספר העתיק "כברה נגסת" על קיסרי אתיופיה, רכש עותק עתיק של הספר "מדינת האתונאים" המיוחס לאריסטו, ועוד.
באדג' נודע בעיקר בזכות חשיפת "ספר המתים" השלם - הפפירוס של אני, אותו גילה בשנת 1888 בעת מסע ארכאולוגי ללוקסור, בסיוע שודדי קברים וסוחרי עתיקות מקומיים לא חוקיים. הוא נעצר על ידי הרשויות המצריות, אך ברח מהכלא המצרי והצליח להבריח את הספר למוזיאון הבריטי, שם הוא נמצא עד היום.
ביקורת ומחלוקת
מעשיו של באדג' היו שנויים במחלוקת כל ימיו, וגם לאחר מותו. כיום מתייחסים אליו רוב החוקרים באמביוולנטיות. מצד אחד, היה אחראי באופן ישיר לכך שרבים מאוצרותיה הארכאולוגיים של מצרים נשארו שלמים, ולא נהרסו ברבות הימים על ידי רשות העתיקות המצרית, שבתקופות מסוימות לא שמרה על שלמות המוצגים כראוי ולא פעלה למציאת תגליות חדשות.
מנגד, באדג' נתפס כאחד מגדולי שודדי האמנות, ולעיתים לא בחל בדרכים לא חוקיות כדי להשיג מוצג כלשהו ולהעבירו לידי המוזיאון הבריטי ששלח אותו. כמו כן, ייתכן והשחית לנצח כמה מהמוצגים כדי להעבירם. את הפפירוס של אני, לדוגמה, שהיה באורך 24 מטר, גזר לקטעים כדי להעבירו לבריטניה, ובכך פגע בשלמותו.
