אמדואת
אמדואט (פירוש מילולי "הנמצא בעולם שאחרי" תורגם גם כ"כתב הלשכה הנסתרת אשר בשאול" וגם "ספר מה קיים בשאול"[1]) הוא כתב קבורה מצרי עתיק חשוב, של הממלכה החדשה. כמו כתבי קבורה מצריים רבים, הם נמצאים כתובים בחלקם הפנימי של קברי הפרעונים. בניגוד לכתבי קבורה אחרים, לעומת זאת, היה הכתב שמור רק לפרעונים (עד השושלת ה-21 כמעט באופן בלעדי) או לבני אצולה בדרגה גבוהה[2].
הכתב מספר אודות רע, אל השמש המצרי שעובר דרך העולם התחתון, מהזמן שבו השמש שוקעת במערב, עד הזמן בו היא מופיעה שוב במזרח. נכתב בו הפרעונים שמתים, נלקחים למסע דומה, אשר בסופו מתאחדים הם עם רע וחיים יחדיו לנצח.
העולם התחתון מחולק ל 12 שעות הלילה, שכל אחת מייצגת בעלי ברית ואויבים שונים, הפוגשים את פרעה ואל השמש. אמדואט מכיל את שמות כל האלים והמפלצות האלה, כשמטרת הספר העיקרית היא לידע את הפרעונים המתים את שמותיהם, כך שיוכלו לקרוא להם לעזרה, או להשתמש בשמם כדי להביס אותם.
בנוסף למניית ומתן שמות לתושבי דואט (עולם המתים) השליליים והחיוביים, איוריו של אמדואט מראים את טופוגרפית העולם התחתון. גרסתו המלאה המוקדמת של הכתב נמצאת ב-KV34, קברו של תחותמס השלישי בעמק המלכים.
הערות שוליים
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איזיס • אכר • אמון • אמונט • אנוביס • אנוקט • אפיס • אפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • באט • בס • בסתת • גב • הורוס • הפי • הקא • וואדג'ת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרטם • נפתיס • סאטט • סובק • סופדו • סח'מת • סת • פאחט • פתח • קבוי • קוק • קטש • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואט • כתבי הפירמידות • כתבי סרקופגים • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים | |
