תסמונת המצור
תסמונת המצור[1] היא תסמונת אשר מציגה את הגישה לפיה ישראל ניצבת לבדה מול עולם עוין, בין היתר על ידי השימוש במונח העולם כולו נגדנו. לעיתים תסומנת זו משמשת להצגת תחושה עובדתית, ולעיתים היא משמשת להתרסה.
התייחסות מוקדמת
בשנת 1932 נאם בן-ציון דינור בשבחה של הציונות, החותרת לשחרור עצמי של היהודים, וציין כי "כל העולם מתקומם נגדנו, כל ארצות העולם מתקוטטות עלינו ואין מי אשר יעז עכשיו להכחיש, כי רק אותה הדרך שהתוו לפני חמישים שנה, היא הדרך היחידה להצלת העם...".[2]
אויגן קולב יצא נגד תפיסת תסמונת המצור וכתב: "ואתה שואל: האם נעיז לצאת חוצץ נגד כל העולם? חמומי־מוח והרפתקנים פוליטיים־צבאיים ישיבו לך אל נכון: 'מדוע לא? אנו יורקים על כל העולם"' אך לא להם עליך להאמין כי אם לאלה שיסבירו לך בהכרה עמוקה, כי לא נכון הוא, שכל העולם הוא נגדנו. דווקא משום שקיימות שכבות חזקות, הדוגלות בחירותם על כל העמים והמעמדות המדוכאים וממילא — גם במאמצי חירותנו,— דווקא רשום כך מכוונים נגדנו כוחות הריאקציה."[3]
גם הפובליציסט יהודה גוטהלף יצא נגד תפיסת תסמונת המצור, והציג אותה כמאזוכיזם רוחני שאין לו הצדקה מבחינת ההיסטוריה הרחוקה (תור הזהב של יהודי ספרד) והקרובה,[4] וראה בה מאפיין גלותי, שנסמך על התפיסה ההיסטורית בעם היהודי "כל העולם נגדנו: ובהכרח שיהיה נגדנו, כי הגוי רוחש שנאת עולם ליהודי"; תפיסה שאינה מתאימה ל"מדינת ישראל, שיש לה גם אויבים וגם בעלי ברית, ככל מדינה אחרת".[5]
הפזמון "העולם כולו נגדנו"
ייצוג מובהק לתחושת "העולם כולו נגדנו" ניתן בפזמון בשם זה שכתב יורם טהרלב והלחין קובי אושרת בשנת 1969, וביצעה להקת פיקוד דיזינגוף.[6] יחד עם הגישה ש"העולם כולו נגדנו", כולל הפזמון נימה אופטימית של אמון ביכולתנו להתמודד עם המצב.
מחבר הפזמון, יורם טהרלב, ציין "תחושה עמוקה של בגידת הידידים שררה בארץ בימים בהם נכתב השיר. מדינות רבות בעולם, במיוחד מדינות אירופה ומדינות הגוש המזרחי, תמכו בצורה בלתי מובנת באויבינו".[7]
הפזמון החוזר:
- העולם כולו נגדנו
- לא נורא, נתגבר,
- לא שמים בכלל עלינו,
- לא נורא, נסתדר,
- העולם כולו נגדנו
- לא נורא, נתגבר,
- גם אנחנו עליהם
- לא שמים יותר!
תסמונת המצור במליאת הכנסת
חלק מחברי הכנסת השתמשו בביטוי "העולם כולו נגדנו", במפורש או במשתמע, להצגה של תפיסת עולמם. דוגמאות:
- ח"כ יוסף בא-גד (מולדת):
"הגיע הזמן לומר זאת בקול, בלי כללי נימוס דיפלומטיים ובלי מעטה שלווה אקדמי. הגיע הזמן לומר זאת בקול, כי בעיני קבוצה גדלה והולכת, המשתייכת לאליטה החברתית בעולם המערבי, אנטישמיות, ברמה זו או אחרת, ובהסוואה כזאת או אחרת, הופכת להיות יותר ויותר לגיטימית. אם, כתחושתם של רבים, "העולם כולו נגדנו" כמו תמיד, אזי אולי אין מה לעשות בעניין. אך אם נובע הדבר מבורות, מתמימות; מחשיפה לשיטפון של תעמולה אנטישמית מכל הסוגים, ללא תגובה ישראלית ויהודית הולמת; מסדר-יום מעוות ועקום של ארגוני זכויות אדם רבים, שהצליחו לשעבד את האג'נדה העולמית בנושאי זכויות האדם לעניין הפלסטיני ולהתנגדות לאמריקה - הרי שניתן אולי לתקן את העניין, כך שהעולם הנאור כולו, העולם החופשי, יבין את טעותו הנוראה, המשחקת לידי אויבי האנושות כולה, ולא רק לידי אויבי ישראל."[9]
לעומתם, חלק מחברי הכנסת מתחו ביקורת על התחושה של "העולם כולו נגדנו". דוגמאות:
- ח"כ אלעזר גרנות (מפ"ם):
"מה שקרה בשנים האחרונות בארץ הזאת הוא, שבמקום מדיניות יש לנו לאומנות המעורבת בפונדמנטליזם דתי - תערובת מסוכנת מאין כמוה, שלא יכולה לחלץ עם משום מצב של מלחמה שהוא נתון בה. עכשיו, נוסף על התערובת הזאת עוד מרכיב אחד, מרכיב הפרנויה הלאומית; הפחד שכולם רודפים אותנו, העולם כולו נגדנו."[10]
"העולם כולו נגדנו. לבי לבי לאלה שכל השקפת עולמם - שמענו לפחות שניים כאלה היום - בנויה על הנחה, שעכשיו מסתבר שאין לה רגליים ואין לה ידיים, הנחה האומרת שתמיד, ובכל תנאי, יהיה העולם נגדנו. לבי לכל אלה שהורגלו לראות את עצמם תמיד כקרבנות, ובאו בוש וגורבצ'וב, ואתם העולם כולו, והתייצבו לצדנו, התייצבו נגד הרשע, עם כל עוצמתם הצבאית."[11]
"עוד לפני השלום הכולל, עדיין באווירת הדיונים וההסכמים, אנו עדים לרוח חדשה הנושבת על פני העולם כולו ביחסיו עם מדינת ישראל. הטענה כי העולם כולו נגדנו התנדפה ברוח השלום. העולם אינו נגדנו. העולם אתנו."[12]
"יש נטייה חזקה מדי, ולדאבון הלב ראש הממשלה באמירתו טיפח את הכיוון הזה, להסתגר ולומר: העולם כולו נגדנו, ואנחנו ננצח אותו. אני אומר, שמי מטפח את זה בסוף יגרום לכך שאנחנו נהיה נגד כל העולם."[13]
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעקב ידגר, הסיפור שלנו: הנרטיב הלאומי בעיתונות הישראלית, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור, 2004, פרק שני: "'העולם כולו נגדנו' — לא רק שיר הנרטיב הלאומי על רקע מלחמת יום הכיפורים".
קישורים חיצוניים
- יעקב שרת, כשהעולם כולו נגדנו, מעריב, 25 במרץ 1980
- אדר אבישר, העולם כולו נגדנו, מעריב, 8 בדצמבר 1988
- אפרים סידון, העולם כולו נגדנו, מעריב, 26 במאי 1989
- חנן נוה, העולם כולו נגדנו, וטוב לנו עם זה, באתר ynet, 12 בספטמבר 2011
הערות שוליים
- ^ בן-שאול, ניצן. "מצור", כתב העת "סרטים", גיליון 4, חורף 1989, עמ' 10-2
- ^ ב. צ. דינבורג, לחשבון היובל, דבר, 17 באוגוסט 1932
- ^ א. קולב, אגרת תשובה לגולה, על המשמר, 23 באפריל 1948
- ^ יהודה גוטהלף, ספרות והגות (פסקה: המתיוונים ובעלי "הייחוד הלאומי"), על המשמר, 6 בינואר 1950
- ^ יהודה גוטהלף, מוקדם ומאוחר במערכה, דבר, 31 בדצמבר 1956
- ^ מילות השיר "העולם כולו נגדנו", באתר שירונט
לביצועים של השיר "העולם כולו נגדנו" באתר הספרייה הלאומית - ^ העולם כולו נגדנו, באתר של יורם טהרלב(הקישור אינו פעיל, 1.6.2020)
- ^ יוסף בא-גד, דברי הכנסת, 30 ביוני 1993
- ^ ראובן ריבלין, דברי הכנסת, 27 בינואר 2004
- ^ אלעזר גרנות, דברי הכנסת, 11 בפברואר 1987
- ^ דוד צוקר, דברי הכנסת, 29 בינואר 1991
- ^ יצחק רבין, דברי הכנסת, 3 באוקטובר 1994
- ^ שבח וייס, דברי הכנסת, 27 במאי 1998
35927051תסמונת המצור