הנסיך הקטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנסיך הקטן
Le Petit Prince
קובץ:Petit prince renard.jpg
מידע כללי
מאת אנטואן דה סנט־אכזופרי
שפת המקור צרפתית
סוגה ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה Gallimard
תאריך הוצאה 1943
מספר עמודים 92
קובץ:LePetitPrince.JPG
הנסיך הקטן, מתוך האיורים המקוריים של המחבר.
מבוא לספר

”אֲנִי מְבַקֵּש מֵהַיְּלָדִים סְלִיחָה עַל שֶׁהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה לִמְבֻגָּר. יֵשׁ לִי נִמּוּק חָשׁוּב: הַמְּבֻגָּר הַזֶּה הוּא הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בָּעוֹלָם. וְיֵשׁ לִי עוֹד נִמּוּק: הַמְּבֻגָּר הַזֶּה יָכוֹל לְהָבִין הַכֹּל, אֲפִלּוּ סְפָרִים לִילָדִים...”
המחבר[1]

קובץ:PikiWiki Israel 16505 quot;The Little Princequot; garden in Holon.JPG
מדליק הפנסים בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון
קובץ:PikiWiki Israel 16503 quot;The Little Princequot; garden in Holon.JPG
המלך בגן סיפור "הנסיך הקטן" בחולון

"הנסיך הקטן" (בצרפתית: Le Petit Prince,‏ 1943) הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט־אכזופרי, שכתב אותו, ככל הנראה, בעת שהותו במלון בניו יורק.

בעודו כתוב ומאויר כספר ילדים, ב"נסיך הקטן" באים לידי ביטוי מספר רעיונות מעמיקים בנוגע לחיים ולאהבה, המעוררים תהיה אם אמנם הוא כזה. ההקדשה: "לליאון ורת, כשהיה ילד קטן", מרמזת לכך שהספר מכוון לזיכרון הילדות הנוסטלגי של הקוראים המבוגרים, ולא דווקא לילדים.

עַל כֵּן, אִם תַּגִּיד לָהֶם [לַמְּבֻגָּרִים]: "הַהוֹכָחָה שֶׁהַנָּסִיךְ הַקָּטָן הָיָה קַיָּם בֶּאֱמֶת הִיא שֶׁהוּא הָיָה מַקְסִים, שֶׁצָּחַק וְשֶׁרָצָה כִּבְשָׂה. מִי שֶׁרוֹצֶה כִּבְשָׂה, סִימָן שֶׁהוּא קַיָּם", יִמְשְׁכוּ בַּכְּתֵפַיִם וְיִתְיַחֲסוּ אֵלֶיךָ כְּאֶל יֶלֶד קָטָן!

תרגום אילנה המרמן, הוצאת עם עובד, 1993, עמוד 16

העלילה סובבת סביב התרחשות דמיונית, בה מוצא עצמו המספר, סנט־אכזופרי, תקוע במדבר סהרה לאחר תקלה מכנית במטוסו (ואמנם, סנט־אכזופרי היה טייס בחייו, ונחת נחיתת חירום במדבר סהרה, בהמשך מצא את מותו כשמטוסו נפל במלחמת העולם השנייה), שם הוא פוגש צעיר משונה - הוא הנסיך הקטן, גיבור הסיפור אליו הוא נקשר במהרה. בשיחותיהם, חושף המחבר את השקפתו על חוסר ההגיון שמפגין המין האנושי לעיתים, ועל האמיתות הפשוטות אותן נוטים לשכוח המבוגרים.

האיורים בספר, המתארים את הנסיך הקטן ואת ההתרחשויות העיקריות, הם פרי עטו של המחבר, ומוסיפים נופך ייחודי לספר.

תמצית העלילה

כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך־רוח, כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למִספרים חשיבות יתרה.

תרגום אריה לרנר, הוצאת עם עובד, 1971, עמוד 14

הנסיך מתגורר על אסטרואיד קטן ובו שלושה הרי געש ושושנה אחת, אליה הנסיך קשור מאד רגשית. הוא מבלה את ימיו בדאגה ובטיפוח הכוכב שלו: בגריפת לועי הרי הגעש ובשרוש שורשי עצי הבאובב שמנסים כל הזמן להתרחב ולהתפשט, מה שעלול לבקע את הכוכב הקטן. לאחר ריב עם השושנה המפונקת, עוזב הנסיך את כוכבו על מנת לראות את היקום. הוא מגיע למספר אסטרואידים אחרים, כשבכל אחד מתגורר מבוגר, טיפשי בדרכו שלו.

  • המלך שחושב שהוא שולט על הכוכבים מכיוון שהוא פוקד עליהם לעשות דברים שהיו עושים בלאו הכי, ומנסה לנהוג כך גם כלפי אנשים. כך למשל לאחר שהנסיך הקטן אומר לו שהוא עומד לפהק הוא פוקד עליו לפהק.
  • הגאוותן שרוצה להיות מוערץ על ידי כל אדם, וביקש מהנסיך שיגיד לו שהוא הכי חכם ומוצלח על הכוכב, בקשה מטופשת לאור העובדה שהוא חי לבד על כוכבו.
  • השיכור ששותה מתוך חרפה, על מנת לשכוח את חרפת שתייתו.
  • איש העסקים שעסוק תמיד בספירת הכוכבים שהוא חושב ששייכים לו. הוא רוצה להשתמש בהם על מנת לרכוש עוד כוכבים.
  • מדליק הפנסים שחי על אסטרואיד שמשלים סיבוב סביב צירו כל דקה. לפני זמן רב, הוטלה עליו המשימה של הדלקת הפנס היחיד על הכוכב עם בוא הלילה, ולכבותו עם זריחת השמש. בהתחלה, זמן הסיבוב של הכוכב היה סביר יותר, ולמדליק הפנסים היה זמן לנוח. עם הזמן, הואצה מהירות סיבוב הכוכב סביב צירו, והיממות התקצרו. בסרובו להפנות גבו לעבודתו, הוא מדליק או מכבה את הפנס כל דקה.
  • הגאוגרף שמעביר את חייו בכתיבת מפות, אך לעולם לא עוזב את שולחנו. מתוך עניין מקצועי, שואל הגאוגרף את הנסיך כיצד לתאר את עולמו. הנסיך הקטן מתאר את הרי הגעש ואת השושנה. "אנחנו לא רושמים שושנים", עונה לו הגאוגרף, מכיוון שהן רק זמניות. הנסיך הלום ופגוע מהגילוי שהפרח האהוב שלו ייעלם יום אחד. הגאוגרף ממליץ לו שיבקר בכדור הארץ.

על הארץ, מגלה הנסיך שורה שלמה של שיחי שושנים, ורוחו נופלת, מכיוון שהשושנה שלו אמרה לו שהיא ייחודית ויחידה ביקום כולו. אז הוא פוגש שועל, מאלף אותו (לבקשתו), וזה האחרון מסביר לו כי שושנתו אכן ייחודית, מכיוון שהנסיך נתן לשושנה אהבה והשקיע זמן באהבה לה.

הנסיך פוגש בעוד שני מבוגרים על הארץ:

  • כוון הרכבות שתפקידו לכוון את הרכבות ולרכז את האנשים בקבוצות של אלף איש כדי להסיע אותם ממקום למקום.
  • הסוחר המוכר טבליות החוסכות את הצורך בשתיית מים.

הנסיך פוגש את המספר במדבר, ומבקש ממנו לצייר לו כבשה. לאחר כמה ניסיונות כושלים לצייר כבשה שתתאים לרצונו של הנסיך, מצייר לו הדובר קופסה, ובה, לפי דבריו, נמצאת הכבשה. הנסיך מקבל זאת בשמחה.

לאחר זמן מה עם המספר, פוגש הנסיך במדבר נחש, שמבטיח לו כי יש לו הכח להחזיר את הנסיך לכוכב הבית שלו. לאחר מחשבה, הנסיך נפרד מן המספר פרידה מלאת רגשות, ומרשה לנחש להכיש אותו. הנסיך הקטן נופל בדממה על החול, ולא משאיר אחריו אף סימן פיזי.

בספר מוזכרת סכנת עצי הבאובב, שזרעיהם דומים לאלה של שושנים אך יש לגלות ולנכש אותם ברגע שמבינים שהם לא צמח אחר, שאם לא כן הם עלולים לגדול עד כדי כך ששורשיהם יבקעו את האסטרואיד כולו. ישנו גם איור של אסטרואיד שדיירו היה עצלן ולא דאג לעשות זאת, כשהוא אכן עומד להתבקע מעומס השורשים של שלושת העצים הענקיים שצמחו עליו. תיאור זה נחשב כמשל לעלית הפאשיזם והנאציזם, אשר בתחילתם נראו לאנשים רבים באירופה כיפים ומושכים, וה"עצלן" הם מדינאי המערב אשר לא נלחמו בהם מיד עם הופעתו.

דפים אבודים

בשנת 2012 נמצאו שני דפים אבודים של הספר, השופכים אור חדש על העלילה. הדפים נמצאו באוסף כתבים של הסופר, והועברו לבית מכירות. העמוד הראשון מציג גרסה מוקדמת של הרגע בו הנסיך מגיע לכדור הארץ, וטקסט ששונה לאחר מכן בגרסה הסופית. העמוד השני מציג דמות חדשה לגמרי - חובב התשבצים. הנסיך וחובב התשבצים מנהלים שיחה על כדור הארץ ואז הנסיך מסייע לו עם מילה שהוא לא מצליח לפתור בתשבץ כבר שלושה ימים (שש אותיות, מתחיל ב־G). מאחר שהדף נכתב בניו יורק בשנת 1941 יש סבירות גבוהה שהמילה החסרה שלא מופיעה בטקסט היא "מלחמה" (בצרפתית: Guerre).

אסטרונומיה

ב־1975 התגלה אסטרואיד שנקרא על שם הסופר 2578 Saint-Exupéry. ב־2003, אסטרואיד־לווין קטן (שהתגלה ב־1998) נקרא בשם "Petit-Prince" על שם האדם ששימש השראה לדמותו של הנסיך הקטן - נפוליון אז'ן, בנו של נפוליאון השלישי.

עיבודים

תרגום לעברית

"הנסיך הקטן" תורגם פעמים אחדות לעברית. תרגום ראשון, בידי אריה לרנר, יצא לאור בשנת 1952, וזכה להדפסות רבות. תרגום שני, בידי אילנה המרמן, יצא לאור בשנת 1993. שני התרגומים יצאו לאור בהוצאת "עם עובד", ושניהם מלווים באיוריו של המחבר. תרגום נוסף, שלישי במספר, בידי ד"ר דרור גרין, יצא לאור בשנת 2014 והופץ באמצעות אתר מימון ההמונים הדסטארט (Headstart). תרגום נוסף, מאת תלמה אליגון־רוז, מלווה באיוריו של המחבר, יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת כנרת, זמורה־ביתן.

הספר גם תורגם ליידיש בשם "דער קליינער פרינץ" על ידי שלמה לרמן וללאדינו בשם "איל פרינצ'יפיקו" על ידי אבנר פרץ. הטקסט בספרדית יהודית נכתב הן בכתב רש"י הן בכתב לטיני.

לקריאה נוספת

  • אביבה קרינסקי, "מה אעשה לנסיכי ולא עשיתי". שירים בעקבות "הנסיך הקטן". נדפס ב"עיתון 77", שנה טו', גיליון 142–143, נובמבר דצמבר 1991. עמ' 26–34.
  • אביבה קרינסקי, בעקבות הכוכב האבוד. עיון והנחיה בקריאת "הנסיך הקטן". סדרה לביקורת ספרותית. אור עם. 1992. על הפילוסופיה ביצירה, משמעויותיה גם על רקע ההקשר ההיסטורי־תרבותי־ספרותי של כתיבתה וזיקותיה ליצירות הנכתבות היום. הספר זכה בפרס לוין קיפניס.
  • גדעון טיקוצקי, "הנסיך הקטן - שבעה פרקי מסע", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998. מחקר מקיף על הנסיך הקטן בראי מכלול יצירותיו של אנטואן דה סנט־אכזופרי, גם אלה שלא תורגמו לעברית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תרגום אילנה המרמן, הוצאת עם עובד, 1993
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0