המתקפה בדרום אוקראינה
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
| מלחמה: הפלישה הרוסית לאוקראינה | ||||||||||||||
| תאריכים | 24 בפברואר 2022 – מתמשך (שנתיים ו־36 שבועות) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מחוז חרסון, מחוז זפוריז'יה, מחוז מיקולאייב, מחוז אודסה, אוקראינה | |||||||||||||
| תוצאה |
מתמשך
| |||||||||||||
| ||||||||||||||
.png) התקדמות הכוחות הרוסיים עד 26 בפברואר 2022 | ||||||||||||||
המתקפה בדרום אוקראינה (באוקראינית: Херсонська операція; ברוסית: Херсонская операция) הייתה מתקפה של הכוחות המזוינים של רוסיה שהוצבו בחצי האי קרים לתוך דרום אוקראינה, שהחלה ב-24 בפברואר 2022, במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה. יעדי המתקפה, לפחות בשלב הראשון, היו ניתוק אוקראינה מהים, כיבוש הנמלים בשליטתה על חופי ים אזוב והים השחור ויצירת רצף יבשתי בשליטת רוסיה לחצי האי קרים ואולי אף למחוז טרנסניסטריה שבמולדובה.
בחודש הראשון של הלחימה, הצליחו הרוסים להשתלט על חופי ים אזוב (למעט נמל מריופול, שכיבושו הושלם רק במאי 2022), ולכבוש חלק גדול ממחוז זפוריז'יה וכמעט את כל מחוז חרסון. אולם ניסיונם להרחיב את ראש הגשר שכבשו ממערב לנהר דנייפר, ולהמשיך בהתקדמות מערבה לאורך חופי הים השחור, לכיוון מיקולאייב ואודסה, נבלם על ידי הכוחות האוקראיניים. לאחר מכן התייצב קו החזית בדרום אוקראינה, ובמהלך החודשים הבאים לא נרשמו בו שינויים משמעותיים.
בסוף אוגוסט 2022 פתחו האוקראינים במתקפת נגד גדולה על ראש הגשר הרוסי באזור חרסון, ולאחר כחודשיים וחצי של לחימה קשה, במסגרתה ספגו הצדדים היריבים אבדות כבדות, נאלץ הפיקוד הרוסי לפנות את כוחותיו מראש הגשר ולסגת לגדה המזרחית של הדנייפר. לאחר מכן שוב התייצב קו החזית בדרום אוקראינה, הלחימה בחזית זו המשיכה להתנהל בעצימות נמוכה, וחלק ניכר מהיחידות של הצדדים היריבים, שהיו מעורבות בלחימה באזור חרסון, הועברו לאזור דונבאס, כדי לתגבר את כוחותיהם במזרח אוקראינה.
בראשית יוני 2023 פתחו האוקראינים במתקפה גדולה בדרום אוקראינה, במטרה להגיע לים אזוב ולנתק את המסדרון היבשתי מרוסיה לחצי האי קרים. אולם הכוחות התוקפים נתקלו במערך הגנה רוסי עמוק, שהוכן במשך זמן רב, ספגו אבידות כבדות, ולא הצליחו להשיג הבקעה משמעותית של החזית הרוסית במחוז זפוריז'יה. עם זאת, האוקראינים הצליחו לשמור על היוזמה האסטרטגית בידיהם, ולהשיג התקדמות של עד עשרה קילומטרים במספר גזרות.
מהלך המתקפה
לאחר הפריצה החוצה מחצי האי קרים התקדמו הכוחות הרוסיים במספר צירים במקביל. כוח אחד תקף מזרחה לאורך חופי ים אזוב לכיוון מליטופול ומריופול, כוח שני התקדם מערבה וצפון-מערבה במטרה לכבוש את נמלי חרסון ומיקולאייב ולהתקדם במעלה נהר דנייפר במקביל לגדה המערבית של הנהר לכיוון קריווי ריה, ואילו כוח שלישי נע צפונה לכיוון זפורוז'יה בגדה המזרחית של הדנייפר (או הדניפרו).
ב-26 בפברואר הגיעו הכוחות הרוסיים המתקדמים לחרסון ולמליטופול. מליטופול נכבשה על ידי הרוסים באותו יום, כמעט ללא התנגדות, אך באזור חרסון הם נתקלו בהתנגדות עזה, והצליחו להשלים את כיבוש העיר רק ב-2 במרץ, לאחר שכיתרו אותה. לאחר כיבוש מליטופול התקדמו הכוחות הרוסיים מזרחה, בסיוע כוחות אמפיביים של צי הים השחור, שהונחתו ממזרח לעיר. ב-28 בפברואר הושלם כיבוש העיר ברדיאנסק, לאחר שכותרה על ידי הכוחות הרוסיים, ועד 2 במרץ הצליחו הכוחות, שהתקדמו מזרחה מחצי האי קרים, לחבור לכוחות הרפובליקה העממית של דונצק, שתקפו מערבה ממחוז דונצק, ולכתר את העיר מריופול, שהושמה במצור.[1][2][3]
לאחר שלושת הימים הראשונים של המתקפה, הואט מאוד קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים. הכוח שהתקדם לכיוון העיר זפוריז'יה כבש את העיר טוקמק ב-1 במרץ, והשלים את השתלטותו על העיר אנרהודר ועל תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה ב-4 בחודש. הכוח המשיך להתקדם באיטיות צפונה מדרום-מזרח לזפוריז'יה, לכיוון הערים אורחוב וחוליאפולה, לאחר שכבש את פולוהי. כוח שני חצה את נהר דנייפר סמוך לנובה קחובקה, והתקדם לכיוון העיר מיקולאייב. מספר ניסיונות של כוחות חלוץ לכבוש את העיר בסערה נהדפו, והכוחות הרוסיים החלו לכתר את אותה מצפון ומדרום. כוח נוסף איגף את מיקולאייב מצפון והתקדם לכיוון צפון-מערב במקביל לגדה המזרחית של נהר בוג לכיוון העיר ווזנסנסק.
עד אמצע מרץ 2022 השתלטו הכוחות הרוסיים כמעט על כל מחוז חרסון ועל רוב שטח מחוז זפוריז'יה, ויצרו רצף יבשתי בשליטת רוסיה ממחוז רוסטוב לחצי האי קרים. אולם ההתנגדות העזה של הצבא האוקראיני באזור מיקולאייב, מנעה מהכוחות הרוסיים להמשיך לנוע מערבה לאזור אודסה, ולהשלים את כיבוש חופי הים השחור.
במחצית השנייה של מרץ ערכו הכוחות האוקראינים מספר התקפות נגד מוצלחות במחוז מיקולאייב, אילצו את הכוחות הרוסיים לסגת מהסביבה הקרובה של העיר מיקולאייב, ולנטוש את ניסיונם להתקדם צפון-מערבה לעבר הערים בשטנקה ווזנסנסק. השטח בשליטה רוסית בגדה המערבית של הדנייפר הצטמצם בצורה משמעותית, וכוחותיהם עברו למיגננה הן במרחב מיקולאייב-חרסון והן באזור הגבול בין מחוזות חרסון ודניפרופטרובסק.
החזית הדרומית במערכה באוקראינה התאפיינה בשונות גדולה בין הגזרות השונות שלה. בעוד במריופול התנהלה לחימה בשטח בנוי וקצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים שם לא עלה על כמה מאות מטרים ביום, בגזרה הדרומית-מערבית (ממערב לנהר דנייפר) כוחות רוסים ואוקראינים קטנים התקדמו לעיתים כמה עשרות קילומטרים ביום.[4]
בסוף אפריל אמר קצין בכיר בצבא הרוסי כי "רוסיה מתכננת לבסס שליטה מלאה על הדונבאס ודרום אוקראינה, ולאפשר לה גישה לטרנסניסטריה".[5] אולם בפועל, רוסיה לא ניסתה לחדש את התקדמות כוחותיה מערבה, לכיוון אודסה, וקו החזית בדרום אוקראינה נותר ללא שינויים משמעותיים, למעט השלמת כיבוש העיר מריופול על ידי הכוחות הרוסיים ב-20 במאי. במרחב חרסון-מיקולאייב, בגדה המערבית של הדנייפר, ערכו הצדדים היריבים שורה של התקפות והתקפות נגד בקנה מידה קטן, אך קו החזית בגזרה זו נותר כמעט ללא שינוי. במחוז זפוריז'יה ערכו הרוסים מתקפה בגזרה שבין ויליקה נובוסילקה לחוליאפולה, אך נבלמו לאחר התקדמות מועטה. הרוסים הגבירו את השימוש בארטילריה שלהם לאורך קו החזית בדרום אוקראינה, והמשיכו להפגיז את מיקולאייב, בעיקר באמצעות טילים ארוכי טווח. במקביל ללחימה, פעלה רוסיה להדק את שליטתה באזורים, שנכבשו על ידה במחוזות חרסון וזפוריז'יה, באמצעים שונים.[6][7]
החל מ-9 ביולי, החלו הרשויות באוקראינה להפיץ הודעות הקוראות לתושבי מחוזות חרסון וזפוריז'יה להתפנות מבתיהם עקב מתקפת נגד אוקראינית גדולה הצפויה בקרוב באזור זה.[8] גורמים בכירים בצבא ובממשל באוקראינה הודיעו אף הם על שחרור קרוב של העיר חרסון, ושל השטחים, שנכבשו על ידי הצבא הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר. אוקראינה התמקדה יותר ויותר בהפגזת מאגרי דלק ומחסני תחמושת במחוז חרסון, ובניסיונות לפגוע בגשרים על נהר הדנייפר, באמצעות ארטילריה ארוכת טווח ומשגרי רקטות מדגם HIMARS M142, שסופקו לה על ידי המערב. מקורות אוקראיניים טענו כי הצליחו לפגוע משמעותית ביכולת הצבא הרוסי לתספק את כוחותיו בגדה המערבית של הנהר, באמצעות הפגיעה בגשרים, שחלקם הוצאו זמנית מכלל שימוש.[9] אולם למרות כל ההצהרות האוקראינית, הצבא האוקראיני לא ערך מתקפה רחבת היקף על ראש הגשר הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר. שר ההגנה האוקראיני, אולקסיי רזניקוב, אף חזר בו מהצהרות, שנתן לתקשורת המערבית בעניין זה, וטען שמדובר היה בחוסר הבנה ובבעיות תרגום. האוקראינים אכן תגברו את כוחותיהם במרחב מיקולאייב וקריווי ריה בכוח אדם וביחידות ארטילריה ושריון, שנטען שלפחות חלקם הועברו לשם מאזור דונבאס, אך ערכו רק שורה של התקפות נגד מקומיות בנקודות שונות לאורך קו החזית, שלא הניבו הישגים קרקעיים משמעותיים. האוקראינים השיגו אומנם התקדמות מסוימת באזור הגבול בין מחוזות חרסון ודניפרופטרובסק, אך קו החזית ממערב לעיר חרסון נותר כמעט ללא שינוי. הסיבה העיקרית לכישלון התקפות הנגד האוקראיניות על ראש הגשר הרוסי בחודש יולי הייתה העדיפות הגדולה של הצבא הרוסי בעוצמת האש, שחיפתה על נחיתותו המספרית בכוח אדם בחזית חרסון. פני הקרקע השטוחים ונטולי המחסות באזור זה, הקלו על הרוסים לתקוף את ריכוזי הכוחות האוקראיניים בקרבת החזית ובאזורי העורף, באמצעות ארטילריה ארוכת טווח, טילים ותקיפות מהאוויר, לגרום להם אבדות כבדות, ולשבור את התקפות הנגד שלהם תוך זמן קצר. בראשית אוגוסט 2022 החלו גורמים בממשל האוקראיני לדבר על אפשרות של מתקפה גדולה קרובה של הצד הרוסי בדרום אוקראינה, במחוז זפוריז'יה, או בראש הגשר ממערב לדנייפר. הם טענו שהצבא הרוסי העביר תגבורות חזקות לאזורים אלו מגזרות אחרות של החזית באוקראינה, וכמעט הכפיל את כוחותיו בראש הגשר של חרסון לכ-20 אלף חיילים. החל מאמצע אוגוסט אכן ערכו הרוסים מספר התקפות מוגבלות במרחב חרסון-מיקולאייב, והתקדמו מספר קילומטרים מערבה בכמה גזרות, אולם לא נערכה מתקפה רוסית רחבת היקף באזור זה.
החל מ-9 באוגוסט אירעו שורת פיצוצים במאגרי דלק ותחמושת ובשדות תעופה רוסיים בחצי האי קרים, שהתקשורת המערבית קישרה להתקפת הנגד האוקראינית המתוכננת באזור חרסון.[10] האוקראינים נמנעו לקחת אחריות על תקיפות אלה, ושמרו על עמימות בנושא. במחצית השנייה של אוגוסט דיווחו מקורות רוסיים על ניסיונות רבים של האוקראינים לתקוף יעדים שונים בקרים באמצעות כטב"מים, שהופלו על ידי מערכות ההגנה האווירית הרוסיות. הייתה זו הפעם הראשונה במהלך המלחמה, שהאוקראינים ביצעו תקיפות משמעותיות בשטח חצי האי קרים, המשמש כבסיס פעילות עיקרי של הכוחות הרוסיים בדרום אוקראינה, דרכו הועברו אליהם אספקה ותגבורות.[9][11]
ב-29 באוגוסט פתחו האוקראינים במתקפה רחבת היקף על ראש הגשר הרוסי באזור חרסון. הייתה זו המתקפה הגדולה ביותר, שערך הצבא האוקראיני מתחילת המלחמה, והשתתפו בה כמה עשרות אלפי חיילים ומאות כלי רכב משוריינים. המתקפה נערכה במספר גזרות במקביל. מקורות אוקראיניים טענו, שהם הצליחו להבקיע את קו ההגנה הרוסי הראשון במספר נקודות.[12][13] אמצעי התקשורת האוקראיניים הכריזו על תחילת מתקפת הנגד הגדולה, שדובר עליה רבות, בדרום אוקראינה: "התחלנו את המתקפה משלל כיוונים, כולל באזור חרסון".[14] ודיברו על הישגים טריטוריאליים מסוימים.[15] אולם ב-30 בחודש הורה הממשל האוקראיני על הטלת איפול תקשורתי מלא לגבי המתרחש בקו החזית באזור חרסון, בטענה שפרסום ידיעות מהחזית עלול לפגוע בהמשך המאמץ ההתקפי. משרד ההגנה הרוסי טען שמתקפת הנגד נכשלה, ושהכוחות האוקראיניים ספגו במהלכה אבדות כבדות ביותר בכוח אדם ובכלי רכב משוריינים.[16] אולם מספר מקורות רוסיים הודו, שהאוקראינים נחלו הצלחה מסוימת לפחות בשתי גזרות בראש הגשר הרוסי: בגזרה המרכזית של קו החזית, ממערב לנובה קחובקה, הם הרחיבו והעמיקו את ראש הגשר שלהם ממזרח לנהר אינהולץ (inhulets), ואילו בקצה הצפון-מערבי של ראש הגשר הרוסי, התקדמותם איימה לכתר את הכוחות הרוסיים, שהחזיקו בבליטה בקו החזית באזור ויסוקופיליה (vysokopillya).
לאחר היומיים הראשונים של המתקפה האוקראינית הואטה התקדמות הכוחות התוקפים, וברוב הגזרות נבלמה לחלוטין. במספר נקודות עברו הרוסים להתקפות נגד. אולם הפיקוד האוקראיני לא עצר את המתקפה, והמשיך להזרים תגבורות לאזור חרסון, במטרה לא להרפות מהלחץ על הכוחות הרוסיים בראש הגשר ממערב לדנייפר, ולנצל הצלחות מקומיות לצורך פיתוח המתקפה. בראש הגשר האוקראיני ממזרח לאינהולץ, ובמרחב ויסוקופיליה המשיכו להתנהל קרבות קשים, ומספר יישובים עברו מיד ליד יותר מפעם אחת. בשבוע השני של המתקפה השלימו האוקראינים את כיבוש ויסוקופיליה ומספר יישובים נוספים באגף הצפוני של ראש הגשר הרוסי, אך קו החזית בגזרה זו התייצב. האוקראינים גם הצליחו להחזיק בראש הגשר שכבשו בגדה המזרחית של האינהולץ, ואף להרחיב ולהעמיק אותו, לאחר שהדפו התקפות נגד רוסיות עליו. החל ב-14 בספטמבר החלו הרוסים לתקוף, באמצעות טילי שיוט, את פתחי הסכרים, השולטים על ויסות זרימת המים ממאגרים באזור קריווי ריה לנהר אינהולץ, במטרה לגרום לעליית גובה המים, ולגרום לשיטפונות שיפגעו בגשרים המאולתרים, שהקימו האוקראינים על הנהר, כדי לאפשר הזרמת תגבורות ואספקה לראשי הגשר שהקימו בגדה המזרחית שלו.[17] מטרת התקיפות הרוסיות הייתה לאפשר להם להשמיד את ראש הגשר האוקראיני באזור שממערב לנובה קחובקה, או לפחות לא לאפשר לאוקראינים להמשיך להרחיב ולהעמיק אותו.
למרות עליית מפלס המים בנהר אינהולץ, הרוסים לא הצליחו לחסל את ראש הגשר האוקראיני ממזרח לנהר. אולם הם הצליחו למנוע מהאוקראינים לפרוץ החוצה מראש הגשר, ולצמצם בהדרגה את שטחו. הכוחות האוקראיניים בראש הגשר מצאו עצמם תחת אש ארטילריה ותקיפות אוויריות בלתי פוסקות, וספגו אבדות כבדות בכוח אדם ובציוד. עד סוף ספטמבר נראה היה שמתקפת הנגד האוקראינית באזור חרסון נבלמה לחלוטין, וקו החזית באזור זה התייצב. מספר מקורות אוקראיניים ומערביים אף טענו, שהמתקפה באזור חרסון הייתה מתקפת הסחה, שנועדה לגרום לפיקוד הרוסי להעביר את עתודותיו לאזור זה, בעוד המתקפה האוקראינית העיקרית הונחתה במחוז חרקוב במזרח אוקראינה.
ב-1 באוקטובר חידשו האוקראינים את המתקפה שלהם על ראש הגשר הרוסי באזור חרסון, והצליחו, בפעם הראשונה מאז מרץ 2022, להשיג התקדמות משמעותית בגזרה זו. כוחות אוקראיניים חזקים הבקיעו את מערך ההגנה הרוסי באגף הצפון-מזרחי של ראש הגשר, ותוך פחות מיומיים התקדמו לעומק 30-20 ק"מ, במקביל לגדה המערבית של הדנייפר, והגיעו עד לאזור דודצ'אני. המבקע האוקראיני העמוק, איים לכתר את הכוחות הרוסיים בחלק הצפוני של ראש הגשר, ואילץ את הפיקוד הרוסי לפנות במהירות את האזור הזה, ולסגת למערך הגנה חדש בקו דוידוב בריד-דודצ'אני. עד 5 באוקטובר השתלט הצבא האוקראיני על כרבע משטחו של ראש הגשר הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר.[18][19] אולם הנסיגה הרוסית, שבוצעה בצורה מסודרת, גרמה לקיצור משמעותי באורך קו החזית, שכוחותיהם נדרשו להחזיק באזור חרסון, והקלה על הצד הרוסי לייצב מחדש את קו החזית באזור זה. עד סוף אוקטובר לא היו שינויים משמעותיים בקו החזית, וכל ניסיונות הצבא האוקראיני לנצל את ההצלחה לצורך המשך ההתקדמות בגזרה זו, נבלמו על ידי הכוחות הרוסיים.
ב-18 באוקטובר אמר המפקד העליון החדש של כוחות הצבא הרוסי באוקראינה, גנרל סורוביקין, בראיון לתקשורת הרוסית, שייתכן שהתפתחות המצב הצבאי במרחב חרסון, תחייב את הפיקוד הרוסי לקבל "החלטות קשות" ביחס לאזור זה. אמירה זו התפרשה, כהכנת דעת הקהל ברוסיה לאפשרות של פינוי כל ראש הגשר הרוסי ממערב לדנייפר. במקביל הודיעו הרשויות של מחוז חרסון על תחילת פינוי של האוכלוסייה האזרחית אל הגדה המזרחית של הדנייפר, בטענה שהאוקראינים מתכננים לפוצץ את הסכר על הנהר בנובה קחובקה, פעולה שתגרום להצפה של היישובים במורד הנהר, מדרום לסכר. ב-22 בחודש ניתנה הוראה לפינוי המוני של כל האזרחים מהעיר חרסון עצמה. מקורות אוקראיניים ומערביים טענו, שצעדים אלו מעידים על כך, שההחלטה הרוסית לפנות את ראש הגשר שלהם באזור חרסון כבר התקבלה. אולם לקראת סוף אוקטובר השתנו הערכות המודיעין האוקראיני ביחס לכוונות הפיקוד הרוסי, ומקורות אוקראיניים שונים, כולל נשיא אוקראינה, זלנסקי, טענו שרוסיה מנסה ליצור מצג שווא, שהיא מתכוונת לפנות את ראש הגשר באזור חרסון, כדי למשוך את האוקראינים לתקוף את הגזרה, בעוד שבפועל אין לה כוונה כזאת, והיא אף מזרימה תגבורות גדולות, כולל מגויסים חדשים, לראש הגשר. השלטונות המקומיים הרוסיים בחרסון דיווחו, שפינוי האוכלוסייה האזרחית מהעיר חרסון הסתיים, ושהכוחות הרוסיים החלו להכין את העיר להגנה, למקרה שהאוקראינים יצליחו להגיע עד אליה, בסיוע יחידות הגנה טריטוריאלית, שגויסו מקרב תושבי העיר.
ב-9 בנובמבר, הודיע סרגיי שויגו, שר ההגנה הרוסי, על החלטתו לאמץ את המלצת סרגיי סורוביקין, מפקד הכוחות הרוסיים באוקראינה, לפנות את ראש הגשר הרוסי בגדה המערבית של הדנייפר תוך זמן קצר. הפיקוד הרוסי נימק את ההחלטה בקשיים הלוגיסטיים הגדולים הכרוכים בתיספוק הכוחות הרוסיים בראש הגשר (בעקבות הפגיעות החוזרות ונשנות של הארטילריה האוקראינית במעברים על נהר הדנייפר) ובסכנה של הצפת חלק מאזור חרסון, במקרה של פגיעה אוקראינית בסכר שמדרום למאגר קחובקה.[20][21] יש לציין, שבמהלך השבועות הקודמים, האשימו הצדדים היריבים זה את זה בכוונה לפוצץ את הסכר על הדנייפר.[22][23]
מקורות רוסיים הודיעו, שפינוי הכוחות הרוסיים מאזור חרסון הושלם עד בוקר 11 בנובמבר. הנסיגה בוצעה בצורה מסודרת, עם אבדות מינימליות בציוד, שהושאר מאחור. כל הגשרים על נהר הדנייפר באזור חרסון, פוצצו על ידי הכוחות הנסוגים, שהחלו להיערך מחדש בקו ההגנה, שהוכן בגדה המזרחית של הנהר. באותו יום נכנסו כוחות אוקראיניים לתוך העיר חרסון, ותוך זמן קצר השלימו את השתלטותם על כל שטח הגדה המערבית של הדנייפר במחוז חרסון.[24]
באפריל 2023 טענו מספר מקורות, שצבא אוקראינה הצליח לחצות את הדנייפר, ולבסס מספר ראשי גשר בגדה המזרחית של הנהר, סמוך לעיר חרסון.[25] אולם מאוחר יותר התברר, שמדובר רק בפשיטות של כוחות קומנדו קטנים, שנופחו על ידי דיווחים מוטעים בתקשורת החברתית, ושהאוקראינים לא ניסו לצלוח את הנהר עם כוחות משמעותיים, ולא הצליחו לבסס ראש גשר בגדה המזרחית שלו. ב-6 ביוני קרס הסכר על הדנייפר בנובה קחובקה, וכתוצאה מכך הוצפו אזורים נרחבים בשתי גדות הנהר ומספר איים גדולים בדלתא של הנהר, ועשרות אלפי אזרחים נאלצו לפנות את בתיהם. אוקראינה ורוסיה האשימו זה את זה באחריות להרס הסכר.
ב-4 ביוני 2023 החלו האוקראינים במתקפה מאסיבית על קו החזית הרוסי במחוז זפוריז'יה ובדרום מערב מחוז דונצק, במטרה להגיע לים אזוב ולקטוע את המסדרון הקרקעי בין רוסיה לחצי האי קרים. המאמץ ההתקפי העיקרי נערך בציר אורחיב-טוקמק במחוז זפוריז׳יה.[26][27][28] במקביל ערכו האוקראינים מאמץ התקפי מישני סמוך למפגש הגבולות בין מחוזות דונצק וזפוריז'יה, שם היה לרוסים מבלט בקו החזית באזור ווליקה נובוסילקה.[29]
המתקפה האוקראינית נתקלה במערך הגנה עמוק, שהכינו הרוסים מבעוד מועד באזור זה. על אף הכוחות האוקראינים הגדולים, שהשתתפו במתקפה, כולל מספר בריגדות שאומנו וצוידו על ידי מדינות ברית נאט"ו,הם לא הצליחו להשיג הבקעה משמעותית של מערך ההגנה הרוסי. ההתקדמות המקסימלית שהשיגו האוקראינים בחודשים יוני-ספטמבר 2023, לא עלתה על עשרה קילומטרים. ההישג הקרקעי האוקראיני העיקרי באותם חודשים היה יישור הבליטה הרוסית בקו החזית באזור ויליקה נובוסילקה.[30] לאחר כישלון המאמץ האוקראיני להשיג הבקעה עמוקה ומהירה של החזית הרוסית במחוז זפוריז'יה, האוקראינים הציבו לעצמם יעדים מוגבלים יותר. מקורות אוקראיניים טענו בחודשים אוגוסט וספטמבר 2023, כי המטרה העיקרית שלהם היא כיבוש העיר האסטרטגית טוקמק עד סוף השנה, כבסיס להמשך ההתקדמות לכיוון מליטופול.[31]
לפי הקולונל האוקראיני פטרו צ'רניק, מערך ההגנה הרוסי באזור זפוריז'יה כולל שלוש רצועות הגנה: הראשונה כוללת שדות מוקשים עמוקים ברוחב מספר קילומטרים; השנייה עם ריכוזי ארטילריה, ציוד וכוח אדם; והשלישית כוללת עמדות עורפיות, שנועדו לשמר משאבים.[32]
במהלך מתקפת הנגד ספגו הכוחות האוקראינים אבדות ניכרות, שכללו עשרות אלפי חיילים, וכמות גדולה של כלי רכב משוריינים מסוגים שונים, שחלק ניכר מהם סופקו לאוקראינה על ידי מדינות בברית נאט"ו בחודשים שקדמו למתקפה. אולם גם הצד הרוסי ספג אבידות כבדות בציוד ובכוח אדם, בעיקר מאש הארטילריה האוקראינית (הכוללת גם מספר ניכר של תותחים ותותחים מתנייעים מתקדמים מתוצרת מערבית), ומתקיפות טילים מונחים מדויקים מתוצרת נאט"ו.
בסוף אוגוסט 2023, האוקראיניים טענו שהצליחו לפרוץ את קו ההגנה הרוסי הראשון[33] מצפון לטוקמק, לאחר שהצליחו ליצור בליטה עמוקה למדי בקו החזית הרוסי בגזרה זו, ולכבוש את הכפר רבוטינו, לאחר כשלושה חודשי לחימה. רוסיה הכחישה את הטענות האוקראיניות.[34] ובחינת המצב בשטח מלמדת, שלמרות שהאוקראינים הצליחו להתקדם אל מעבר לקו ההגנה הרוסי הראשון במספר נקודות, הם לא הצליחו להשיג הבקעה עמוקה של מערך ההגנה הרוסי, ולפחות עד סוף ספטמבר 2023, קצב ההתקדמות שלהם נותר איטי ביותר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Kyiv Independent news desk, Kherson mayor: City under Ukrainian control., The Kyiv Independent, 26 בפברואר 2022 (באנגלית)
- ^ Sorting fact, disinformation after Russian attack on Ukraine, AP NEWS, 24 בפברואר 2022 (באנגלית)
- ^ Nick Paton Walsh CNN, Battle rages for strategic bridge in southern Ukraine after days of fighting, CNN
- ^ דוד גנדלמן, מלחמת רוסיה-אוקראינה – תמונת מצב שנייה, באתר "דיומא", 4 באפריל 2022
- ^ שני בירנבוים אסף רוזנצוייג, פוטין שואף ל"שליטה מלאה" בדרום אוקראינה, דיווח: יותר מ-13 אלף חיילים רוסים נהרגו, באתר מאקו, 22 באפריל 2022
- ^ https://www.understandingwar.org/backgrounder/russian-offensive-campaign-assessment-july-9
- ^ פוטין מתחיל "כיבוש מזדחל" באוקראינה, בתוכנית: מעבר לרובל ו"הכרזות עצמאות", באתר ynet, 28 באפריל 2022
- ^ Hunder, Max (2022-07-10). "Ukraine tells residents to leave occupied south due to counter-attack plans". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-08-16.
- ^ 9.0 9.1 בכיר אוקראיני: "יחידת עילית מאחורי קווי האויב אחראית לפיצוצים בחצי האי קרים", באתר ynet, 16 באוגוסט 2022
- ^ Ukraine’s long-awaited southern counteroffensive begins with a bang in Crimea, POLITICO, 2022-08-10 (באנגלית)
- ^ https://www.mediafax.ro/externe/rusia-a-destructurat-o-celula-terorista-in-crimeea-ucraina-ameninta-cu-atacarea-podului-kerci-21093822 (ברומנית)
- ^ באוקראינה מדווחים על פריצת קו ההגנה הרוסי באזור חרסון, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ אסף רוזנצוייג שני בירנבוים, צבא אוקראינה מאשר: פתחנו במתקפת נגד לאורך חזית הדרום, באתר מאקו, 29 באוגוסט 2022
- ^ צבא אוקראינה: פתחנו במתקפת-הנגד על הכוחות הרוסיים בדרום, "חיילים נעים לעבר חרסון", באתר ynet, 29 באוגוסט 2022
- ^ By Heather Chen, Tara John, Hafsa Khalil, Ed Upright, Aditi Sangal, Elise Hammond and Maureen Chowdhury, Ukrainian troops took back 4 villages in the south from Russian occupation, military source tells CNN, CNN, 2022-08-29 (באנגלית)
- ^ Live: Ukraine launches Kherson counter-offensive as IAEA team heads to nuclear plant, France 24, 2022-08-29 (באנגלית)
- ^ RUSSIAN OFFENSIVE CAAIGN ASSESSMENT, SEPTEMBER 15
- ^ Landay, Jonathan; Balmforth, Tom (2022-10-03). "Ukraine forces advance on two fronts, cross Russian lines in the south". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-10-04.
- ^ "Ukraine makes breakthrough in south against Russia". BBC News (באנגלית). 2022-10-04. נבדק ב-2022-10-04.
- ^ מכה משמעותית לפוטין: צבא רוסיה נסוג ממחוז חרסון בדרום אוקראינה, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2022
- ^
רוסיה הודיעה על נסיגה מהעיר האסטרטגית חרסון, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2022
- ^ בעקבות התקיפות ומחשש לחייהם: הכוחות הרוסיים נמלטים מחרסון, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2022
- ^ זלנסקי מזהיר: פוטין יפציץ סכר מרכזי; שיחה חריגה בין בכירים בארה"ב ורוסיה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2022
- ^ התפתחות דרמטית במלחמה: רוסיה נסוגה מחרסון, צבא אוקראינה נכנס לעיר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2022
- ^ צילומי אוויר מראים: צבא אוקראינה חצה את הדנייפר סמוך לחרסון | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ https://www.understandingwar.org/backgrounder/russian-offensive-campaign-assessment-june-7-2023
- ^ תקיפה נרחבת של אוקראינה בזפוריזיה ובמזרח אוקראינה, באתר m.news1.co.il
- ^ למרות פיצוץ הסכר: מתקפת הנגד האוקראינית צוברת תאוצה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2023-06-08
- ^ https://www.understandingwar.org/backgrounder/russian-offensive-campaign-assessment-june-11-2023
- ^ ynet והסוכנויות, דיווחים על הסתערות אוקראינית גדולה: "אלפי חיילים נשלחו לקרב", באתר ynet, 27 ביולי 2023
- ^ עם אלפי חיילים ובסיוע המערב: אוקראינה מעלה הילוך במתקפת הנגד, באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2023
- ^ https://www.understandingwar.org/backgrounder/russian-offensive-campaign-assessment-august-15-2023
- ^ גיא אלסטר, אוקראינה: חדרנו את קו ההגנה הראשון של רוסיה; מל"טים רוסיים תקפו נמל בדנובה, באתר וואלה!, 3 בספטמבר 2023
- ^ https://www.understandingwar.org/backgrounder/russian-offensive-campaign-assessment-september-2-2023
38221372המתקפה בדרום אוקראינה