מעטפת כדור הארץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף המעטפת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פורטל
פורטל

למושגי יסוד נוספים בנושא גאולוגיה, ראו פורטל הגאולוגיה

מעטפת כדור הארץ היא השכבה האמצעית בגאוספירה של כדור הארץ. מעל המעטפת משתרע הקרום, כשביניהם מפריד תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' (בקיצור: תחום אי הרציפות מוהו). מתחת למעטפת נמצא הגלעין שבמרכז כדור הארץ, כשביניהם מפריד תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג.

אוקיינוסקרום כדור הארץקרום כדור הארץמעטפת כדור הארץגלעין כדור הארץתחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברגתחום אי הרציפות ג'פריסאסתנוספירהליתוספירהתחום אי הרציפות מוהו
תרשים אינטראקטיבי של מבנה כדור הארץ

למעטפת כדור הארץ תפקיד חשוב במגוון של תהליכים גאולוגיים שטרם הובררו דיים,[1] והיא מספקת לחוקרים תובנות חשובות הנוגעות להתפתחות כדור הארץ.[2]



חקר המעטפת

לא ניתן לדגום את המעטפת ישירות, אך באמצעים עקיפים ניתן לקבל מידע חלקי המותיר אי-ודאות באשר להרכב המדויק שלה.[15]

סייסמולוגיה

ערך מורחב – סייסמולוגיה

גלים סייסמיים הנוצרים ברעידות אדמה וגלים דומים הנוצרים באמצעות פיצוץ מלאכותי מספקים את מרבית העדויות על מבנה והרכב המעטפת. מהירותם של הגלים תלויה במאפיינים הפיזיקליים של החומרים דרכם הם עוברים. ניסויים מעבדתיים מגדירים את התנהגותם של הגלים בעוברם דרך טווח של חומרים מוצקים שמאפייניהם ידועים, וניתן להשוות מהירויות המתקבלות במעבדה לאלה המתקבלות בשטח. עם זאת, להשוואה זו יש מגבלות מפני שלתמיסות אין מאפיינים ייחודיים. בנוסף, קיים קושי לשכפל באמצעים מעבדתיים את הלחץ הרב המתקיים במעטפת, כך ששיטות אלה אינן מספקות מידע מדויק על התנאים בעומק הולך וגדל בתוך המעטפת.[15]

מחקרי שיווי משקל כימי

תחומי אי רציפות: A – תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ', B – תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג, C – תחום אי הרציפות ג'פריס, 1 – קרום יבשתי, 2 – קרום אוקייני, 3 – מעטפת עליונה, 4 – מעטפת תחתונה, 5 – גלעין חיצוני, 6 – גלעין פנימי
ערך מורחב – שיווי משקל כימי

ניסויים הנערכים בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים משמשים לבחינת תגובות החליפין בין מינרלים שונים ובין מינרלים למאגמה, וכן את שדות היציבות[16] של מינרלים בלחצים ובטמפרטורות שונים המייצגים התנאים ברבדים שונים של המעטפת. מניסויים כאלה ניתן להסיק בסבירות גבוהה את ההרכב הכימי והמינרלי של המעטפת, אך לא בוודאות.[15]

טומוגרפיה

טומוגרפיה מדמה בשלושה ממדים אזורים של גלים סייסמיים מהירים ואיטיים בתוך כדור הארץ. גלים אלה עשויים לייצג חומר קר שוקע או חומר חם מתרומם, ולחלופין – שינויים בהרכב בשכבות מעטפת ראשוניות, ההופכים מורכבים ומסובכים בגלל המערבָּל[17] הקיים במעטפת.

אי סדירויות טומוגרפיות מיוחסות לכמה מצבים אפשריים:[1]

לעומת אפשרויות אלה ניצבת גישת המחזוריות הסגורה במעטפת במסגרת טקטוניקת הלוחות[18] של הגאופיזיקאי האמריקאי וורן המילטון (Warren B. Hamilton‏, נולד ב-1925).[19] חסידי גישת המחזוריות הסגורה סבורים כי התמרות אינן יכולות לחדור מבעד לתחום אי רציפות זה בעומק של כ-670 ק"מ,[20] וכי תאי הערבול מוגבלים למעטפת העליונה ואינם נובעים מהמעטפת התחתונה – שהתנועה בה זוחלת ביחס לזו שבמעטפת העליונה.

ניתוח של סלעים

קירוב לניתוח ישיר של סלעי המעטפת ניתן לקבל באמצעות ניתוח סלעים הנובעים ממנה, שעברו מבעד לקרום אל פני השטח.

פרידוטיט ובזלת אוקיינית

החומרים הנפלטים ממרכזי ההתפשטות האוקייניים, דוגמת בזלת ופרידוטיט, נחשבים לבלתי-מזוהמים כמעט מפני שהם מתפרצים מרבדיה השונים של המעטפת במהירות גבוהה. מסלעים אלה ניתן להסיק מידע חשוב, ודגימתם נחשבת שיטה אמינה לקבלת מידע על הרכב המעטפת עד לעומק של 300 ק"מ. פרידוטיט עשוי להתקיים בעומקים גבוהים יותר של המעטפת, ויש אף חוקרים הסבורים כי המעטפת כולה פרידוטיטית בהרכבה.[15]

קימברליט

קימברליט נושא גבישי יהלום ואוליבין

סלעי קימברליט הם פרידוטיטים המכילים נציץ ומינרלים קרבונטיים,[21] ובניגוד לפרידוטיט שמוצאו אוקייני – הם עשירים בחומרים נדיפים דוגמת מים ופחמן דו-חמצני. סלעים אלה מתפרצים במהירות ובהתפרצויות מתפוצצות מבעד לקרום יבשתי באמצעות דיאטרם או צינור הזנה, והם מאפשרים לדגום את הרכב המעטפת בשני אופנים:

  • קסנוליתים וקסנוקריסטים[22] – סלעי קימברליט מכילים קסנוקריסטים וקסנוליתים במגוון גדלים וסוגים, המהווים חלקיקים אקראיים של מינרלים וסלעים הניתקים מסלעי הסביבה ונישאים על ידי הסלע המארח במהלך עלייתו אל פני השטח. יהלומים נישאים באמצעות קימברליט מעומק רב במעטפת וייתכן שאף מתחתיתה, והם מכילים נתך סלעי או תכלילים מינרליים. ניתוח איזוטופי של היהלומים מראה כי גילם עולה על גילו של הקימברליט המארח.
  • עומק – קימברליטים נוצרים בליתוספירה יבשתית מתחת לקרום, ולכן מספקים מידע הנוגע להרכבה של מעטפת תת-יבשתית בלבד.

נראה שהתכלילים האקראיים הנישאים על ידי הקימברליט דוגמים את המעטפת בעומק של לפחות 150 ק"מ.[21]

אנלוגיה למטאוריטים

בנסיון ללמוד את הרכבה של המעטפת נוצרו מודלים גאוכימיים תוך התבססות אנלוגית על הרכבם של מטאוריטים כונדריטיים, שלא חלו בהם התכה או גיבוש מפריט המשנים את הרכבם ותכונותיהם. התבססות אנלוגית זו נערכה מכמה סיבות:[21]

מטאוריט כונדריטי

קבלת מודל ארץ כונדריטי כזה נתקלת בקשיים. הקושי הגדול ביותר נובע מהבדל בתכולת היסודות האלקליים בין המטאוריטים לבין סלעי כדור הארץ. קושי נוסף נובע מהיחס הנמוך בין האיזוטופים 12C:13C במטאוריטים כונדריטיים נפוצים ובבזלות ארציות לבין היחס הגבוה ביניהם בסלעים קרבונטיים ארציים וביהלומים. קושי אחר, הנובע מנדירות נפילתם לכדור הארץ של חומרים כונדריטיים קרבונטיים ביחס לחומרים הכונדריטיים הנפוצים, מוסבר באמצעות שבריריותם הרבה של הכונדריטים הקרבונטיים והתמרה ההופכת אותם לכונדריטים נפוצים.[12]

קשיים אלה הובילו להשערה כי המעטפת נובעת מהצטברות של כונדריטים קרבונטיים, ולא מהצטברות של הכונדריטים המרכיבים את המטאוריטים הנפוצים. השערה זו נתמכת בקיומם של מים וחומרים נדיפים אחרים בתוך המעטפת,[21] כפי שעולה ממחקריו של הגאולוג האמריקאי ויליאם רובי (William Walden Rubey‏, 1898–1974)[23] שנערכו בניסיון להתחקות אחר מקורם של חומרים אלה. במחקר כזה, שעסק במקורם של מי ים וגזי האטמוספירה ופורסם בשנת 1951,[24] טען רובי:

רמז למקור זה עולה מהכמויות היחסיות של עודפי נדיפים שונים. אלה דומים לכמויות היחסיות של אותם חומרים בגזים הנפלטים מהרי געש, מפומרולות וממעיינות חמים, ולגזים האגורים בסלעי יסוד.



מאפיינים

המעטפת היא האמצעית משלוש השכבות הקונצנטריות הראשוניות המרכיבות את כדור הארץ, וביחד עם הגלעין מרכיבה יותר מ-99% מנפחו.[15] המעטפת משתרעת מתחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' – המצוי בתחתית הקרום בעומק של 25–35 ק"מ מתחת לקרום יבשתי ו-6–11 ק"מ מתחת לקרום אוקייני, ועד לתחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג בעומק של 2,890 ק"מ – בגבול עם הגלעין החיצוני.

בעומק שבין 100 ו-350 ק"מ במעטפת שוררת טמפרטורה גבוהה, בעטיה מותכים כ-2 אחוזים מסלעיה ומתאפשרת תנועה איטית מאוד של חומרים. בעומק העולה על 350 ק"מ הטמפרטורה גבוהה יותר ומגיעה עד 4,000 מעלות צלזיוס, אך הלחץ הרב מונע את התכתו של המסלע.[25]

מבנה המעטפת

המעטפת מצויה בתחום שבין שני תחומי אי רציפות: תחום אי הרציפות מוהו בגבולה העליון ותחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג בגבולה התחתון, והיא נחלקת לשתי שכבות עיקריות:

המעטפת העליונה

התפשטות גלים סיסמיים בחתך של כדור הארץ

השכבה העליונה של המעטפת משתרעת מתחום אי הרציפות מוהו ועד לעומק של כ-670 ק"מ.[15] מהירות הגלים הסייסמיים משתנה תוך כדי מעברם במעטפת העליונה, עובדה המעידה על שינויים בצפיפות החומר לפיהם נהוג לחלק את המעטפת העליונה לשתי רצועות:

המעטפת התחתונה

השכבה התחתונה של המעטפת עבה יותר ומשתרעת מתחתית המעטפת העליונה ועד לתחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג בעומק 2,900 ק"מ לערך. מעלייה במהירותם של גלים סייסמיים עולה כי חלק זה של המעטפת מתאפיין בעלייה חדה של כ-20% בצפיפות לעומת המעטפת העליונה.[15]

הרכב המעטפת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
סלעים המשקפים את הרכבה המשוער של המעטפת:
קסנולית של פרידוטיט
אקלוגיט
דוניט

המעטפת מורכבת בעיקר מסלעי סיליקט עשירים במגנזיום וברזל. חום רב גורם לסלעים לעלות אל עבר הקרום שם הם מתקררים ויורדים בחזרה אל הליבה. מאמינים כי תנועה זו (זהה למנורת לבה) היא הגורם לתנועת הלוחות הטקטוניים.

מאז קבלתה של פרדיגמת טקטוניקת הלוחות השתנו התפיסות הנוגעות להרכבה של מעטפת כדור הארץ. את האמונה הרווחת באותה עת ואת הקשר בין הרכבה של המעטפת העליונה לזה של מטאוריטים תיארו הגאוכימאי והמינרלוג הניו זילנדי בריאן מייסון (Brian Mason‏, 1917–2009), שהיה בין חלוצי המחקר המטאוריטי,[12] והגאולוג הבריטי ארתור הולמס (Arthur Holmes‏, 1890–1965).

בשנת 1965 יצאה מהדורה שנייה לספרו של הולמס "Principles of physical geology" משנת 1944, בה ציין כי:

כבר מזמן נחשבו מטאוריטים, סלעיים וברזליים, רמזים ישירים לטבעם של המעטפת והגלעין של כדור הארץ. מטאורים סלעיים דומים לפרידוטיטים הארציים שלנו בכמה אופנים, ויותר מכך, לכמה סוגים יש הרכבים שאינם שונים מכמה מן הבזלות שלנו. מסיבות אלה ואחרות, טווח דומה של הרכבים במעטפת, הנשלט על ידי חומרים אולטרה-מאפיים, נראה כניחוש סביר. השינוי הפתאומי של מהירויות סייסמיות במוהו מצביע על שינוי בהרכב (כלומר, מסלע מאפי למעלה לאולטרה-מאפי למטה) או שינוי במצב (למשל מגברו או אמפיבוליט לשינוי בלחץ, אשר, לשם הנוחות, אנו עשויים להתייחס אליו כאל אקלוגיט), ללא שינוי רב בהרכב. סוגי פרידוטיטים עתירי אוליבין ונושאי גארנט, בטמפרטורות ובלחץ המתאימים, מניבים מהירויות סייסמיות המתאימות בערך למרבית חלקי המעטפת העליונה. גם אקלוגיט יתאים במידה שווה, והֶקשֵׁרים של סלעים יתאימו לדרישות הצפיפות והסייסמיוּת. העובדה שסלעי אקלוגיט קיימים במעטפת מוכחת באמצעות קיומם כתכלילים בצינורות יהלומים, וכמה מהם מכילים יהלומים בעצמם. ועוד, מאגמה בזלתית עולה מן המעטפת, ומקור אפשרי מאוד לאספקת בזלת יהיה התכת אקלוגיט. אפשרות אחרת, שתוסיף מגוון לסוגי הבזלת הנוצרת, תהיה התכה חלקית של פרידוטיט נושא גארנט.[26]

אף שסלעי אקלוגיט עשויים לייצג את המעטפת הראשונית או קרום אוקייני מופחת, קיימת בעיה בהשערת המעטפת העליונה האקלוגיטית: קסנוליתים של אקלוגיט נדירים בקימברליט, ואילו תפוצתם של קסנוליתים פרידוטיטיים בו גבוהה.[27]

גם מייסון, במהדורה השלישית של ספרו "Principles of Geochemistry" שיצאה בשנת 1966, מתייחס לקשר בין הרכבה המשוער של המעטפת העליונה – פרידוטיט וכמויות קטנות של פלגיוקלז, להרכבם של מטאוריטים כונדריטיים. עם זאת, הוא הצביע על מחלוקת הנוגעת לתחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ': בעוד חלק מהחוקרים ראו בו גבול פיזיקלי הנובע משינוי במהירות מעבר גלים סייסמיים, ראו בו אחרים גבול כימי בדמות הבדל בהרכב הסלעים המתבטא במודל לפיו למעטפת העליונה הרכב אולטרה-מאפי – שלושה רבעים דוניט או פרידוטיט ורבע בזלת תולאיטית.[28]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Ian Jackson (editor), The Earth’s Mantle – Composition, Structure, and Evolution, Cambridge University Press, 1998, 2nd print, 2000, מסת"ב 0521563445
  • Encyclopedia of Geology, Richard C. Selley, Robin Cocks, Ian Plimer (Editors), Elsevier Academic Press, First edition 2005, מסת"ב 0-12-636380-3
  • Arthur Holmes, Principles of Physical Geology, Sunbury-on-Thames : Nelson, 2nd edition, 1965, מסת"ב 0-17-761299-1
  • Brian Mason, Principles of Geochemistry, John Wiley, 3rd edition, 1966, מסת"ב 0471575216
  • Don L. Anderson, New Theory of the Earth, Cambridge University Press, 2007, מסת"ב 0521849594
  • Graham R. Thompson and Jonathan Turk, Introduction to Physical Geology, Brooks Cole, 2nd edition, 1997, מסת"ב 0030243483
  • Jay D. Bass and John B. Parise, Deep Earth and Recent Developments in Mineral Physics, Elements, v. 4, no. 3, June 2008, pp. 157-163, doi:10.2113/GSELEMENTS.4.3.157

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעטפת כדור הארץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Encyclopedia of Geology, כרך 1, עמ' 402
  2. ^ The Earth’s Mantle – Composition, Structure, and Evolution, פתיח
  3. ^ The Earth’s Mantle – Composition, Structure, and Evolution, עמ' 3
  4. ^ The Earth’s Mantle – Composition, Structure, and Evolution, עמ' 4
  5. ^ Origin of the Moon in a giant impact near the end of the Earth's formation
  6. ^ Origin of the Moon and its Topography
  7. ^ Introduction to Physical Geology, עמ' 8
  8. ^ The Interior of the Earth
  9. ^ התבדלות (differentiation) – היפרדות של מרכיבים או יסודות
  10. ^ The Earth’s Mantle – Composition, Structure, and Evolution, עמ' 7
  11. ^ 11.0 11.1 Introduction to Physical Geology, עמ' 9
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 Encyclopedia of Geology, כרך 1, עמ' 399
  13. ^ The Structure of the Earth
  14. ^ Introduction to Physical Geology, עמ' 10
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 15.5 15.6 15.7 Encyclopedia of Geology, כרך 1, עמ' 397
  16. ^ שדה יציבות (stability field) – טווחים של מצב יציב
  17. ^ מערבל (קונווקציה, Convection) – העברת חום באמצעות תנועה אנכית מאזור קר לאזור חם, ר' זרמי הערבול
  18. ^ Hamilton, W.B., The closed upper-mantle circulation of plate tectonics, "Plate Boundary Zones", Seth Stein and Jeffrey T. Freymueller (editors) "Geodynamics Series" 30, Amercan Geophysical Union, 2002, p. 359-409
  19. ^ וורן המילטון באתר בית הספר למכרות בקולורדו
  20. ^ Driving mechanism and 3-D circulation of plate tectonics, שם גורס המילטון תחום אי רציפות כזה בעומק של 660 ק"מ ולא 670 ק"מ, וכך גם Deep Earth and Recent Developments in Mineral Physics, עמ' 161
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 21.3 Encyclopedia of Geology, כרך 1, עמ' 398
  22. ^ קסנוקריסט – גביש זר שנכלא בתוך סלע
  23. ^ ביוגרפיה של ויליאם רובי
  24. ^ Geological History of Sew Water: An Attempt to State the Problem
  25. ^ Introduction to Physical Geology, עמ' 9
  26. ^ Principles of Physical Geology, עמ' 975–976
  27. ^ Encyclopedia of Geology, כרך 1, עמ' 400
  28. ^ Principles of Geochemistry, עמ' 37

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25321686מעטפת כדור הארץ

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מעטפת_כדור_הארץ&oldid=1970190"