עמנואל מזור
 | |
| ענף מדעי | גאולוגיה |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר מכתש רמון, פעילות להגנת הסביבה | |
עמנואל מזור (נולד ב-1933) הוא פרופסור אמריטוס לגאולוגיה במכון ויצמן למדע, במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה. עם פעליו נמנים פיתוח וניהול הקורסים לגאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה וייזום הכרזת מכתש רמון כשמורת טבע, עם דגש להיבטים גאולוגיים.
חייו
מזור נולד בשנת 1933 בקוטבוס, גרמניה. ועלה לישראל בשנת 1936.[1]
בשנת 1955 השלים תואר שני בגאולוגיה (M.Sc), מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בנושא: "גופים מגמתיים במכתש רמון", וב-1960, את לימודי הדוקטורט בגאולוגיה (Ph.D), גם באוניברסיטה העברית, בנושא: "רדיואקטיביות של סלעים בישראל".[1]
בשנים 1958 עד 1972, היה הגאולוג הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית.[1]
משנת 1973 מכהן כפרופסור במחלקה למדעי כדור הארץ במכון ויצמן למדע (מ-1999 כפרופסור אמריטוס).
ב-2008 היה אחד הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם המשרד להגנת הסביבה.[2]
תחומי פעילות בנושאי גיאולוגיה וסביבה
- פרוגרמות רעיוניות ותוכניות אב
- תכנון ידידותי לסביבה
- פעילויות למען איכות הסביבה
- התכנים הגאולוגיים היפים של הארץ והעולם
- הוראה וחינוך סביבתי
האוניברסיטה הפתוחה
עם הקמת האוניברסיטה הפתוחה נטל על עצמו מזור את פיתוח הקורסים בנושאי הגאולוגיה. ספרו הפך להיות לספר הלימוד הפופולרי. כבר בפתיחת הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה באוקטובר 1976 הסתבר עד כמה גדול הצמא ללימודי הגאולוגיה. לקורסים הראשונים באוניברסיטה הפתוחה, שהיו תחת פיקוחו האישי, באו מאות חובבי ארץ ישראל, שעד אז לא יכלו ללמוד תחום זה באקדמיה.
מזור ארגן לכל מחזור שלושה מחנות לימוד: ברמות שפירא בהרי יהודה, בבית ספר שדה בקצרין בגולן וגולת הכותרת - שבוע במכתש רמון. במכתש הכין צוות עוזריו שלטי הסבר למסלולים אחדים ובהם הסבר לכל תופעה גאולוגית בשטח. המסלול שימש מטיילים אך רובו פורק בעת הרחבת כביש באזור. אז גם נרקמה תוכנית להכריז על מכתש רמון כקריית הפארק הגאולוגי הלאומי במכתש רמון, תוכנית שיצאה לפועל במרוצת הזמן.
שמורת רמון
בשנת 1979 החליטה רשות שמורות הטבע להכריז על האזור כשמורה - שמורת רמון. ב-1985 החליט משרד המדע להוציא לפועל תוכנית-אב למרכז מדע רמון, אשר חיבר מזור. המועצה המקומית, רשות שמורות הטבע ומשרד המדע החליטו לקדם את הפרויקט ונפתח "מרכז מדע רמון", שאפשר לחוקרים ללמוד את השטח "24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כל הזמן", כדברי מזור. בניגוד למחקרים קצרי טווח, החוקרים הגרים ב"מרכז מדע רמון" יכולים להגיע לשטח תוך דקות ספורות, ולחקור תופעות כמו שיטפון או שרב. המרכז שם בשנים הראשונות דגש על גאולוגיה, שהשתנה בהדרגה לדגש על אקולוגיה.
לקריאה נוספת
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980
- עמנואל מזור ונחמה שפרן (עורכים), נדבכים בגיאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, 1987
- עמנואל מזור וג.ה. הרבאו, סולם הזמן הגיאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, 1978
- עמנואל מזור, מי התהום והאדם, האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 1976
- עמנואל מזור, גיאולוגיה - עולם של תצפיות ומסקנות, האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 1980
- עמנואל מזור, טבע ומורשת כבסיס לתכנון הארץ במאה ה-21, האוניברסיטה המשודרת - גלי צה"ל, 2002
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 פרופ' עמנואל מזור, קורותת חיים, מכון וייצמן למדע
- ^ פרס מפעל חיים לאורי דביר ועזריה אלון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2008
21560032עמנואל מזור