המודיע (פולטבה)
.jpg) | |
| שער הגיליון הראשון של המודיע | |
| תדירות | שבועון |
|---|---|
| תאריכי הופעה | 6 באפריל 1910 – 1915 (כ־4 שנים) |
| המודיע, באתר הספרייה הלאומית בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב | |
המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915). עורך ראשי ומו"ל העיתון היה הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'. העיתון היה מכוון לציבור האורתודוקסי, בעיקר בעיר פולטבה ומחוזה. הגיליון האחרון בעברית יצא לאור באוגוסט 1914, ובחודש אוקטובר, לאחר הפסקה של כחודשיים, החל לצאת לאור ביידיש. נסגר עקב אילוצים כלכליים ובעקבות המלחמה העולמית שפרצה[1][2].
שמו של השבועון ניתן בשנת 1950 לעיתון החרדי "המודיע", היוצא לאור עד היום.
היסטוריה
'המודיע' הופץ תחילה כשבועון במטרה להגביר את תדירותו ולהופכו לעיתון יומי אולם בסופו של דבר התכנית לא יצאה לפועל מחוסר תקציב[3]. העיתון היה ממשיכו של הירחון הפלס[4] (1900–1905) שגם הוא נוסד ויצא לאור על ידי הרב רבינוביץ. כאשר התעוררו קשיים כלכליים להפעלת 'המודיע' התחייבו רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי חיים מבריסק והרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה להשיג מימון להפעלתו[5]. העיתון קיבל את תמיכת גדולי הרבנים באותה תקופה[6] והיה הבמה המרכזית להפצת הרעיון של התארגנות החרדים, לקראת כינון תנועת 'אגודת ישראל'[5][7].
תוכן ומדורי העיתון
גליונות העיתון בדרך כלל נפתחו על ידי מאמרים מפרי עטו של הרב רבינוביץ עצמו, ורובם היו בני 12 עד 16 עמודים. פרט למאמר הפתיחה שנחתם בשמו, שאר מאמריו נחתמו על ידי "העורך", שם בדוי כלשהו, או ללא חתימה.
בעיתון היו המדורים הבאים:
- מאמרי דעה ופולמוס: עסק בנושאים דתיים פנימיים, מגמות חברתיות, התפלמסות עם עיתוני התקופה והציונות, מצב היהודים באימפריה הרוסית מנקודת מבט דתית, ועוד.
- חדשות העם היהודי: במדור הופיעו גם דיווחים מארץ ישראל.
- מכתבים למערכת: המכתבים היו בעיקר בנושאים דתיים מקומיים, שאלות הלכתיות, וביקורת בענייני דת.
- פרסומות: הופיע בעמוד האחרון, ברובו פורסמו ספרי רבנים שיצאו לאור בבית הדפוס של רבינוביץ.
עימוד העיתון היה מבולבל, כאשר תוכן העניינים בראש הגיליון לא כלל מספרי עמודים, ולפעמים לא היה ברור שהמאמר הסתיים והתחיל מאמר אחר, או היכן המשך המאמר. כמו כן, פרט למאמר הראשון שתמיד נכתב בכתב מרובע, שאר המדורים נכתבו לעיתים קרובות בכתב רש"י, אך ספק האם בחר העורך את סוג הכתב על פי קריטריונים כלשהם או באופן שרירותי[8].
צוות העיתון
המייסד הרב רבינוביץ היה העורך הראשי, בנו אברהם בנימין רבינוביץ[9] שימש כעוזרו. מזכירי המערכת היו יעקב ליפשיץ ויצחק מאיר לוין[5]. בכתיבת העיתון השתתפו כל הסופרים החרדים הידועים מאותה תקופה[3] וביניהם יצחק צבי ברודצקי, נחום לייב ויינגארט[10][4] וטוביה יהודה טביומי[11].
קישורים חיצוניים
- המודיע, באתר הספרייה הלאומית בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
- ^ אליהו עקיבא רבינוביץ, מלחמת קיומו של המודיע., המודיע, 14 באוגוסט 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ אהרן סורסקי, כרך שני, ראש גולת אריאל, תש"ן, עמ' קסד
- ^ 3.0 3.1 אהרון סורסקי, כרך שני, ראש גולת אריאל, תש"ן, עמ' קסג
- ^ 4.0 4.1 שמואל רוטשטיין, העיתונות האורתודוקסית בפולין, עיתונות יהודית שהייתה, תל–אביב: האיגוד העולמי של העיתונאים היהודים, תשל"ג, עמ' 131, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 5.0 5.1 5.2 י. אדלר, עתונות וספרות חרדית, נחליאל – מאסף לתודעה תורתית ולספרות חרדית א, נחליאל, תשכ"ה, עמ' 82, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי אליהו פיינשטיין, רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק, הרב דוד פרידמן (פינסק-קרלין), רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, רבי ישראל שפירא מגרודזיסק, רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, מאיר יחיאל הולשטוק מאוסטרובצה, רבי מנחם קאליש מאמשינוב, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מרדזין, רבי חיים מבריסק, הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג, חיים עוזר גרודזנסקי, הרב יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז', רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ, רבי צבי הירש מלומאז', רבי שמואל בורנשטיין מסוכוצוב, רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, הרב אליהו חיים מייזל מלודז'.
קול קורא, המודיע, 16 ביוני 1911 (התאריך לפי הלוח היוליאני), באתר עיתונות יהודית היסטורית - ^ אברהם דוב גרינבוים, יהדות התפוצה, ליברל, 11/06/2020 (אורכב 29.09.2020 בארכיון Wayback Machine)
- ^ המודיע, באתר הספרייה הלאומית בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב
- ^ הרב אברהם בנימין רבינוביץ היה תלמיד החפץ חיים בישיבת ראדין
- ^ נחום לייב ויינגארט היה מאוחר יותר עורך העיתון דאס אידישע ווארט
- ^ דוד איינברג, "בן צבי" ו"אחד הרבנים", שערים, 13 ביולי 1953, המשך
37441662המודיע (פולטבה)