אברהם דוב גרינבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם דוב גרינבוים
אין תמונה חופשית
אברהם דוב גרינבוים
לידה 1979 (גיל: 45 בערך)
ניו יורק
עיסוק עיתונאי
מעסיק תנועת ש"ס הדרך

אברהם דוב גרינבוים (נהגה גם: "אברום דויב"; נולד ב-1979) הוא עיתונאי, עורך עיתון הדרך, פובליציסט ובעל טור חרדי-ישראלי, לשעבר עורך "בקהילה". משמש גם כרב הקמפוס החרדי בגן יבנה, שלוחת המכללה האקדמית אשקלון.

ביוגרפיה

נולד בניו יורק להורים יוצאי פולין. אמו היא בתו של הרב מאיר מנדלסון מוורשה משמר תורת אדמו"רי ראדזימין ורבה של שכונת רמות פולין בירושלים.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בירושלים. כאן למד גרינבוים במוסדות גור, השתלם בהוראה, והתקרב אל רבו הפני מנחם מגור, שגרינבוים מרבה להזכירו במאמריו. לצד לימודיו בכולל להוראה ודיינות, החל להשתלב בעריכת ספרים תורניים. במסגרת זו היה בחבר עורכי כתביו של הרב אריה לייב צינץ מווארשה.

ב-2008 החל לערוך את המגזין החרדי-חסידי "עולם החסידות" שתחת ידיו שודרג ושמו שונה ל'מורשה'.

ב-2009 מונה לסגן עורך של המגזין החרדי בקהילה שבו כתב בשלל שמות עט. במסגרת זו ערך ראיונות עם מנהיגי הציבור החרדי בישראל ומחוצה לה ועם ראשי המדינה כמו שמעון פרס וראובן ריבלין. ב-2012, עם עזיבתו של העורך בנימין ליפקין, קודם גרינבוים לתפקיד העורך הראשי של העיתון. באותן שנים נהג לפרסם טור פובליציסטיקה בשם "הישורת האחרונה" שלא פעם עורר פולמוסים וזעם תקשורתי. ב-2016 הודיע על סיום תפקידו בעיתון ונטילת פסק זמן מהעיתונות. עם פרישתו עבר לכהן כרב השלוחה החרדית של המכללה האקדמית אשקלון - הקמפוס החרדי למצוינות בגן יבנה תחת הכוונת הרב יצחק דוד גרוסמן]]. גרינבוים נמנה עם חברי ההנהלה בארגון הגג של "מפעלות הרב גרוסמן".

ב-2017 נקרא על ידי ראש תנועת ש"ס אריה דרעי להקים ולערוך את מגזין התנועה הדרך, תפקיד שבו הוא נושא עד היום. בד בבד הוא מפרסם טורים קבועים בירחון הישראלי "ליברל" שבו הוא מציג את עמדות הציבור החרדי. כך גם מפרסם טור קבוע בשפה האנגלית בעיתון "המודיע" המתפרסם בארצות הברית. לצד זה הוא מרבה לפרסם טורי דעה לא קבועים בשלל המדיות הישראליות.

ב-2020 השתתף גרינבוים בסדרה נייעס על עולם התקשורת החרדי.

גרינבוים נשוי ומתגורר בבית שמש.

כתיבתו

טוריו הפובליציסטיים של גרינבוים - הידועים בסגנונם הנשכני - עוררו לא פעם ביקורת וסערה תקשורתית. במקרה קיצון אף הביאו את הנפגעים לערוך מעמדים של שריפת העיתון[1].

ב-2015, בעקבות הבחירות לכנסת העשרים, עורר זעם כשכתב שראוי לארגוני החסד החרדיים לא להעניק תרומות לאלו שלא מצביעים לרשימות החרדיות. בעקבות הסערה, פרסם טור הבהרה נוסף שבו ריכך את דבריו[2].

ב-2016, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, פרסם מאמר באתר "וואלה" על תרומתם של בחורי הישיבות לביטחון ישראל שבו טבע את המונח "לוחמי התורה"[3].

במאמר שכתב באתר "כיכר השבת" הסביר גרינבוים את הצורך בעיתונות נפרדת לכל מגזר וקרא לש"ס לייסד עיתון יומי משלה[4].

בריאיון לאתר האינטרנט של רדיו קול חי חשף גרינבוים שבעברו הסיר ברגע האחרון ריאיון של אחד ממועצת חכמי התורה שבו נמתחה ביקורת על הרב עובדיה יוסף.

ב-2017, כאשר פורסם שהוא עתיד לערוך את ביטאונה של תנועת ש"ס, "הדרך", קמה מחאה מטעם קבוצה מנאמניו של הרב שלמה משה עמאר שניסו לסכל את המינוי, בטענה שגרינבוים כתב בעבר דברים שעשויים להשתמע כפגיעה ברבם[5].

במאמר שכתב בעקבות מגפת הקורונה בישראל והשפעתה על הישיבות החרדיות, הציע לשקול מחדש את מודל 'הישיבה לכול' בציבור החרדי.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0