החלטה 1874 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 החלטה 1874 של מועצת הביטחון של האו"ם
מיקום הניסוי הגרעיני שביצעה קוריאה ב-25 למאי 2009
מיקום הניסוי הגרעיני שביצעה קוריאה ב-25 למאי 2009
תאריך 12 ביוני 2009
ישיבה מספר 6,141
קוד S/2009/301 (מסמך)
נושא אי הפצת נשק גרעיני- הרפובליקה העממית הדמורקטית של קוריאה (צפון קוריאה)
סיכום הצבעה

15 הצביעו בעד
0 הצביעו נגד

תוצאה אימוץ ההחלטה
הרכב מועצת הביטחון
חברות קבועות הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
צרפתצרפת צרפת
רוסיהרוסיה רוסיה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברות לא קבועות אוסטריהאוסטריה אוסטריה
בורקינה פאסובורקינה פאסו בורקינה פאסו
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה
קרואטיהקרואטיה קרואטיה
יפןיפן יפן
לוב (1977–2011)לוב (1977–2011) לוב
מקסיקומקסיקו מקסיקו
טורקיהטורקיה טורקיה
אוגנדהאוגנדה אוגנדה
וייטנאםוייטנאם וייטנאם

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1874 התקבלה פה אחד על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-12 ביוני 2009.[1] ההחלטה, שהתקבלה במסגרת פרק VII, סעיף 41, של אמנת האו"ם, מטילה סנקציות כלכליות ומסחריות נוספות על הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (קוריאה הצפונית או צפון קוריאה) ומעודדת את המדינות החברות באו"ם לבצע חיפוש במטען צפון קוריאני, לאחר ניסוי גרעיני תת-קרקעי שנערך ב-25 במאי 2009.

הוראות

הוראות ההחלטה כוללות:

  • סמכות למדינות החברות לבדוק מטען צפון קוריאני ביבשה, בים ובאוויר, ולהשמיד כל סחורה החשודה כקשורה לתוכנית הגרעין של צפון קוריאה."בהתאם להוראות הרשויות והחקיקה של אותן מדינות, ובהתאם לחוק הבינלאומי "[2]
  • דרישה מממשלת צפון קוריאה לחזור לאלתר לשיחות ולוותר על הודעתה על פרישה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני .[3]
  • מניעת שירותים פיננסיים שיכולים לתרום לתוכניות הקשורות לטילים גרעיניים או בליסטיים.[4]
  • הנחיה למדינות החברות שלא להעניק סיוע כספי לתוכנית הגרעין של צפון קוריאה, או להתקשר בהלוואות עם המדינה, למעט מסיבות הומניטריות או כאלו המסייעות לפיתוח אזרחי.[4]
  • הרחבת אמברגו הנשק על צפון קוריאה על ידי איסור על כל ייצוא נשק מהמדינה ומרבית היבוא, למעט נשק קל, וחומרים נלווים כגון תחמושת.(אם כי על המדינות החברות להודיע למועצת הביטחון חמישה ימים לפני מכירת הנשק).[5]
  • דרישה מצפון קוריאה לעצור את תוכנית הנשק הגרעיני שלה ולא לבצע ניסויים גרעיניים או בליסטיים נוספים.[5]
  • ההחלטה מבקשת מהמדינות החברות להודיע למועצה על הצעדים שהן נוקטות ליישום הסנקציות תוך 45 יום.
  • ההחלטה מאשרת את מחויבותה של מועצת הביטחון לחתירה לטובת פתרון בדרכים דיפלומטיות ובדרכי שלום.

אימוץ ההחלטה

המועצה אימצה את ההחלטה פה אחד, גינתה את הניסוי הגרעיני שהיה ב"הפרה והתעלמות בוטה" מהחלטות המועצה הקודמות 1695 ו -1718 .[1] לאחר אימוץ ההחלטה היא הפכה למחייבת על פי דיני המשפט הבינלאומי.[2]

תגובת החברות הקבועות במועצת הביטחון

  • הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין : הנציג הסיני הצביע בעד ההחלטה וטען שהיא תוצאה מההתעלמות המכוונת של צפון קוריאה מהקהילה הבינלאומית. למרות זאת, הוא הדגיש כי יש לפעול בדרכים דיפלומטיות מאשר להשתמש בסנקציות, ושההחלטה אינה צריכה לפגוע במאמצי הפיתוח האזרחי במדינה או בצרכים ההומניטריים[6]. בנוסף המליץ להימנע בשימוש בכוח בעת בדיקת מטען המגיע מצפון קוריאה.[7]
  • צרפתצרפת צרפת: השגריר הצרפתי ציין כי צפון קוריאה יזמה תוכנית גרעין סודית אשר מעצימה את האיום. הוא אמר כי צפון קוריאה הגבירה את המתח באזור על ידי ירי טילים, ומועצת הביטחון הגיבה בתקיפות כנגד המשטר. עם זאת, הוא דואג לאוכלוסייתה של צפון קוריאה.[6]
  • רוסיהרוסיה רוסיה: הנציג הרוסי ויטאלי שורקין אמר כי הצעדים אשר אומצו על ידי מועצת הביטחון הם כורח המציאות וקשורים באופן ברור להפסקת תוכניותה של צפון קוריאה ליצירת טילים גרעיניים.[8] הנציג התעקש כי הסנקציות אינן מכוונות כנגד העם החי בצפון קוריאה- דבר אשר המשלחת הרוסית התעקשה לגביו. כמו כן אמר כי הסנקציות יוסרו ברגע שהמשטר הצפון קוריאני ישתף פעולה.[6]
  • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת סגן השגריר פיליפ פריהם אמר כי ההחלטה מראה כי הקהילה הבינלאומית מאוחדת בגינוי מעשיה של צפון קוריאה.[3]
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: Envoy שליחת ארצות הברית לאומות המאוחדות, רוזמרי דיקרלו, אמרה כי ההחלטה יצרה סנקציות חזקות יותר נגד פיונגיאנג במטרה לשכנע אותה לנטוש את תוכנית הגרעין. שגרירת ארצות הברית לאו"ם סוזן רייס אמרה כי ההחלטה היא תקדימית ובעלת "שיניים".[9] כמו כן הוסיפה כי ההחלטה היא תגובה בינלאומית חזקה ומאוחדת" לניסויי הגרעין הצפון קוריאנים.[6]

תגובת החברות הלא קבועות במועצת הביטחון של האו"ם

  • אוסטריהאוסטריה אוסטריה : השגריר האוסטרי אמר כי ההחלטה היא תגובה ברורה, נאותה אשר לא משאירה ספק לנוכח פעולותיה של צפון קוריאה. בנוסף קרא למדינה להצטרף לאמנה נגד ניסויים גרעיניים (CTBT)[6]
  • בורקינה פאסובורקינה פאסו בורקינה פאסו: סגן נציג המדינה במועצת הביטחון של האו"ם תמך בהחלטה ואמר שהיא מדגישה את שאיפתה של מדינתו לעולם נקי מנשק גרעיני ולשימוש נכון בגרעין לצורכי שלום ולאנרגיה. הוא קרא לצפון קוריאה לשתף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ונציגי שיחות ששת הצדדים ומוסדות אחרים, והדגיש כי המדינה צריכה לבחור בדיאלוג ולא בלחימה.[6]
  • קרואטיהקרואטיה קרואטיה: שגריר קרואטיה לאו"ם ציין כי הסנקציות לא מכוונת כנגד האוכלוסייה בצפון קוריאה, וקרא לצפון קוריאה להצטרף לאמנה נגד ניסויים גרעיניים ולשיחות שש המדינות.[6]
  • קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה: נציגה הקבוע של המדינה באו"ם, גורג' אורבינה, תמך בדעות שאר חברות המועצה וקרא לצפון קוריאה לחזור למסלול השיחות הבינלאומיות.[6]
  • יפןיפן יפן: הנציג הקבוע של המדינה באו"ם בירך את ההחלטה ותיאר את מעשיה של צפון קוריאה כ"מעשה לא אחראי" המעמידים את המדינה בסיכון.[6] הוא הוסיף שהוא מקווה שההחלטה תשנה את צעדיה של צפון קוריאה. ראש ממשלת יפן טארו אסו קרא לצפון קוריאה להתייחס להחלטה ברצינות.[10]
  • לובלוב לוב: הנציג הקבוע של לוב באו"ם אמר כי העולם לא יהנה מביטחון כל עוד כל הנשק הגרעיני יושמד. בנוסף אמר כי הקהילה הבינלאומית נכשלה בתגמול לוב כשהפסיקה את תוכנית הגרעין שלה, ומקווה כי סנקציות נוספות כגון אלו שהוטלו על צפון קוריאה יוטלו גם על ישראל. בנוסף הוא אמר כי מדינתו בדרך כלל לא תומכת בסנקציות אשר עלולות לפגוע באוכלוסייה, אך זו הדרך הטובה ביותר לפעול ולהביא את מצב לפתרון.[6]
  • מקסיקומקסיקו מקסיקו: השגריר קלוד הלר אמר שההחלטה היא מסר ברור שפעולותיה של צפון קוריאה הן בלתי מקובלות על הקהילה הבינלאומית. הוא ציין כי פעולותיה האחרונות של צפון קוריאה מהוות הפרה של החלטות מועצת הביטחון וחותרות תחת השאיפה לעולם נקי מגרעין. בנוסף קרא לצפון קוריאה להפסיק את הניסויים הגרעינים באופן מלא ולתמיד.[6]
  • טורקיהטורקיה טורקיה: נשיא מועצת הביטחון, באקי אילקין הטורקי, דיבר בשם ארצו ואמר שארצו מגנה בחריפות את פעולותיה האחרונות של צפון קוריאה, אשר חותרות תחת היציבות, האמון ההדדי והביטחון באזור. הוא קרא לצפון קוריאה להצטרף מחדש לשיחות שש המדינות, שכן זוהי הדרך הטובה ביותר להפוך את אזור קוריאה לנקי מגרעין.[6]
  • אוגנדהאוגנדה אוגנדה: נציג המדינה הקבוע אמר את דבריו ברוח מועצת הביטחון של האו"ם והוסיף כי חשוב למנוע את הפצת הנשק הגרעיני במחוז הקוריאני.[6]
  • וייטנאםוייטנאם וייטנאם: נציג וייטנאם במועצת הביטחון תמך בהחלטה והדגיש את מחויבות ארצו לאי הפצת נשק גרעיני באזור. עם זאת, גם הוא הדגיש כי הסנקציות לא צריכות לפגוע באוכלוסייה האזרחית ובעם הצפון קוריאני.[6]

חברות אחרות באו"ם

  • דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה: דרום קוריאה הוזמנה להשתתף בדיון שהתקיים בישיבת מועצת הביטחון. נציגה של דרום קוריאה אמר כי הניסוי הגרעיני הפר את החלטות מועצת הביטחון הקודמות וההחלטה הנוכחית משמשת כאזהרה לצפון קוריאה מהקהילה הבינלאומית, ומאיימת על השלום והיציבות באזור. בנוסף אמר כי הממשלה הדרום קוריאנית מפצירה בצפון קוריאה להצטרף מחדש לשיחות שש המדינות במטרה לנטוש את תוכנית הגרעין והטילים שלה.[6]

תגובת צפון קוריאה

בעיתון רשמי היוצא במדינה נכתב כי על המדינה לשקול כל סנקציה חדשה כ"הכרזת מלחמה" .[11] סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית פרסמה את תגובתו הרשמית של משרד החוץ הצפון הקוריאני, אשר בה נאמר כי המדינה "תחמש את כל הפלוטוניום " ועליה להשקיע יותר מ -"שליש מהוצאות המדינה על דלק גרעיני."[12][13] בנוסף הודיעה צפון קוריאה שהיא תתחיל להעשיר אורניום. ההודעה של משרד החוץ מחשיבה כל ניסיון לסגר כ"מעשה מלחמתי אשר יענה בתגובה צבאית החלטית", ותנקום את הטלת הסנקציות באמצעות באמצעות עימות.

בנוסף, צפון קוריאה האשימה את האו"ם ואמרה כי ההחלטה היא פרי יצירתה של ארצות הברית והתוקפנות שלה אשר מופנית כנגד המדינה. ההצהרה ממשיכה בהאשמת ארצות הברית ביצירת תוכניות זדוניות כנגד צפון קוריאה, והשחרת שמה של קוריאה קוריאה הצפונית באמצעות האשמות מפוברקות כגון זיוף כספים וסחר בסמים.

אכיפה

סנקציות כלכליות ומסחריות

מכון המחקר הכלכלי של יונדאי השוכן בדרום קוריאה, העריך כי אם הסנקציות יאכפו על ידי כל המדינות החברות באו"ם, צפון קוריאה עלולה להפסיד בין 1-3.7 מיליארד דולר,[14] בעוד שהערכות אחרות מצביעות על הפסד של 4 מיליארד דולר. [15] דו"ח שהוכן על ידי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי, העריך כי גרימת הנזק הכלכלי אפשרית רק אם הסנקציות יופעלו בכוח. כדי לאכוף את הסנקציות, ארצות הברית שמה לה ליעד את חברות הסחר של צפון קוריאה, המשמשות כנתיב גישה של המדינה אל הבנקים הזרים.[16] ב-16 ביולי 2009, הופעלו סנקציות כנגד שלוש חברות סחר צפון קוריאניות, חברה שבסיסה באיראן והסוכנות הצפון קוריאנית לאנרגיה אטומית. [17]

עם זאת ולמרות הסנקציות, מוצרי צריכה יוקרתיים כגון אלכוהול, אופנועים, יאכטות ומוצרי מזון שמקורם באירופה וסין המשיכו לזרום לצפון קוריאה לשימושה של האליטה במדינה, דבר המצביע על דרישה גבוהה מאוד מצד בכירים צפון קוריאנים. [18] סין לבדה ייצאה לצפון קוריאה מוצרי יוקרה בסך של 100–160 מילון דולר אמריקאי, דבר אשר עורר דאגה בארצות הברית בנוגע לאופן שבו שומרת סין על החלטת מועצת האו"ם.[19]

מטען ימי

על פי החלטה 1874 מספר ספינות צפון קוריאניות נתפסו ונערך בהן חיפוש:

  • ביוני 2009 עוקבה ספינת מטען צפון קוריאנית הנושאת את השם קאנג נאם 1. הספינה יצאה מצפון קוריאה ושייטה לאורך קו החוף הסיני. על פי דיווח של המודיעין הדרום קוריאני, הספינה נשאה נשק אשר נועד לשימוש מיאנמר. בשל החשד לנשק על סיפונה, הורה לה צי ארצות הברית לעגון בסינגפור לצורך חיפוש.[20][21] צפון קוריאה הגיבה כי כל ניסיון חיפוש יחשב עליה כהתנהגות תוקפנית ועילה למלחמה (act of war), ואילו סינגפור טענה כי היא נוהגת בהתאם להחלטה 1874 המאפשרת לה לבדוק, לעכב, לחפש ולהחרים נשק אשר מקורו מצפון קוריאה ואליה. במינאמר טענו כי הספינה מספקת אורז למדינה והדבר עומד בתקנות ההחלטה, אשר מונעת משלוחי נשק אך מאפשרת משלוחים הומניטריים[22]. ככל הנראה כדי להימנע מהבדיקה, לבסוף חזרה הספינה על עקבותיה הישר לצפון קוריאה ללא הסבר.[23] על פי מקור ממשלתי דרום-קוריאני, מיאנמר הייתה אמורה לשלם על משלוח המשק באמצעות בנק עלום שם במלזיה, אך ככל הנראה ביקורו של שליח אמריקאי במלזיה ב6- ביולי, שהגיע כדי לדון במצב, ככל הנראה מנע את העברת התשלום. [24]
  • בתחילת אוגוסט 2009 עצרה הודו ספינה צפון קוריאנית "חשודה" מול איי אנדמן וניקובר. הספינה נחשדה כנושאת מטען גרעיני ונכנסה למים הטריטוריאליים של הודו ללא קבלת רשות. [25] לאחר מרדף של שש שעות אשר כלל יריות, נעצרה הספינה וחיפוש שנעשה בה העלה כי היא נשאה סוכר. למרות שהספינה לא נעצרה בשל החלטה 1874, היא נעצרה בכל זאת שכן נכנסה ללא רשות ועברה על החוק הימי ההודי. [26][27]
  • בסוף אוגוסט 2009, אישרו דיפלומטים של האו"ם כי איחוד האמירויות הערביות עיכבו ספינה צפון קוריאנית בשם ANL- אוסטרליה שהניפה דגל בהאמה והפליגה לכיוון איראן. על הספינה נמצא מספר שבועות קודם לכן. על הספינה נמצאו מרעומי נשק ורכיבים נוספים, אשר ככל הנראה יועדו למשמרות המהפכה האיראניים, חזבאללה וארגוני טרור נוספים. [28] בהתאם לממצאים הספינה נעצרה, מטענה הוחרם שכן היא נשאה נשק בניגוד להחלטה. [29]
  • ב-22 בספטמבר 2009 ערכו הרשויות בדרום קוריאה חיפוש בספינה אשר יצאה מצפון קוריאה ונשאה את דגל פנמה. למרות החשד שעלה מהספינה, בכיר דרום קוריאני אמר כי הפריטים אשר היו על הספינה היו שייכים לקבוצת אוסטרליה, התאגדות מדינות באזור אוקיאניה אשר נועדו לנטר הפצת נשק גרעיני וביולוגי.[30]
  • באוקטובר 2009 תפסה הודו ספינה צפון קוריאנית שנייה אשר הייתה אמורה להגיע לפקיסטן מקולומבו, סרי לנקה. הספינה עוכבה ונעצרה בהתאם לחוק הימי ההודי, לאחר שעגנה במים הטריטוריאליים של הודו ללא רשות. הספינה שוחררה מאוחר יותר לאחר שלא נמצא בה דבר חשוד . [31][32]
  • בפברואר 2010 דרום קוריאה יירטה נשק צפון קוריאני שנישא על ספינה דרך סין אל עבר מרכז אפריקה.[33]
  • באמצע יולי 2013, שלטונות פנמה תפסו ספינה עם דגל צפון קוריאה שהובילה ציוד צבאי מקובה לצפון קוריאה דרך תעלת פנמה .[34]

מטען אווירי

בניגוד להוראות המטען הימי, ההחלטה הייתה די מעורפלת לגבי סמכויות ויכולת האכיפה של מטען אווירי.[35] על פי הערכות, צפון קוריאה משתמשת יותר בנתיבי אוויר מאשר ים לצורך העברת או החלפת נשק וטכנולוגיות לחימה. [36]

דוח של הקונגרס הצביע על הנתיב האווירי בין פיונגיאנג לטהרן כגורם משמעותי ומטריד, שכן צפון קוריאה מרוויחה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה ממכירת נשק לאיראן. בנוסף לכך, הדוח הצביע כי הנתיב האווירי בין צפון קוריאה לאיראן מסייע לשתי המדינות להחליף ביניהן נשק ורכיבי נשק להשמדה המונית, ומאפשר תנועה רבה של מדענים, סחורות ושירותים התומכים בתוכנית הנשק להשמדה המונית של שתי המדינות. [37][38] מכיוון שרוב הנתיב עובר מעל סין, יש קושי באכיפת הסנקציות של ההחלטה. גורמים אמריקאים ניסו להגיע עם מקביליהם הסיניים לסמכות בנוגע לאכיפת הסנקציות במקרה של תדלוק מטוס בנמל תעופה סיני, אך תוצאות השיחות לא דווחו.[39][16]

עם זאת, במקרה אחד היה ניסיון לאכוף את ההחלטה גם באוויר, כאשר בדצמבר 2009 תפסה המשטרה בתאילנד מטוס עם חמישה אנשי צוות מצפון קוריאה הנושאים נשק למקום לא ידוע. על פי הדיווחים, המשלוח כלל "חלקים" של ציוד לחימה. על פי ראש ממשלת תאילנד, הסיטואציה כללה גם את התערבות האינטרפול על פי בקשתו של ראש ממשלת תאילנד, ושגרירויות זרות התבקשו לתת מידע נוסף. [40] מאוחר יותר הגברים נעצרו והתגלה כי הנשק אשר היה ברשותם היה מיועד לאיראן . [41]


הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Security Council imposes tougher sanctions on DPR Korea. UN News Centre. June 12, 2009.
  2. ^ 2.0 2.1 UN toughens North Korea sanctions. BBC News Online. June 12, 2009
  3. ^ 3.0 3.1 Aziakou, Gerard (June 12, 2009). Security Council adopts tougher NKorea sanctions. Agence France-Presse.
  4. ^ 4.0 4.1 Key excerpts from U. N. North Korea resolution. Reuters. June 12, 2009.
  5. ^ 5.0 5.1 North Korea resolution: key points. The Daily Telegraph. June 12, 2009.
  6. ^ 6.00 6.01 6.02 6.03 6.04 6.05 6.06 6.07 6.08 6.09 6.10 6.11 6.12 6.13 6.14 Text of resolution, UN Press Centre
  7. ^ Charbonneau, Louis; Parsons, Claudia (June 12, 2009). U.N. council expands sanctions against North Korea. Reuters.
  8. ^ Varner, Bill; Green, Peter S. (June 12, 2009). UN Votes to Punish North Korea for Nuclear Test. Bloomberg.
  9. ^ U.S. envoy Rice praises U.N. resolution on North Korea. Reuters. June 12, 2009
  10. ^ Japanese PM urges DPRK to take UN resolution "seriously", Xinhua News Agency. June 13, 2009
  11. ^ Foster, Peter (June 12, 2009). US fears third nuclear test in North Korea. The Daily Telegraph.
  12. ^ North Korea in plutonium threat. BBC News Online. June 13, 2009
  13. ^ N Korea defiant after new sanctions. Al Jazeera. June 13, 2009
  14. ^ N. Korea to Face Huge Losses from U. N. Sanctions: Report. Yonhap. June 16, 2009.
  15. ^ Deok-min, Yun (June 16, 2009). China’s Nuclear Headache. JoongAng Daily.
  16. ^ 16.0 16.1 "Background Briefing on North Korea." U.S. Department of State, Bureau of Public Affairs. July 15, 2009.
  17. ^ "U. N. Expands Sanctions Imposed on North Korea." Wall Street Journal Asia. July 17, 2009, p. 13.
  18. ^ Saiget, Robert J. (April 6, 2009). "China, DPRK Trade Said Booming Despite Rocket Tensions." Agence France-Presse.
  19. ^ Nikitin, Mary Beth; Manyin, Mark E.; Chanlett-Avery, Emma; Nanto, Dick K.; Niksch, Larry A. (July 23, 2009). North Korea’s Second Nuclear Test: Implications of U. N. Security Council Resolution 1874. Congressional Research Service.
  20. ^ South African Press Association; Associated Press (June 24, 2009). N Korea ship a diplomatic test. The Times (South Africa).
  21. ^ Huiwen, Yang (June 24, 2009). MPA not told of intentions. The Straits Times.
  22. ^ Agence France-Presse(AFP) (25 ביוני 2009). "Burma mum on tracked NKorean ship". Bangkok Post. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Sang-Hun, Choe (July 6, 2009). South Korea Says Freighter From North Turns Back. The New York Times.
  24. ^ Agence France-Presse (AFP) (July 6, 2009). Malaysia calls for evidence on NKorea banking charges. AsiaOne.
  25. ^ Detained North Korean ship may be booked under Maritime Act. Indian Express. August 17, 2009.
  26. ^ Raghavendra, V. (August 26, 2009). North Korean ship yields no clues. The Hindu.
  27. ^ Korean ship may be booked under Indian Maritime Act. The Times of India. August 16, 2009.
  28. ^ 'Details of Iran arms seizure revealed', The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  29. ^ Kerr, Simeon; Morris, Harvey (August 28, 2009). ‘N Korean arms for Iran’ seized by UAE. Financial Times.
  30. ^ ‘Seized NK Containers Had Chemical Weapons Items’. The Dong-a Ilbo. October 6, 2009.
  31. ^ N.Korean ship in Indian waters detained, searched. RIA Novosti. October 5, 2009.
  32. ^ Anandan, S. (October 4, 2009). Detained North Korean ship cleared to leave. The Hindu.
  33. ^ Lauria, Joe; Fairclough, Gordon; Wonacott, Peter (25 בפברואר 2010). "Pretoria Seizes Pyongyang Arms". The Wall Street Journal. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Castillo, Mariano; Shoichet, Catherine E.; Oppmann, Patrick (17 ביולי 2013). "Cuba: 'Obsolete' weapons on ship were going to North Korea for repair". CNN. נבדק ב-18 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Nikitin, Mary Beth; Manyin, Mark E.; Chanlett-Avery, Emma; Nanto, Dick K.; Niksch, Larry A. (July 23, 2009). North Korea’s Second Nuclear Test: Implications of U. N. Security Council Resolution 1874.
  36. ^ Eckert, Paul (May 27, 2009). Anti-proliferation Group Only Symbolic Without China. Reuters India.
  37. ^ Herskovitz, Jon (July 15, 2009). How North Korea earns money from arms sales How North Korea Earns Money from Arms Sales. Reuters.
  38. ^ What’s Behind the New U.N. sanctions on N.Korea? Reuters. June 12, 2009.
  39. ^ N.Korea's Arms Export Routes Getting Harder to Track. The Chosun Ilbo. June 29, 2009.
  40. ^ Post Reporters (December 12, 2009). Huge N Korea arms cache seized. Bangkok Post.
  41. ^ N Korea arms 'were bound for Iran'. Al Jazeera. January 31, 2010.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32491426החלטה 1874 של מועצת הביטחון של האו"ם

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=החלטה_1874_של_מועצת_הביטחון_של_האו%22ם&oldid=1887485"