סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית

סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (KCNA) היא סוכנות ידיעות ממשלתית, המנוהלת על ידי קוריאה הצפונית. הסוכנות מייצגת ומבטאת את עמדותיה של קוריאה הצפונית במגוון נושאים, ובמקביל משמשת ככלי חשוב לצורכי תעמולה.

הסוכנות הוקמה ב-5 בדצמבר 1946, זמן קצר לאחר עצמאותה של קוריאה הצפונית מכוחות הכיבוש הסובייטים.[1]

מאפיינים וארגון

סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית היא סוכנות הידיעות היחידה המורשית לפעול בקוריאה הצפונית. הסוכנות משדרת דיווח חדשות יומי לכל אמצעי תקשורת ההמונית במדינה, לרבות עיתונים, רדיו (באמצעות תחנת השידור המרכזית הקוריאנית), וטלוויזיה (באמצעות שידורי ערוץ הטלוויזיה המרכזי הקוריאני המשדר לתושבי קוריאה הצפונית בלבד.[2] סוכנות הידיעות פועלת ומפוקחת מטעם ועדת השידורים המרכזית הקוריאנית, אשר מנוהלת על ידי מחלקת ההסתה והתעמולה במפלגת הפועלים של קוריאה, מפלגת השלטון במדינה.[3] במהלך חודש דצמבר 1996, הסוכנות החלה לפרסם דיווחי חדשות על גבי רשת האינטרנט באתר ייעודי, כאשר שרת האינטרנט שלה ממוקם ביפן. בחודש אוקטובר 2010, עלה לרשת אתר אינטרנט חדש עבור הסוכנות, אשר מנוהל ישירות מפיונגיאנג, וממועד זה היקף התוכן המפורסם גדל באופן משמעותי, והחל לכלול גם דיווחי חדשות בנושאים כלליים, שאינם מקושרים ישירות לקוריאה הצפונית.[4]

בעוד שמרבית התוכן המשודר מטעם הסוכנות מפורסם בקוריאנית, מהדורות חדשות של הסוכנות מתורגמות גם לאנגלית, רוסית, וספרדית. הגישה לאתר האינטרנט של הסוכנות, בדומה לאתרי חדשות בעלי אוריינטציה צפון-קוריאנית, נחסמה על ידי שלטונות קוריאה הדרומית החל משנת 2004, והגישה לאתרים אלו מתאפשרת רק באמצעות היתר פרטני מטעם הממשלה.

בנוסף לתפקידה כסוכנות ידיעות, הסוכנות גם אחראית על גיבוש ותדרוך פקידי ממשל צפון-קוריאנים בענייני מדיניות ופוליטיקה. עוד נטען, כי בין תפקידיה של הסוכנות נכללת גם המשימה לבצע איסוף מודיעין חשאי.[5]

בעוד שמשרדיה המרכזיים ממוקמים בבירת המדינה פיונגיאנג,[6] הסוכנות מחזיקה מספר מתחמי שידור ברחבי המדינה.[7] הסוכנות מקיימת גם הסכמי שיתוף פעולה עם כ-46 סוכנויות ידיעות זרות,[2] לרבות רויטרס, Associated Press, וסוכנות הידיעות הדרום-קוריאנית Yonhap.[8] עם זאת, שיתופי הפעולה העיקריים של הסוכנות הם מול סוכנות הטלגרף הרוסית וסוכנות הידיעות שינחואה, כאשר הסוכנות מחזיקה לשכות מקומיות וכתבים בשש מדינות, ביניהן רוסיה וסין.[9] הסוכנות גם חברה באיגוד סוכנויות החדשות של אזור אסיה-פסיפיק.

בשנת 2004, הסוכנות העסיקה בסך הכל כ-2,000 עובדים.[10]

על פי אתר האינטרנט שלה, הסוכנות "מדברת בשם מפלגת הפועלים של קוריאה והממשלה הצפון-קוריאנית.[11] ביוני 1964, במסגרת אחת מפעילויותיו הרשמיות הראשונות כיורש עצר, קים ג'ונג-איל ביקר מטה הסוכנות, ואמר כי תפקידה הוא צריך להיות "להפיץ את האידאולוגיה המהפכנית של המנהיג (קים איל-סונג) באופן נרחב ברחבי העולם".[12] עם זאת, לדבריו הסוכנות גם משקפת תובנה ייחודית ביחס ל"מנטליות" הצפון-קוריאנית.[13][14]

ריאיון שהתקיים מול גורמים בכירים בסוכנות, מה-12 ביוני 1964, מתאר את תפקידה של הסוכנות בראייתם:

תחת הנחייתה ושליטתה הישירה של מפלגת השלטון, הסוכנות מפרסמת באופן כמעט בלעדי דיווחי חדשות אופטימיים ועדכונים חיוביים ביחס לקוריאה הצפונית, על מנת לעודד את תושבי המדינה ולשפר את תדמית המדינה מחוץ לגבולותיה.[15] עם זאת, במספר מקרים חריגים הסוכנות גם הכירה בקיומם של אירועים שליליים במדינה, כדוגמת המחסור במזון בשנות ה-90.[16][17] הסוכנות גם דיווחה על אסון ריונגצ'ון משנת 2004, וזאת לאחר עיכוב של יומיים.[18][19]

המנהל הכללי של הסוכנות הוא קים קי-ריונג.[6]

מאפיינים ייחודיים

הסוכנות עושה שימוש תדיר בשפה בעלת גוון שלילי, כגון "בוגדים", "מחרחרי מלחמה" או "חלאות אדם" ביחס לממשלות (בעיקר קוריאה הדרומית וארצות הברית), ארגונים או אישים אשר נתפסים כמתנגדים למדיניות ממשלת קוריאה הצפונית.[20] לעומת זאת, למנהיג העליון מיוחסות תכונות חיוביות באופן יוצא מן-הכלל, כגון "חכמה חסרת גבולות", "יכולות ייחודיות" או "בעל מידות אציליות".[21]

שנה חדשה מאמרי מערכת

החל משנת 1996, הסוכנות, בשיתוף עם שלושה עיתונים הפעילים בקוריאה הצפונית, מפרסמת מגזין חגיגי לרגל השנה החדשה, אשר מפרט את מדיניות הממשלה לשנה הבאה. מאמרי המגזין כוללים בדרך כלל תשבחות למדיניות הממשלה בשנה שחלפה, וכן ביקורת על מדיניותן של קוריאה הדרומית, יפן, ארצות הברית ושאר ממשלות המערב כלפי המדינה.[22][23][24][25][26][27]

צנזורה

בעקבות החלטת הממשלה הצפון-קוריאנית להדיח את הפוליטיקאי ואיש המפתח בממשל הצפון-קוריאני צ'אנג סונג-טק מתפקידיו בחודש דצמבר 2013, כ-100,000 דיווחי חדשות בשפה הקוריאנית ובשפות מתורגמות נוספות, שהתייחסו לצ'אנג ולפועלו לאורך השנים, בצורה ישירה או מרומזת, נמחקו בצורה שיטתית מאתר האינטרנט של הסוכנות. דיווחים נוספים עברו עריכה, במטרה להשמיט את שמו של צ'אנג.[28]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Shrivastava, K. M. (2007). News Agencies from Pigeon to Internet. Elgin: New Dawn Press Group. p. 211. ISBN 978-1-932705-67-6.
  2. ^ 2.0 2.1 Pares 2005.
  3. ^ "KWP Propaganda and Agitation Department" (PDF). North Korea Leadership Watch. בנובמבר 2009. pp. 1–2. נבדק ב-27 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "KCNA significantly increasing output". North Korea Tech. 4 במרץ 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Henderson, Robert (2003). Brassey's International Intelligence Yearbook: 2003 Edition. Brassey's. p. 292. מסת"ב 978-1-57488-550-7.
  6. ^ 6.0 6.1 Pares 2005, p. 188.
  7. ^ Hoare, James E. (2012). "Korean Central News Agency (KCNA)". Historical Dictionary of Democratic People's Republic of Korea. London: Scarecrow Press. p. 231. ISBN 978-0-8108-7987-4.
  8. ^ About Us, Yonhap.
  9. ^ "Koreascope Mass Media". אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Attacks on the Press - 2003. Committee to Protect Journalists. March 11, 2004.
  11. ^ Quick, A. C. (2003). World Press Encyclopedia: A Survey of Press Systems Worldwide. (2nd eds.) Gale. מסת"ב 978-0-7876-5584-6.
  12. ^ Lee, H. (2001). North Korea: A Strange Socialist Fortress. Greenwood Publishing Group. pp. 67. מסת"ב 978-0-275-96917-2)
  13. ^ Bennett, G. & Dresner, D. (1999). Directory of Web Sites. Taylor & Francis. pp.580. מסת"ב 978-1-57958-179-4.
  14. ^ North Korea Hunger. Reuters Reuters. July 10, 2008.
  15. ^ Daily News about North Korea. The Chosun Ilbo. July 15, 2005.
  16. ^ Shortages of food in the DPRK. KCNA. September 25, 2000.
  17. ^ Is North Korea facing famine?, BBC News, June 25, 2008.
  18. ^ Reeling, hungry, N Korea heads to nuke talks. Asia Times Online. May 7, 2004.
  19. ^ KCNA Report on Explosion at Ryongchon Railway Station, KCNA, April 24, 2004.
  20. ^ "KCNA Commentary Blasts S. Korean Mandarin's Hysteric Remarks". KCNA, January 30, 2013. ארכיון מ-24 במאי 2013. נבדק ב-31 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Kim Jong Un Elected First Chairman of NDC of DPRK". KCNA,April 13, 2012. ארכיון מ-10 במאי 2012. נבדק ב-31 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ North Korea issues New Year denuclearization pledge. Reuters. December 31, 2008.
  23. ^ N. Korea Vows to Rebuild Economy in New Year Message, the Korea Times, January 1, 2009.
  24. ^ "Joint New Year Editorial Issued", KCNA, January 1, 2006.
  25. ^ 2009 Joint New Year Editorial Issued, KCNA, January 1, 2009.
  26. ^ North Korea message is mild on US. BBC News. January 1, 2009.
  27. ^ Kim, Sam (January 1, 2010). N. Korea calls for end to enmity with U.S., hints at return to nuclear talks. Yonhap.
  28. ^ Florcruz, Michelle (16 בדצמבר 2013). "Korean Central News Agency (KCNA) Deletes Online Archive Of News After Execution Of Jang Song Thaek". International Business Times. ארכיון מ-7 בספטמבר 2017. נבדק ב-23 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23968426סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סוכנות_הידיעות_המרכזית_הקוריאנית&oldid=2085469"