החיידק הטורף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זיהום פולשני של סטרפטוקוקוס מקבוצה A
Group A severe streptococcal infection
שרשרת של חיידקי Streptococcus pyogenes צמודה לנויטרופיל
שרשרת של חיידקי Streptococcus pyogenes צמודה לנויטרופיל
שרשרת של חיידקי Streptococcus pyogenes צמודה לנויטרופיל
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine derm/743
emerg/332
DiseasesDB 12507
MeSH C01.252.410.890.350
MedlinePlus 001443
סיווגים
ICD-10 B95.0

החיידק הטורף הוא כינוי מקובל לזיהום פולשני של החיידק Streptococcus pyogenesאנגלית: Group A severe streptococcal infection), זיהום הנגרם בעיקר על ידי החיידק Streptococcus pyogenes (‏Group A Streptococcus לפי סיווג לנספילד). חיידקים נוספים בסוג Streptococcus‏ (B, C, D, G) עשויים לעיתים לגרום לזיהומים דומים.

זנים מסוימים של Group A Streptococcus (‏GAS) עשויים לגרום לזיהומים קשים. האוכלוסיות המצויות בסיכון הגבוה ביותר ללקות בזיהום מסוג זה הן ילדים הלוקים באבעבועות רוח; אנשים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת; קרבנות כוויות קשות; קשישים הסובלים מצלוליטיס, סוכרת, מחלות של כלי הדם, או סרטן; ואנשים הנוטלים דרך קבע טיפול בסטרואידים או כימותרפיה. מזריקי סמים נתונים אף הם בדרגת סיכון גבוהה. GAS הוא גורם מרכזי לקדחת לידה ברחבי העולם, בגורמו לזיהום חמור, ובהיעדר אבחון וטיפול מיידיים הוא מוביל למותן של אמהות שזה עתה ילדו. זיהומים חמורים של GAS עשויים אף להתרחש בקרב אנשים בריאים ללא כל גורמי סיכון ידועים.

כל הזיהומים החמורים ב-GAS עשויים להוביל להלם טוקסי, כשל רב-מערכתי, ואף למוות. זיהוי וטיפול מוקדמים ומיידיים הם בעלי חשיבות עליונה ומכרעת. בדיקות מאבחנות כוללות ספירת דם, בדיקת שתן (יורינאליסיס) ובראש ובראשונה נטילת מספר תרביות מהדם ומנוזלי האזור הפגוע. טיפול הבחירה האנטיביוטי הוא שילוב של פניצילין, אליו GAS רגיש במיוחד וככל הידוע עוד לא פיתח כלפיו עמידות, עם קלינדאמיצין, תרופה אליה החלו להתגלות סימני עמידות.

סוגי הזיהום

הסוגים הפולשניים של הזיהום מתאפיינים ככלל על ידי מיקום החדירה הראשונית לגוף, ובהם:

דלקת קרום המוח

שכיחות דלקות קרום המוח על רקע של זיהום ב-Streptococcus pyogenes היא יחסית גבוהה ותופסת מקום נכבד בקרב הגורמים החיידקיים למנינגיטיס (מחלה דלקתית של הקרומים הרכים של המוח).

הסימפטומים והסימנים השכיחים של המחלה הם:

שיעור ההדבקה הגבוה ביותר היה בגיל 6–7 חודשים. 60% מהחולים הם בני פחות משנה ו-90% הם בני פחות מ-5 שנים.

באופן ראשוני יש לבצע ניקור מותני לשם אבחון. לאחר מכן, כשמדובר בדלקת חיידקית, הטיפול חייב להינתן בהקדם ומבוסס על מתן תוך-ורידי של אנטיביוטיקה לפי גיל החולה והחיידק האפשרי. כאשר מדובר בדלקת נגיפית, לרוב אין צורך בטיפול ספציפי והמחלה תחלוף מעצמה. כאשר מדובר בנגיף ההרפס, יש צורך במתן טיפול תרופתי ספציפי.

במקרה של דלקת קרום המוח שנגרמה על ידי GAS, אין המלצה לטיפול מונע לאנשים שהיו במגע עם החולה.

הסיבוך השכיח ביותר אחרי דלקת קרום המוח חיידקית הוא פגיעה בשמיעה, ולכן יש לערוך לילד בדיקת שמיעה לאחר חלוף המחלה. אחוז הפגיעה במערכת העצבים המרכזית (פגיעה בתהליכי החשיבה) לאחר דלקת קרום המוח אינו מבוטל, ולכן במקרה של חשד בדלקת קרום המוח, יש הכרח להגיע לאבחנה במהירות האפשרית, ולהתחיל מיד בטיפול אנטיביוטי ובטיפול תומך אחר.

דלקת ריאות

צילום רנטגן של ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות

דלקת ריאות היא מחלה זיהומית של הריאות, אשר חלק ממקרי ההידבקות בה נגרמים על ידי Sreptococcus pyogenes. דלקת ריאות פורצת לעיתים קרובות כסיבוך של זיהום של דרכי הנשימה העליונות, כגון נזלת, שיעול, דלקת גרון קלה, ובהמשך יומיים שלושה לאחר מכן החמרה בסימפטומים.

בין הסימפטומים והסימנים של דלקת ריאות ניתן למנות:

  • חום
  • צמרמורת
  • שיעול
  • נשימה מהירה
  • צפצופים בנשימה
  • קושי בנשימה
  • הקאה
  • כאב בחזה (לא שכיח, היות שבאזור הריאות אין עצבים)
  • כאבי בטן (לעיתים)
  • בדלקות ריאה שמקיפות שטחי ריאות נרחבים יתפתח כחלון של השפתיים ושל קצות האצבעות שנגרם בגלל מחסור בחמצן

לפני גילוי האנטיביוטיקה, הייתה דלקת ריאות לעיתים קרובות קטלנית, אולם מאז מטופלים רוב המקרים של דלקת ריאות בהצלחה. הדבקה בדלקת ריאות חיידקית היא הדבקה במגע עם רוק ונוזלים מדרכי הנשימה, כך שעיטוש או נשיקה יכולים להעביר את המחלה.

זיהומים נוספים שמיוחסים לחיידק הטורף

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22712347החיידק הטורף