צלוליטיס

כף רגל ימין נגועה בצלוליטיס

צלוליטיס או דלקת רקמה תת-עורית היא דלקת אקוטית של רקמות החיבור התת-עוריות.

פתופיזיולוגיה

צלוליטיס נגרמת לרוב על ידי שני מזהמים שכיחים; Staphylococcus aureus, או Streptococcus pyogenes. המזהם חודר את שכבת העור דרך פתח שיכול להיגרם מטראומה, חתכים מקומיים, שפשופים, שריטות או ניתוחים שם הוא משחרר את הרעלנים שלו. יכול להיגרם גם עקב נשיכת בעלי חיים או עקיצה על ידי סוגים מסוימים של חרקים ועכבישים שיכולים להעביר חיידקים. בחוסר טיפול מתאים, הדלקת יכולה להחמיר לדלקת בכלי הלימפה (lymphangitis) וקשריות לימפה (lymphadenitis) ולנמקים מקומיים על העור. סיבוך קשה יותר יהיה בקטרמיה ואלח דם (sepsis). מקומות שכיחים לזיהום הם הגפיים התחתונות והפנים אף על פי שכול מקום בגוף יכול להזדהם.

תסמינים

האזור המודלק יהיה אדום, נפוח, רגיש, כואב וחם. בדרך כלל גם כולל גם סימנים סיסטמיים כגון חום, צמרמורות, ברדיקרדיה, לחץ דם נמוך, כאבי ראש והזעה. האזורים האדמומיים נוטים להתפשט עם הזמן. בשכיחות מועטה יותר נוטות להופיע שלפוחיות על האזור וכן נקודות אדומות על האזורים של האדמומיות. בספירת דם תהיה עלייה של תאי דם לבנים בעיקר מסוג נויטרופילים (סטייה שמאלה).

גורמי הסכנה

פטרת הרגל (athlete's foot / tinea pedis), דלקת עור (dermatitis), כיבים, ניתוחים, גיל מבוגר, מטופלים מדוכאי חיסון, חולי סוכרת, מטופלים כנגד וירוסים ממשפחת ה-Herpesviridae‏ (HSV1/2, ‏VZV, ‏EBV, ו-CMV). עור שהוא יבש לאורך זמן או נפוח נוטה להתפוצץ וגם הוא מהווה גורם סיכון לזיהום חיידקי.

טיפול

בדרך כלל תרופות מקבוצת הפניצילינים. אם הדלקת היא בגפה, יש להניחה מוגבהת מגובה הלב על מנת להוריד את הנפיחות. כמו כן יש לשקול רטיות רטובות וחמות כל 2-4 שעות. יש להקפיד על הטמפרטורה של הרטיות, בייחוד במקרים של מטופלים עם תחושות מופחתות כמו בסוכרת על מנת למנוע כוויות. הדרכת המטופל צריכה להתמקד במניעת חזרת הדלקת וטיפול נכון בעור כמו במקרים של ציפורן חודרנית.

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25316920צלוליטיס