פיליפ קלפל
 | |
| גנרל פיליפ קלפל | |
| לידה |
9 בדצמבר 1887 פוזן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 1964 (בגיל 76) קובורג, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1905–1945 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 גנרל חיל הפרשים (וורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-1 מפקד הקורפוס ה-50 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הקורפוס ה-16 מפקד הקורפוס ה-30 מפקד הארמייה ה-25 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
גנרל פיליפ קלפל (בגרמנית Philipp Kleffel; 9 בדצמבר 1887 - 10 באוקטובר 1964) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
קלפל נולד ב-9 בדצמבר 1887 בפוזן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1905 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט האולנים ה-4 (פומרניה ה-1 - פון שמידט). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הועבר לרגימנט האולנים ה-4 (הדוכסות הגדולה מקלנבורג-שוורין ה-8 - הקיסר וילהלם), ולחם בשורותיו במהלך המלחמה. ב-24 בדצמבר 1914 הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-3 באפריל 1916 מונה לקצין מטה בחטיבת הפרשים ה-41. ב-5 באוקטובר 1916 הועלה לדרגת ריטמייסטר. באוגוסט 1917 מונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-19, וב-28 ביוני 1918 מונה לקצין מטה בקורפוס המילואים ה-41. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף קלפל לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 במאי 1922 מונה קלפל למפקד פלוגה 2 ברגימנט הפרשים ה-4, ובשנת 1924 מונה לקצין מטה בקבוצת הארמייה הראשונה. ב-1 באוקטובר 1926 מונה לקצין מטה במשרד המלחמה, וב-1 באוקטובר 1929 הועלה לדרגת מיור. באביב 1931 מונה לקצין מטה בפיקוד הרגלים ה-3, ובשנת 1932 מונה לראש מטה דיוויזיית הפרשים ה-2 של הרייכסווהר. ב-1 בדצמבר 1933 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באוקטובר 1935 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באפריל 1936 מונה למפקד רגימנט הפרשים ה-14, וב-15 בפברואר 1938 מונה למפקד פיקוד הפרשים ה-4 בהנובר. ב-1 ביוני 1939 הועלה קלפל לדרגת גנרל מיור, וב-26 באוגוסט 1939 לראש מטה המחוז הצבאי ה-11 בהנובר.
מלחמת העולם השנייה
ב-15 באפריל 1940 מונה קלפל למפקד הדיוויזיה ה-1, ופיקד עליה במהלך המערכה על צרפת כחלק מהקורפוס ה-1 במסגרת הארמייה הרביעית, ולאחר מכן במסגרת הארמייה ה-18. ב-1 ביוני 1941 הועלה קלפל לדרגת גנרל לוטננט, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-1 ולאחר מכן כחלק מהקורפוס ה-38, במסגרת הארמייה ה-18. ב-12 ביולי 1941 פרש קלפל מתפקידו עקב מחלה, וב-4 בספטמבר לאחר החלמתו חזר לפקד על הדיוויזיה, שהייתה חלק מהקורפוס ה-38, ולאחר מכן חלק מהקורפוסים ה-1 וה-28, במסגרת הארמייה ה-18.
ב-19 בינואר 1942 מונה קלפל למפקד הקורפוס ה-50, שהיה חלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, וב-19 בפברואר 1942 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 במרץ 1942 הועלה קלפל לדרגת גנרל חיל הפרשים, וב-3 במרץ פרש מתפקידו לחופשה קצרה. ב-20 ביולי 1942 חזר קלפל לפקד על הקורפוס ה-50, ולחם עמו בקרבות בלנינגרד. תוך שבמקביל פיקד מה-3 במרץ 1943 עד ה-31 במרץ, ומה-17 באוגוסט עד ה-17 בספטמבר 1943 גם על הקורפוס ה-1 (שהיה אף הוא חלק מהארמייה ה-18). ב-17 בספטמבר 1943 פרש קלפל מתפקידו, וב-15 בינואר 1944 מונה למפקד המחוז הצבאי התשיעי בקאסל. ב-16 באפריל 1944 פרש קלפל מתפקידו, וב-4 ביולי 1944 מונה למפקד הקורפוס ה-30, שהיה חלק מהארמייה השישית במסגרת קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. ב-16 ביולי 1944 מונה קלפל למפקד הקורפוס ה-16, שהיה חלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, וב-20 באוקטובר 1944 מונה למפקד פלגת הארמייה גרסר, שהייתה חלק מקבוצת ארמיות צפון והפכה ב-29 באוקטובר לפלגת הארמייה קלפל. ב-21 בנובמבר 1944 מונה שוב למפקד הקורפוס ה-16, וב-16 בדצמבר מונה שוב למפקד הקורפוס ה-30, שהיה חלק מהארמייה ה-15, ולאחר מכן חלק מהארמייה ה-25 במסגרת קבוצת ארמיות H.
ב-30 במרץ 1945 מונה קלפל למפקד הארמייה ה-25, שהייתה חלק מקבוצת ארמיות H, ובסוף המלחמה נפל בשבי הבריטי.
לאחר המלחמה
קלפל שוחרר מהשבי ב-20 באוקטובר 1947. לאחר שחרורו התגורר בעיר קובורג, עד למותו ב-10 באוקטובר 1964, והוא בן 76 שנים.
קישורים חיצוניים
- פיליפ קלפל באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
