הגברה תלוית נוגדנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה.

בהגברה תלוית נוגדנים, נוגדנים תת-אופטימליים (המבנים בצורת Y הכחול בשרטוט) נקשרים הן לווירוסים והן לקולטני גמא Fc (שכותרתם FcγRII) המתבטאים בתאי החיסון וכך הם מקדמים זיהום של תאים אלה.

הגברה תלויית נוגדנים (באנגלית: Antibody-dependent enhancement, ובראשי תיבות: ADE), המכונה לעיתים הגברה חיסונית או הגברת מחלות, היא תופעה שבה קישור של נגיף לנוגדנים תת-אופטימליים משפר את כניסתו לתאים המארחים ולאחר מכן את שכפולו.[1][2] הנוגדנים הלא אופטימליים יכולים לנבוע מהידבקות טבעית בנגיף או מחיסון. ADE עלול לגרום להחמרה במחלות נשימתיות ולפגיעה ריאתית חריפה לאחר זיהום בנגיף הנשימה (ERD) עם תסמינים של חדירה מונוציטית ועודף של אאוזינופילים בדרכי הנשימה.[3] ADE, עם מנגנונים תלויי תאי עזר מסוג 2 T, עשוי לתרום להגברה של מחלות הקשורות לחיסון (VADE) במחלות נשימתיות ובמספר מחלות נוספות.[3] חלק מהחיסונים בפיתוח שהתמקדו בנגיף הקורונה, בנגיף ה-RSV ובנגיף הדנגי גרמו ל-VADE, והופסק פיתוחם, או שאושרו לשימוש רק בחולים שהיו להם וירוסים אלו בעבר.

תיאור טכני

נוגדנים אנטי-ויראליים מקדמים זיהום ויראלי של תאי המטרה של מערכת החיסון על ידי ניצול ה- FcγR הפגוציטי או מערכת המשלים[4] לאחר אינטראקציה עם הנגיף, הנוגדנים נקשרים לקולטני Fc (FcR) המתבטאים בתאי חיסון מסוימים או בחלק מחלבוני המשלים. FcγR קושר נוגדן באמצעות אזור ה-Fragment crystallizable region בנוגדן (Fc). בדרך כלל תהליך הפגוציטוזה מלווה בהתדרדרות הנגיף, אולם אם הנגיף אינו מנוטרל (עקב קישור זיקה נמוך או התמקדות באפיטופ שאינו מנטרל), קשירת נוגדנים עלולה לגרום להימלטות וירוסים ולזיהום מוגבר. לפיכך, פגוציטוזיס יכול לגרום לשכפול ויראלי ולמות תאי החיסון. הנגיף "מטעה" את תהליך הפגוציטוזה של תאי החיסון ומשתמש בנוגדני המארח כסוס טרויאני. ADE עשוי להתרחש בגלל המאפיין הלא-מנטרל של הנוגדן, הקושר אפיטופים ויראליים נוספים בנוסף לאלה המעורבים בחיבור ובכניסה לתא המארח. ADE עשוי לקרות גם מכיוון שהנוגדנים נמצאים בריכוזים של תת-נטרול (מניבים תפוסות מתחת לסף הניטרול לגבי אפיטופים ויראליים).[2][5] בנוסף ADE יכול להיגרם כאשר עוצמת האינטראקציה של נוגדן-אנטיגן נמצאת מתחת לסף מסוים.[6][7] תופעה זו עלולה להוביל הן ליכולת הדבקה מוגברת של וירוסים והן לווירולנטיות (אלימות) מוגברת. הנגיפים שעלולים לגרום ל-ADE חולקים לעיתים קרובות תכונות נפוצות כגון גיוון אנטיגני, יכולות שכפול והתבססות בתאי החיסון. ADE יכול להתרחש במהלך התפתחות זיהום ויראלי ראשוני או משני, כמו גם לאחר חיסון וזיהום ויראלי לאחר מכן.[1][8][9] הוא נצפה בעיקר בהדבקה בנגיפי RNA חיוביים ביניהם Flaviviruses כגון וירוס דנגי,[10] וירוס קדחת צהובה, נגיף זיקה, קורונה, כולל אלפא ו-betacoronaviruses,[11] וכן Orthomyxoviruses כגון שפעת,[12] רטרו-וירוס כגון HIV,[13][14][15] ו-Orthopneumoviruses כגון RSV.[16] [17] [18]

המנגנון הכולל פגוציטוזה של תשלובות חיסוניות באמצעות קולטן FcγRII / CD32 מובן טוב יותר בהשוואה למסלול הקולטן המשלים.[19][20][21] תאים המבטאים קולטן זה מיוצגים על ידי מונוציטים, מקרופאגים, קטגוריות מסוימות של תאים דנדריטים ותאי B. מנגנון ADE מתווך בעיקר על ידי נוגדני IgG,[20] אולם IgM יחד עם[22] IgA[14][15] הוכחו גם הם כגורמי ADE.

נגיף קורונה

COVID-19

ADE היווה מקור לדאגה בשלבים קליניים מאוחרים של פיתוח חיסונים נגד מחלת נגיף קורונה 2019.[23][24]

תופעת ADE נצפתה במחקרים בבעלי חיים במהלך פיתוח חיסונים לקורונה, אך נכון ל-14 בדצמבר 2020 לא נצפו מקרים בניסויים בבני אדם. "ADE מהווה אפשרות תאורטית בחיסון ל-COVID-19, אך ניסויים קליניים באנשים עד כה לא הראו שלמשתתפים שקיבלו את החיסון יש שיעור מחלות קשות יותר בהשוואה למשתתפים שלא קיבלו את החיסון".[25][26] החמרה בהדבקה שנייה היא עדות לפעולתו של מנגנון ADE, ועל כן, מכיוון שהדבקה שנייה ב-SARS-CoV-2 לא לוותה בתופעות לוואי חמורות יותר מכפי שהיה בהדבקה ראשונה, הדבר שולל, לפי מצב הידע הנוכחי, את ההנחה שמנגנון ADE פועל בעת הידבקות בנגיף ה-SARS-CoV-2.

שפעת

קבלה מוקדמת של חיסון TIV 2008–09 (חיסון נגד שפעת טריוולנטית) הייתה קשורה לסיכון מוגבר למחלות pH1N1 רפואיות במהלך אביב-קיץ 2009 בקנדה. לא ניתן לשלול הטיה (בקבלת המידע או בבחירתו), או שגיאה. יש צורך בהערכה ניסיונית ואפידמיולוגית נוספת. נשקלים מנגנונים ביולוגיים אפשריים והשלכות אימונו-אפידמיולוגיות.[27]

זיהום טבעי וחיסון מוחלש מעוררים נוגדנים המשפרים את עדכון הנגיף ההומולוגי ונגיף H1N1 שבודד מספר שנים מאוחר יותר, מה שמדגים כי וירוס שפעת A גורם להגברת זיהומים תלוית נוגדנים.[28]

ADE נחשד בזיהומים בהקשר לתת סוג וירוס שפעת A H7N9, אך הידע בנושא מוגבל.

דנגי

הדוגמה הידועה ביותר של ADE מתרחשת בהקשר לקדחת דנגי.[29] וירוס דנגי הוא נגיף RNA חד-גדילי ממשפחת הפלאוויווירידה. הנגיף גורם למחלות בדרגות חומרה שונות בבני אדם, החל מקדחת דנגי (DF), המוגבלת בדרך כלל בעוצמתה ותוצאותיה, ועד קדחת דנגי דימומית ותסמונת הלם דנגי, אשר אחת מהן עלולה לסכן חיים. ההערכה היא שכ-390 מיליון אנשים לוקים בדנגי מדי שנה.[30]

ADE עשוי להתרחש כאשר אדם שנדבק בעבר בסרוטיפ (Serotype) אחד נדבק חודשים או שנים לאחר מכן בסרוטיפ אחר, ומייצר וירמיה (Viremia, נוכחות של הווירוס בזרם הדם) גבוהה יותר מאשר בזיהומים ראשונים. בהתאם לכך, בעוד שזיהומים ראשוניים (ראשונים) גורמים בעיקר למחלות קלות (קדחת דנגי) אצל ילדים, סביר להניח כי הדבקה חוזרת קשורה לקדחת דנגי דימומית או לתסמונת הלם דנגי הן בקרב ילדים והן מבוגרים - מצב קליני חמור יותר.[31]

קדחת דנגי כוללת ארבעה סרוטיפים שונים מבחינה אנטיגנית (וירוס דנגי 1–4). בשנת 2013 דווח על סרוטיפ חמישי.[32] זיהום גורם לייצור נוגדני אימונוגלובולין G ‏(IgG) הומוטיפיים המספקים חסינות לכל החיים כנגד הסרוטיפ המדבק. הדבקה בנגיף דנגי מייצרת גם מידה מסוימת של חסינות צולבת נגד שלושת הסרוטיפים האחרים. נטרול נוגדני IgG הטרוטיפיים (צולבים-תגובתיים) אחראים לחסינות צולבת זו, הנמשכת בדרך כלל לתקופה של חודשים עד כמה שנים. כילים הטרוטיפיים אלה יורדים לאורך תקופות זמן ארוכות (4 עד 20 שנים). בעוד שכילים הטרוטיפיים פוחתים, כילים של נוגדני IgG הומוטיפיים גדלים לאורך תקופות זמן ממושכות. תופעה זו יכולה לנבוע מהישרדות מועדפת של תאי B בעלי זיכרון ארוכי חיים, המייצרים נוגדנים הומוטיפיים.

בנוסף לנטרול נוגדנים הטרוטיפיים, זיהום יכול להביא לייצור נוגדנים הטרוטיפיים המנטרלים את הנגיף באופן חלקי או כלל לא. ייצור נוגדנים צולבים ללא נטרול עלול לאפשר זיהומים משניים חמורים. על ידי התחברות לנגיף אך ללא נטרולו, נוגדנים אלה גורמים לו להתנהג כ"סוס טרויאני" כשהוא מועבר לאיבר הלא נכון בתאים דנדריטים שבלעו את הנגיף לשם השמדתו. כשהנגיף נכנס לתא הדם הלבן, הנגיף משתכפל כשהוא לא מזוהה, ובסופו של דבר מביא לכילי (ערכי) וירוסים גבוהים ולמחלה קשה.

מחקר שנערך על ידי Modhiran et al ניסה להסביר כיצד נוגדנים שאינם מנטרלים מווסתים את התגובה החיסונית בתא המארח באמצעות מסלול האיתות של קולטן מסוג Toll-like receptor. ידוע כי קולטנים מסוג זה מזהים חלקיקים ויראליים חוץ-תאיים ותוך-תאיים ומהווים בסיס מרכזי בייצור הציטוקינים. ניסויים במבחנה הראו כי הציטוקינים הדלקתיים וייצור האינטרפרון מסוג 1 הופחתו כאשר וירוס הדנגי שעבר ADE נקשר לקולטן ה-Fc של תאי THP-1. ניתן להסביר זאת הן בירידה בייצור הקולטן מסוג Toll-like receptor והן בשינוי מסלול האיתות שלו. חלבון לא ידוע המושרה על ידי קולטן ה-Fc שעבר עירור, מפחית את התעתיק והתרגום של קולטן מסוג Toll-like receptor, מה שמקטין את יכולתו של התא לאתר חלבונים ויראליים. מצד שני, חלבונים רבים (TRIF, TRAF6, TRAM, TIRAP, IKKα, TAB1, TAB2, קומפלקס NF-κB) המעורבים במסלולי האיתות של קולטנים מסוג Toll-like receptor הם במצב של תת-רגולציה, מה שמביא לירידה בייצור ציטוקינים. שניים מהם, TRIF ו-TRAF6, מווסתים בהתאמה על ידי שני חלבונים SARM ו-TANK במצב של שפעול מוגבר על ידי קולטני Fc שעברו עירור (זירוז).

דוגמה אחת התרחשה בקובה בין 1977 ל-1979. הסרוטיפ המדביק היה וירוס דנגי מסוג 1. בעקבות מגפה זו באו התפרצויות בשנים 1981 ו-1997. בהתפרצויות אלה וירוס דנגה מסוג 2 היה הסרוטיפ המדבק. במהלך ההתפרצות ב-1997 התרחשו 205 מקרים של קדחת דנגי דימומית ותסמונת הלם דנגי, כולם אצל אנשים מעל גיל 15. הוכח שכל המקרים הללו מלבד שלושה נדבקו בעבר בנגיף דנגי מסוג 1 במהלך ההתפרצות הראשונה. יתר על כן, לאנשים הסובלים מזיהומים משניים עם וירוס דנגי 2 בשנת 1997 היה סיכוי גבוה פי 3–4 לפתח מחלות קשות מאשר לאנשים הסובלים מזיהומים משניים עם וירוס דנגה מסוג 2 בשנת 1981. אפשר להסביר תרחיש זה בנוכחות נוגדנים מספיקים לנטרול IgG הטרוטיפיים בשנת 1981, שכיליהם ירדו עד 1997 עד שכבר לא סיפקו חסינות מובהקת צולבת.

HIV-1

ADE של זיהום דווח גם ב-HIV. בדומה לנגיף דנגי, נמצא שרמת נוגדנים בלתי מנטרלת מאיצה את הזיהום הנגיפי באמצעות אינטראקציות של מערכת המשלים והקולטנים.[33] על פי הדיווחים, הגידול בזיהום הוא פי 350, בדומה לגידול המיוחס ל-ADE בנגיפים אחרים כמו וירוס דנגי. ADE ב-HIV יכול להיות מתווך על ידי משלים או קולטן Fc. נמצאו השלמות בנוכחות סרום חיובי ל-HIV-1 כמאיצות את הזיהום של קו תאי T-2. האצה בתיווך קולטן Fc נגרמה כאשר הדבקה ב-HIV הואצה על ידי סרום של שרקן שנמצא חיובי ל-HIV-1 והדבקה זו האיצה זיהום תאים חד-גרעיניים היקפיים ללא נוכחות משלימים.[34] נמצא שקולטני רכיבי המשלים CR2, CR3 ו-CR4 המהווים מרכיבים במשלים, מתווכים את ההגברה של הזיהום, הגברה שהיא מתווכת-משלים. ההדבקה ב-HIV-1 מובילה להפעלת משלים. מקטעים של מערכת המשלים יכולים לסייע לנגיפים בזיהום על ידי הקלת אינטראקציות ויראליות עם תאים מארחים המבטאים קולטנים משלימים.[35] העתקת המשלים על הנגיף מקרבת את החלבון gp120 למולקולות CD4 על פני התאים, ובכך מקלה על כניסת הווירוסים. וירוסים שנחשפו מראש למערכת משלים שאינם מנטרלים נמצאו גם כמאיצי זיהומים בתאים דנדריטיים. וירוסים שעברו אופסוניזציה (Opsonins, חלבוני סימון חוץ-תאיים המסמנים למערכת החיסון לתקוף פתוגנים) הפגינו לא רק כניסה מואצת, אלא גם מפלי איתות נוחים לשכפול HIV בתאים דנדריטים.[36]

HIV-1 הראה גם שיפור בזיהום בתאי HT-29 כאשר הנגיפים עברו אופסוניזציה מראש עם חלקי מערכת המשלים C3 ו-C9 בנוזל הזרע. שיעור ההדבקה המוגבר הזה היה כמעט פי 2 מהדבקה של תאי HT-29 עם הנגיף בלבד.[37] Subramanian ואח' דיווחו כי כמעט 72% מדגימות הסרום מתוך 39 אנשים חיוביים ל-HIV הכילו משלים שידועים כמשפרים את הזיהום. הם גם הציעו כי הימצאות נוגדנים מנטרלים, או נוגדנים המתווכים ציטוטוקסיות תאית תלוית-נוגדנים בסרום, מכילים נוגדנים המגבירים זיהום.[38] האיזון בין הנוגדנים המנטרלים לבין נוגדנים המגבירים זיהומים משתנה ככל שהמחלה מתקדמת. בשלבים מתקדמים של המחלה, שיעור הנוגדנים המגבירים זיהום גבוה בדרך כלל מאשר נוגדנים מנטרלים. דווח על עלייה בסינתזת החלבון הנגיפי וייצור ה-RNA במהלך ההגברה של הזיהום כשהגברה זו הייתה בתיווך משלים. נמצא כי תאים עם משלים ברמות שאינן מנטרלות, משחררים באופן מואץ רוורס טרנסקריפטאז ונגיפים צאצאים. האינטראקציה של נוגדנים ל-HIV עם וירוסים החשופים למערכת המשלים - רכיבי משלים שאינם מנטרלים - מסייעת בקשירת הנגיף והאריתרוציטים, מה שיכול להוביל להדבקה מואצת בווירוסים, באיברים בעלי כשל חיסוני.

ADE ב-HIV העלה שאלות לגבי הסיכון לזיהומים בקרב מתנדבים שנטלו חיסון ברמות תת-נטרוליות, כפי שקורה עם כל וירוס אחר המציג ADE. גילברט ואח' דיווחו בשנת 2005 כי לא היה ADE של זיהום כאשר השתמשו בחיסון rgp120 בניסויים שלב 1 ו-2. הודגש כי יש צורך לבצע מחקר רב בתחום התגובה החיסונית ל-HIV-1. ניתן להשתמש במידע ממחקרים אלה כדי לייצר חיסון יעיל יותר.

מנגנון

אינטראקציה של נוגדנים עם וירוס חייבת למנוע ממנו להיצמד לקולטני כניסת התא המארח. עם זאת, במקום למנוע הידבקות בתא המארח, תהליך זה יכול להקל על זיהום ויראלי של תאים חיסוניים ולגרום ל-ADE.[1][39] לאחר קישור הנגיף, הנוגדן מתקשר עם קולטני Fc או משלימים המתבטאים בתאי חיסון מסוימים. קולטנים אלה מקדמים כניסת נוגדנים של וירוסים על ידי תאי החיסון, שאחריהם אמור להיות הרס הנגיף. עם זאת, הנגיף עלול להימלט ממתחם הנוגדן ולהתחיל את מחזור השכפול שלו בתוך התא החיסוני תוך שהוא נמנע מהתדרדרות.[39][22] זה קורה אם הנגיף נקשר לנוגדן בעל זיקה נמוכה (low-affinity - ראו Ligand (biochemistry) (אנ')).

סרוטיפים שונים של וירוסים

ישנם מספר הסברים אפשרים לתופעה של הגברת הישרדות הנגיף התאי:

  1. נוגדנים נגד וירוס של סרוטיפ אחד נקשרים לנגיף של סרוטיפ אחר. ההיצמדות נועדה לנטרל את הנגיף מהדבקת התא המארח, אך מכלול נוגדני הנגיף נקשר גם לקולטן הנוגדן באזור Fc (FcγR) בתא מערכת החיסון. התא מפנים את הנגיף לצורך הרס מתוכנת אך הנגיף נמנע מכך ומתחיל את מחזור השכפול שלו במקום זאת.
  2. נוגדנים נגד וירוס של סרוטיפ אחד נקשרים לנגיף של סרוטיפ אחר ומפעילים את המסלול הקלאסי של מערכת המשלים. מערכת מפל המשלים קושרת את קומפלקס C1Q המחובר לחלבון השטח של הנגיף באמצעות הנוגדנים, אשר בתורם נקשרים לקולטן C1q שנמצא על התאים ומביאים את הנגיף והתא קרוב מספיק כדי שקולטן ספציפי של נגיף יקשור את הנגיף ויתחיל בזיהום.[22] מנגנון זה הוכח עבור וירוס אבולה אין ויטרו וכמה וירוסי פלבי (Flavivirus - נגיף RNA חד-גדילי חיובי) (אנ') אין ויוו.[22]

סיכום

כאשר נוגדן לנגיף אינו מסוגל לנטרל את הנגיף, הוא יוצר מבני וירוס-נוגדן תת-מנטרלים. עם פגוציטוזה על ידי מקרופאגים או תאי חיסון אחרים, המבנה עשוי לשחרר את הנגיף עקב קישור לקוי עם הנוגדן. זה קורה במהלך תהליך הגברת חומציות ובסופו של דבר התמזגות של הפגוזום[40][41] עם ליזוזומים.[42] הנגיף שנמלט מתחיל את מחזור השכפול שלו בתוך התא, ומעורר ADE.[1][4]

דרכים אחרות בהן נוגדנים יכולים (באופן יוצא דופן) להחמיר את הזיהום במקום לפעול נגדו:

  • חסימת נוגדן
  • אפקט הוק (אנ'), רלוונטי לבדיקות במבחנה ובעל רלוונטיות מסוימת אין ויוו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגברה תלוית נוגדנים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Antibody-dependent enhancement of virus infection and disease". Viral Immunology. 16 (1): 69–86. 2003. doi:10.1089/088282403763635465. PMID 12725690.
  2. ^ 2.0 2.1 "Deliberations of the Strategic Advisory Group of Experts on Immunization on the use of CYD-TDV dengue vaccine". The Lancet. Infectious Diseases. 19 (1): e31–e38. בינואר 2019. doi:10.1007/978-981-15-1045-8_2. ISBN 978-981-15-1044-1. PMC 7119964. PMID 30195995. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 "Learning from the past: development of safe and effective COVID-19 vaccines". Nature Reviews. Microbiology. 19 (3): 211–219. במרץ 2021. doi:10.1038/s41579-020-00462-y. PMC 7566580. PMID 33067570. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 "The role of IgG Fc receptors in antibody-dependent enhancement". Nature Reviews. Immunology. 20 (10): 633–643. באוקטובר 2020. doi:10.1038/s41577-020-00410-0. PMC 7418887. PMID 32782358free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  5. ^ "Neutralization of Virus Infectivity by Antibodies: Old Problems in New Perspectives". Advances in Biology. 2014: 1–24. 2014-09-09. doi:10.1155/2014/157895. PMC 4835181. PMID 27099867free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  6. ^ "The potential danger of suboptimal antibody responses in COVID-19". Nature Reviews. Immunology. 20 (6): 339–341. ביוני 2020. doi:10.1038/s41577-020-0321-6. PMC 7187142. PMID 32317716free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  7. ^ "Medical Countermeasures Analysis of 2019-nCoV and Vaccine Risks for Antibody-Dependent Enhancement (ADE)". SSRN Working Paper Series. 2020. doi:10.2139/ssrn.3546070. ISSN 1556-5068.
  8. ^ "Antibody-Dependent Cellular Phagocytosis in Antiviral Immune Responses". Frontiers in Immunology. 10: 332. 2019. doi:10.3389/fimmu.2019.00332. PMC 6404786. PMID 30873178free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  9. ^ "Viral-Induced Enhanced Disease Illness". Frontiers in Microbiology. 9: 2991. 2018-12-05. doi:10.3389/fmicb.2018.02991. PMC 6290032. PMID 30568643free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  10. ^ "Dengue viruses are enhanced by distinct populations of serotype cross-reactive antibodies in human immune sera". PLOS Pathogens. 10 (10): e1004386. באוקטובר 2014. doi:10.1371/journal.ppat.1004386. PMC 4183589. PMID 25275316. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Antibody-dependent infection of human macrophages by severe acute respiratory syndrome coronavirus". Virology Journal. 11 (1): 82. במאי 2014. doi:10.1186/1743-422X-11-82. PMC 4018502. PMID 24885320. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ "Antibody-dependent enhancement of influenza disease promoted by increase in hemagglutinin stem flexibility and virus fusion kinetics". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 116 (30): 15194–15199. ביולי 2019. doi:10.1073/pnas.1821317116. PMC 6660725. PMID 31296560free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  13. ^ "Enhancing antibodies in HIV infection". Parasitology. 115 (7): S127-40. 1997. doi:10.1017/s0031182097001819. PMID 9571698.
  14. ^ 14.0 14.1 "Modulation of human immunodeficiency virus type 1 infection of human monocytes by IgA". The Journal of Infectious Diseases. 172 (3): 855–8. בספטמבר 1995. doi:10.1093/infdis/172.3.855. PMID 7658082. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 "High prevalence of serum IgA HIV-1 infection-enhancing antibodies in HIV-infected persons. Masking by IgG". Journal of Immunology. 154 (11): 6163–73. ביוני 1995. PMID 7751656. אורכב מ-המקור ב-2021-01-13. נבדק ב-2020-12-04. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ "In Vitro Enhancement of Respiratory Syncytial Virus Infection by Maternal Antibodies Does Not Explain Disease Severity in Infants". Journal of Virology. 91 (21). בנובמבר 2017. doi:10.1128/JVI.00851-17. PMC 5640862. PMID 28794038. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ "Antibody-dependent enhancement of respiratory syncytial virus infection by sera from young infants". Clinical and Diagnostic Laboratory Immunology. 1 (6): 670–7. בנובמבר 1994. doi:10.1128/CDLI.1.6.670-677.1994. PMC 368388. PMID 8556519. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ "Neutralizing and enhancing activities of human respiratory syncytial virus-specific antibodies". Clinical and Diagnostic Laboratory Immunology. 3 (3): 280–6. במאי 1996. doi:10.1128/CDLI.3.3.280-286.1996. PMC 170331. PMID 8705669. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Porterfield JS, Cardosa MJ (1984). Notkins AL, Oldstone MB (eds.). Host Range and Tissue Tropisms: Antibody-Dependent Mechanisms. Concepts in Viral Pathogenesis (באנגלית). New York, NY: Springer. pp. 117–122. doi:10.1007/978-1-4612-5250-4_17. ISBN 978-1-4612-5250-4.
  20. ^ 20.0 20.1 "The role of IgG Fc receptors in antibody-dependent enhancement". Nature Reviews. Immunology. 20 (10): 633–643. באוקטובר 2020. doi:10.1038/s41577-020-00410-0. PMC 7418887. PMID 32782358. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ "Antibody-dependent enhancement of viral infection: molecular mechanisms and in vivo implications". Reviews in Medical Virology. 13 (6): 387–98. 2003. doi:10.1002/rmv.405. PMID 14625886.
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 "Complement receptor mediates enhanced flavivirus replication in macrophages". The Journal of Experimental Medicine. 158 (1): 258–63. ביולי 1983. doi:10.1084/jem.158.1.258. PMC 2187083. PMID 6864163. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ "Consensus summary report for CEPI/BC March 12-13, 2020 meeting: Assessment of risk of disease enhancement with COVID-19 vaccines". Vaccine. 38 (31): 4783–4791. ביוני 2020. doi:10.1016/j.vaccine.2020.05.064. PMC 7247514. PMID 32507409. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ "Prospects for a safe COVID-19 vaccine". Science Translational Medicine. 12 (568): eabe0948. 2020-10-19. doi:10.1126/scitranslmed.abe0948. PMID 33077678free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  25. ^ Teoh F, ed. (27 בנובמבר 2020). "No evidence that COVID-19 vaccines cause more severe disease; antibody-dependent enhancement has not been observed in clinical trials" (Fact check). Health Feedback. אורכב מ-המקור ב-4 בפברואר 2021. נבדק ב-2 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Gorski DH (14 בדצמבר 2020). "It was inevitable that antivaxxers would claim that COVID-19 vaccines make females infertile". Science-Based Medicine. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2021. נבדק ב-19 בדצמבר 2020. the overall petition ... spends far more verbiage on PCR, Sanger sequencing, and the not-unreasonable but thus far not observed concern about antibody-dependent enhancement (ADE) due to a vaccine {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Association between the 2008-09 seasonal influenza vaccine and pandemic H1N1 illness during Spring-Summer 2009: four observational studies from Canada". PLOS Medicine. 7 (4): e1000258. באפריל 2010. doi:10.1371/journal.pmed.1000258. PMC 2850386. PMID 20386731. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ "Primary influenza A virus infection induces cross-reactive antibodies that enhance uptake of virus into Fc receptor-bearing cells". The Journal of Infectious Diseases. 169 (1): 200–3. בינואר 1994. doi:10.1093/infdis/169.1.200. PMID 8277183. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ "Model of antibody-dependent enhancement of dengue infection | Learn Science at Scitable". www.nature.com. אורכב מ-המקור ב-2021-03-16. נבדק ב-2021-05-20.
  30. ^ "A rapid immunization strategy with a live-attenuated tetravalent dengue vaccine elicits protective neutralizing antibody responses in non-human primates". Frontiers in Immunology. 5 (2014): 263. 15 בספטמבר 2014. doi:10.3389/fimmu.2014.00263. PMC 4046319. PMID 24926294free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  31. ^ "The complexity of antibody-dependent enhancement of dengue virus infection". Viruses. 2 (12): 2649–62. בדצמבר 2010. doi:10.3390/v2122649. PMC 3185591. PMID 21994635free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  32. ^ "Tropical medicine. Surprising new dengue virus throws a spanner in disease control efforts". Science. 342 (6157): 415. באוקטובר 2013. Bibcode:2013Sci...342..415N. doi:10.1126/science.342.6157.415. PMID 24159024. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Willey S, Aasa-Chapman MM, O'Farrell S, Pellegrino P, Williams I, Weiss RA, Neil SJ (March 2011). "Extensive complement-dependent enhancement of HIV-1 by autologous non-neutralising antibodies at early stages of infection". Retrovirology. 8: 16. doi:10.1186/1742-4690-8-16. PMC 3065417. PMID 21401915.
  34. ^ Levy JA (2007). HIV and the pathogenesis of AIDS. Wiley-Blackwell. p. 247. מסת"ב 978-1-55581-393-2.
  35. ^ Gras GS, Dormont D (January 1991). "Antibody-dependent and antibody-independent complement-mediated enhancement of human immunodeficiency virus type 1 infection in a human, Epstein-Barr virus-transformed B-lymphocytic cell line". Journal of Virology. 65 (1): 541–5. doi:10.1128/JVI.65.1.541-545.1991. PMC 240554. PMID 1845908.
  36. ^ Bouhlal H, Chomont N, Réquena M, Nasreddine N, Saidi H, Legoff J, et al. (January 2007). "Opsonization of HIV with complement enhances infection of dendritic cells and viral transfer to CD4 T cells in a CR3 and DC-SIGN-dependent manner". Journal of Immunology. 178 (2): 1086–95. doi:10.4049/jimmunol.178.2.1086. PMID 17202372.
  37. ^ Bouhlal H, Chomont N, Haeffner-Cavaillon N, Kazatchkine MD, Belec L, Hocini H (September 2002). "Opsonization of HIV-1 by semen complement enhances infection of human epithelial cells". Journal of Immunology. 169 (6): 3301–6. doi:10.4049/jimmunol.169.6.3301. PMID 12218150.
  38. ^ Subbramanian RA, Xu J, Toma E, Morisset R, Cohen EA, Menezes J, Ahmad A (June 2002). "Comparison of human immunodeficiency virus (HIV)-specific infection-enhancing and -inhibiting antibodies in AIDS patients". Journal of Clinical Microbiology. 40 (6): 2141–6. doi:10.1128/JCM.40.6.2141-2146.2002. PMC 130693. PMID 12037078.
  39. ^ 39.0 39.1 "The role of IgG Fc receptors in antibody-dependent enhancement". Nature Reviews. Immunology. 20 (10): 633–643. באוקטובר 2020. doi:10.1038/s41577-020-00410-0. PMC 7418887. PMID 32782358free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  40. ^ "Phagosome maturation: going through the acid test". Nature Reviews. Molecular Cell Biology. 9 (10): 781–95. באוקטובר 2008. doi:10.1038/nrm2515. PMC 2908392. PMID 18813294. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ "The kinetics of phagosome maturation as a function of phagosome/lysosome fusion and acquisition of hydrolytic activity". Traffic. 6 (5): 413–20. במאי 2005. doi:10.1111/j.1600-0854.2005.00284.x. PMID 15813751. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ "Dengue virus compartmentalization during antibody-enhanced infection". Scientific Reports. 7 (1): 40923. בינואר 2017. Bibcode:2017NatSR...740923O. doi:10.1038/srep40923. PMC 5234037. PMID 28084461. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34152868הגברה תלוית נוגדנים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הגברה_תלוית_נוגדנים&oldid=2120425"