הבננה הכחולה
 | |
| בכחול: שטחי הבננה הכחולה | |
| מדינה / טריטוריה |
 איטליה,  שוויץ,  אוסטריה,  גרמניה,  צרפת,  לוקסמבורג,  בלגיה,  הולנד,  בריטניה |
|---|---|
| יבשת | אירופה |
| חבל ארץ | מרכז אירופה, מערב אירופה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במגלופוליס | 100,000,000 בערך (2014) |
הבננה הכחולה הידועה גם בשם המגלופוליס האירופי או ציר ליברפול-מילאנו, היא מסדרון עירוני בלתי רציף של במערב ומרכז אירופה, עם אוכלוסייה של כ-100 מיליון תושבים.[1] [2] ההמשגה של האזור כ"בננה כחולה" פותחה ב-1989 על ידי RECLUS, קבוצה של גאוגרפים צרפתים בניהולו של הגאוגרף רוג'ר ברונט (אנ').
האזור, המהווה מגלופוליס (בעברית: רב-כרך, אגד ערים של מספר מטרופולונים) משתרע מצפון מערב אנגליה דרך המידלנד האנגלי על פני לונדון רבתי עד למטרופולין האירופי של ליל, מדינות בנלוקס עם ראנדסטאד ההולנדית ובריסל הבלגית ולאורך הריין הגרמנית, דרום גרמניה, אלזס - מוזל בצרפת במערב ושווייץ (בזל וציריך) עד לצפון איטליה (מילאנו, טורינו וגנואה) בדרום הבננה.[3]
הבננה הכחולה מייצגת את האוסף הגדול ביותר באירופה של אנשים, תעשייה, כסף וכוח כלכלי. גם כיום, למרות שהמבנה שלה השתנה בעשרות השנים מאז הוטבע המושג, היא עדיין מייצגת רעיון דומה.
היסטוריה
ב-1989 הגאוגרף הצרפתי רוג'ר ברונט, זיהה חלוקה בין מרחבים "פעילים" ו"פאסיביים" במערב אירופה, ופיתח את הרעיון של "עמוד שדרה" מערב אירופי. הוא תיאר את האזור כמסדרון עירוני של תעשייה ושירותים המשתרע מצפון אנגליה לצפון איטליה.[4] השם "בננה כחולה" הוטבע על ידי Jacques Chérèque, והגרפיקאי Josette Alia ב"לה נובל אובזרווטר". הצבע הכחול מתייחס לדגל אירופה, ולצווארון הכחול של עובדי המפעלים באזור.[5]
ברונט ראה ב"עמוד השדרה האירופי" התפתחות של תקדימים היסטוריים, למשל נתיבי סחר, או תוצאה של צבירת הון תעשייתי. בניתוח שלו, הוציא ברונט מהכלל את האזור העירוני של פריז ואזורים צרפתיים אחרים בגלל הבידוד הכלכלי הצרפתי. מטרתו הייתה השתלבות כלכלית גדולה יותר באירופה, אך הוא חש שצרפת איבדה את הקשר הזה במאה ה-17 כתוצאה מרדיפת ההוגנוטים והריכוזיות בפריז.[6][5] עם זאת, גרסאות מאוחרות יותר כוללות את פריז.[6]
בשנת 1991, בהקשר של מחקר מטעם הנציבות האירופית לתמיכה במדיניות האזורית שלה, חוקרים מתחו ביקורת על רעיון הבננה הכחולה כמערך רצוי, אך לא כמציאות אמפירית, וזיהו אותה כתוצאה של תחרות אזורית באירופה. לתרשים שלהם של הבננה הכחולה הייתה עקומה גדולה יותר שעדיין כללה את צפון איטליה, אבל הסתיימה בברצלונה היא כללה גם את פריז, והגבול האנגלו-סקוטי כגבול הצפוני. מהמחקר מטעם הוועדה של הנציבות האירופית, הבננה הכחולה ייצגה ליבה מפותחת על חשבון הפריפריה, בעוד ברונט הצרפתי ראה את הבננה הכחולה כאזור פיתוח בפריפריה של פריז, מעבר לגבולות צרפת.[7] לנציבות האירופית היו גם שיקולים של איחוד אירופי חזק כלכלית עם גבולותיו כפריז, לונדון, המבורג, מינכן ומילאנו, עם צירי פיתוח לכיוון מזרח (ברלין, פראג, טריאסטה).[8]
שינויים במיקום
בשנים האחרונות, הבננה הכחולה זזה צפונה לכיוון גרמניה, כאשר התיעוש שואב אוכלוסיות חדשות לכיוון מדינות צפון אירופה. עיור מהיר הוביל לגידול בשכונות עוני ואזורים מוכי עוני, מה שדחף את מדינות אירופה ליישם מדיניות חדשה בנוגע להתחדשות עירונית. מאז הוקמו ה־Action for Cities של בריטניה, Reconquête Urbaine בצרפת ו-Städtebauförderung של גרמניה, מדיניות העיור הזו בנתה בסיס חזק יותר ומרחבים עירוניים מנוצלים טוב יותר.[9] מדיניות זו מאפשרת למדינות להתרחב עוד יותר, כלכלית, בדיוק כפי שעשתה גרמניה.
אם המגמות הנוכחיות של עיור יימשכו, 72% מאוכלוסיית העולם יחיו בערים עד 2050.[10] דבר זה יוצר צורך בהיערכותן של מדינות אירופה לשפר את עצמן כדי להתמודד עם היכולת של אנשים שיעברו לערים. מאז העלייה המהירה של העיור ויותר אנשים עוברים לערים, הבננה גדלה במקום להיעלם.
עקב העיור, הבננה הכחולה הפכה לגדולה יותר בגודלה, כשהיא מסתעפת כלפי חוץ בצורת כוכב.[1]
ראו גם
- מגלופוליס
- יוזמת החגורה והדרך - בסין
- המגלופוליס של צפון מזרח ארצות הברית - אזור דומה בארצות הברית
- פרנקיה התיכונה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "The Blue Banana - the True Heart of Europe". 31 בדצמבר 2014. ארכיון מ-3 ביוני 2022. נבדק ב-11 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The European Blue Banana". Eu-partner.com. 2011-03-03. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-2013-09-14.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gert-Jan Hospers (2003). "Beyond the Blue Banana? Structural Change in Europe's Geo-Economy" (PDF). Intereconomics. 38 (2): 76–85. doi:10.1007/BF03031774. ארכיון (PDF) מ-18 במרץ 2020. נבדק ב-5 במרץ 2010.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Brunet, Roger (1989). Les villes europeénnes: Rapport pour la DATAR (בצרפתית). Montpellier: RECLUS. ISBN 978-2-11-002200-4. ארכיון מ-8 בפברואר 2021. נבדק ב-4 במרץ 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 The Blue Banana - the True Heart of Europe, Big Think, 2014-12-31 (ב־American English)
- ^ 6.0 6.1 Taylor, Paul (15 במרץ 2015). "No more Blue Banana, Europe's industrial heart moves east". Reuters. ארכיון מ-4 במרץ 2018. נבדק ב-4 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Faludi, Andreas (במרץ 2015). "The 'Blue Banana' Revisited" (PDF). European Journal of Spatial Development. 56. אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 בינואר 2018. נבדק ב-3 במרץ 2018.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Karl-Peter Schön: Einführung. Das Europäische Raumentwicklungskonzept und die Raumordnung in Deutschland. In: Bundesamt für Bauwesen und Raumordnung: Informationen zur Raumentwicklung, H. 3/4. Bonn: (2000).
- ^ Palomäki, Mauri (1991). "On the Possible Future West European Capital". GeoJournal. 24 (3): 257–267. doi:10.1007/BF00189026. ISSN 0343-2521. JSTOR 41145198. ארכיון מ-11 במאי 2022. נבדק ב-11 במאי 2022.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ De Graaf, Reinier; Baird, Laura (2014). "Megalopoli(tic)s". Log (32): 108–116. JSTOR 43631053.
