הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 1911
| |||||||||||
הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 1911 | |||||||||||
21 בספטמבר 1911 | |||||||||||
מועמד | רוברט בורדן | וילפריד לורייה | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | המפלגה השמרנית של קנדה, המפלגה השמרנית-ליברלית | המפלגה הליברלית של קנדה | |||||||||
מדינת מוצא | נובה סקוטיה | קוויבק | |||||||||
מספר הקולות | 632,539 | 596,871 | |||||||||
מספר המושבים | 132 | 85 | |||||||||
שינוי במושבים | 47 | 48 | |||||||||
אחוזים | 48.56% | 45.82% | |||||||||
יושב הראש הממונה: רוברט בורדן |
הבחירות הפרלמנטריות ה-12 במספרן בקנדה מאז איחוד קנדה התקיימו ב-21 בספטמבר 1911. היו אלו בחירות לבית הנבחרים הקנדי, הבית התחתון בתוך הפרלמנט של קנדה. במקור נועדו הבחירות להתקיים בשנת 1912 אך הממשלה הליברלית הגיעה למבוי סתום בהעברת מספר חקיקות עקב הטלת וטו בידי יריביהם השמרנים, מה שהוביל לפיזור הממשלה ולקביעת מועד לבחירות מקדימות. במהלך הבחירות היו מעורבות שבע מפלגות שונות אשר מתוכן היו שתי מפלגות מרכזיות. המפלגה הליברלית בראשותו של ראש הממשלה המכהן, וילפריד לורייה, שהתחרה לבחירות חמישיות ברציפות והמפלגה השמרנית בראשותו של רוברט בורדן, שהנהיג סדרת רפורמות במצע המפלגה עוד קודם לבחירות הקודמות בשנת 1908. בסופן של הבחירות התרחש מהפך פוליטי, כאשר בורדן ניצח ברוב סוחף והתמנה לראש הממשלה. הבחירות סימלו את סופם של 15 שנות שלטון ליברלי בקנדה.
במהלך הבחירות השתתפו 70.2 אחוזים מכלל בעלי זכות ההצבעה, הייתה זאת ירידה של עשירית האחוז בבחינת ההצבעה מאז הבחירות הקודמות. מתוך 221 המושבים בבית הנבחרים ניצחה המפלגה השמרנית ב-131, השמרנית ליברלית ב-1, הליברלית ב-85 ועוד חמישה מועמדים עצמאיים ניצחו בחמישה מושבים.
רשימת מפלגות
- המפלגה הליברלית של קנדה בהנהגת וילפריד לורייה אשר הייתה בשלטון בצורה רציפה מזה 15 שנים מאז הבחירות הפרלמנטריות משנת 1896. מצע המפלגה קרא לאוטונומיה נרחבת מהאימפריה הבריטית, שימור סמכות נרחבת בידי הממשל הפדרלי, מניעת חסמים מדיניים על מסחר עם ארצות הברית, מדיניות הגירה שלא כוללת אכיפה ממשלתית, הפרדה תרבותית בין צרפתים קתולים ואנגלים או סקוטים פרוטסטנטים, התערבות ממשלתית מועטת בתשתיות בכל קנה מידה כולל לאומי והקמת צי מלכותי קנדי שיהיה נפרד כמה שיותר מחסות הצי המלכותי הבריטי.
- המפלגה השמרנית של קנדה בהנהגתו של רוברט בורדן אשר במהלך שנותיה הרבות באופוזיציה עברה מהפך במצעה הפוליטי שנודע בכינוי "פלטפורמת הליפקס". המפלגה קראה לפיקוח ממשלתי על פעילות המגזר החקלאי לשיפור מצבו הכלכלי-חברתי, מדיניות הגירה תחת אכיפה (נושא אשר היה בעת השפעה נרחבת על הקמפיין הפוליטי בקולומביה הבריטית), חיזוק היחסים המדיניים עם בריטניה עצמה - כולל הקמת צי קנדי שיפעל בחסות הצי המלכותי הבריטי, העלאת תעריפים מטעם הממשלה להגנה על חברות, העברת תשתיות לאומיות לפיקוח ממשלתי למטרות פיקוח ואיכות והלאמה של מוצרים כגון טלגרפים וטלפונים.
- המפלגה השמרנית-ליברלית של קנדה. המפלגה הייתה למעשה בחסות המפלגה השמרנית, אחזה במצע פוליטי מקביל והעמידה גם כן את רוברט בורדן למועמד מטעמה לראשות ממשלת קנדה. המפלגה נוסדה לראשונה לצד המפלגה השמרנית בידי ג'ון אלכסנדר מקדונלד.
המפלגות המינוריות: מפלגת העבודה הקנדית, המפלגה הסוציאליסטית, המפלגה הלאומנית והמפלגה הלאומית-שמרנית. נוסף על המפלגות היו 12 מועמדים עצמאיים, 10 מועמדים ללא שיוך פוליטי כלל, ושלושה מועמדים עצמאיים בעלי זיקה למפלגה השמרנית. בשונה מבחירות קודמות לא היו מועמדים עצמאיים בעלי זיקה למפלגה הליברלית.
תוצאות הבחירות
לפי מפלגה
המפלגה | מנהיג המפלגה | מספר הקולות | מספר מושבים |
---|---|---|---|
המפלגה השמרנית של קנדה | רוברט בורדן | 625,697 (48.03%) | 131 |
המפלגה השמרנית-ליברלית | 6,842 (0.53%) | 1 | |
המפלגה הליברלית של קנדה | וילפריד לורייה | 596,871 (45.82%) | 85 |
לפי פרובינציה
פרובינציה | מספר מושבים | מספר המושבים לבורדן | מספר המושבים ללורייה |
---|---|---|---|
קולומביה הבריטית | 7 | 7 | - |
אלברטה | 10 | 1 | 9 |
ססקצ'ואן | 7 | 1 | 6 |
מניטובה | 10 | 8 | 2 |
אונטריו | 86[1] | 71 | 13 |
קוויבק | 65 | 26 | 36 |
ניו ברנזוויק | 13 | 5 | 8 |
נובה סקוטיה | 18 | 9 | 9 |
אי הנסיך אדוארד | 4 | 2 | 2 |
יוקון | 1 | 1 | - |
קישורים חיצוניים
- בחירות וראשי ממשלה, האנציקלופדיה הקנדית
- תוצאות בחירות בקנדה, 1867 - הווה
הערות שוליים
- ^ באונטריו היו שני מושבים שבהם ניצחו מועמדים עצמאיים ובקוויבק היו שלושה.
31617051הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 1911