הארכיון הארקטי העולמי
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | נורווגיה |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 27 במרץ 2017 |
| מידות | |
| גובה | 130 מטרים (430 רגל) מטר |
הארכיון הארקטי העולמי (באנגלית: Arctic World Archive (AWA)) הוא מתקן לשימור מידע (אנ') הממוקם בשפיצברגן שבסבאלברד, ארכיפלג באוקיינוס הארקטי. המתקן מכיל מידע היסטורי ותרבותי של מספר מדינות, כמו גם של חברת הקוד הפתוח GitHub, בכספת פלדה הקבורה עמוק מתחת לפני השטח. המידע צפוי להישמר במתקן לתקופה של בין 500 ל-1,000 שנים. המתקן מופעל כעסק מכניס, על ידי חברה פרטית בשם piql, וחברת כריית הפחם SNSK (Store Norske Spitsbergen Kulkompani) שבבעלות הממשלה הנורווגית.
היסטוריה
Piql היא חברת אחסון מידע נורווגית המתמחה באחסון לטווח ארוך של מידע דיגיטלי. Piql יצרה בשיתוף פעולה עם SNSK בתוך פיר של מכרה פחם נטוש, כספת פלדה הקבורה עמוק באדמה. ב-27 במרץ 2017, עם פתיחתו של הארכיון הארקטי, הפקידו בו ממשלות ברזיל, מקסיקו ונורווגיה עותקים של מסמכים היסטוריים שונים.[1][2]
תיאור
הארכיפלג סבאלברד הוכרז כאזור מפורז על ידי 42 מדינות באמנת סבאלברד שנחתמה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוסכם כי השטח לא ישמש למטרות צבאיות, מה שהוביל את היוזמים של הארכיון למקם אותו דווקא שם, מאחר שהוא נחשב מקום בטוח מבחינה גאופוליטית. המתקן ממוקם בשפיצברגן, האי הגדול ביותר בסבאלברד.[3] המתקן מורכב מכספת פלדה גדולה, הממוקמת בעומק של בין 150 ל-300 מטר (490–980 רגל) מתחת לקרקע או לקפאת העד,[4] בתוך פיר של מכרה הפחם הנטוש Store Norske Gruve 3. המתקן מאובטח באמצעות קיר בטון ושער פלדה. התכולה מאוחסנת במכולות מאובטחות מאחורי השער.[5] בשל האקלים הארקטי באי והשלכותיו, המתקן בנוי כך שגם אם תופסק העברת החשמל אליו, הטמפרטורה בתוכו לא תעלה מעל נקודת הקפיאה, ותישאר בטמפרטורה מתאימה לשימור תוכני הכספת לתקופה של כמה עשורים או יותר.[6] הכספת ממוקמת עמוק מספיק כדי למנוע נזק לתכולה מנשקים אטומיים או אלקטרומגנטיים.[7]
תכולה
הארכיון מאחסן טווח רחב של מידע היסטורי ותרבותי. חוקרים, ממשלות, מוסדות דתיים, חברות מדיה ואחרים אחסנו כמה מהתיעודים המשמעותיים ביותר עבורם בכספת. ברזיל ונורווגיה אירכבו בה את החוקות שלהם ומסמכים היסטוריים חשובים אחרים.[4]
הארכיון כולל מידע על המגוון הביולוגי של אוסטרליה, ודוגמאות של עבודות אוסטרליות בעלות משמעות תרבותית. הוא מכיל את המאגר האינטרנטי Atlas of Living Australia(אנ') ומודלים של למידת מכונה שנוצרו על ידי הסוכנות האוסטרלית גיאוסיינס אוסטרליה (Geoscience Australia), המסייעים להבנת נושאים כמו שרפת יערות ושינויי אקלים.[3]
הארכיון כולל גרסאות דיגיטליות של היצירות הצעקה - עבור המוזאון הלאומי של נורווגיה (אנ') והקומדיה הא-לוהית של דנטה אליגיירי- עבור ספריית הוותיקן.[8] במרץ 2019 הפקידה תוכנית הטלוויזיה המדעית הגרמנית גלילאו את פרק הבכורה שלה, וצילמה סרט דוקומנטרי על ההפקדה עבור הערוץ הגרמני Pro7 (אנ').[9][10] באוקטובר 2020 הופקדו בארכיון 14 ספרים של זוכת הנובל אולגה טוקרצ'וק.
בנובמבר 2019 הודיעה GitHub שכל ספריית הקוד הפתוח שלה תאורכב בארכיון הארקטי, כחלק מתוכנית הארכיון של החברה.[11][12] ביולי 2020, הפקידה החברה ארכוב של האתר מחודש פברואר של אותה השנה, בגודל 21 טרה־בייט, בארכיון.[13] כמות הקוד שאוחסנה בארכיון תוארה כך: "אם מישהו מקליד בערך 60 מילים בדקה יישב וינסה למלא את המקום, זה ייקח לו 111,300 שנים".[3]
אחסון ושימוש עתידי
המידע המאופסן לא מחוברת לרשת האינטרנט (אופליין), על גבי סלילי סרטים, שנוצרו בגרסה מעודכנת של טכנולוכיית צילום בחדר חושך.[2] הסליל מיוצר מפוליאסטר מצופה בקריסטלי הליד כסף,[3] ומצופה באבקה עם תחמוצת ברזל. לסליל אורך חיים של לפחות 500, וייתכן ש2000 שנים, אם יאוחסן בתנאים הנדרשים.[14]
מתוך הבנה שאנשים בעתיד הרחוק לא בהכרח יבינו מה הם רואים בכספת, מוקמה בה מעין "אבן רוזטה" בצורת מדריך המציג את הארכיון. המדריך ניתן לקריאה בעזרת עין אנושית לאחר הגדלה, וכתוב באנגלית, ערבית, ספרדית, הינדי וסינית.[3]
תהליך
לקוחות המשלמים עבור האחסון, יכולים לשלוח את המידע, דיגיטלית או פיזית. המידע יכול להידלות בכל עת מהכספת, אך לא מדובר בתהליך מהיר, מאחר שהמידע לא מחובר לרשת האינטרנט. אם המידע נדרש, הוא מאוחזר ידנית,[2] ולאחר מכן מועלה באמצעות סיב אופטי המחובר לפני השטח, אל המטה של Piql בדראמן. המהירות הגבוהה ביותר בה יכול להתרחש התהליך היא 20–30 דקות, אך הוא יכול להמשך גם עד 24 שעות עם מנוי פעיל, ו-72 שעות ללא מנוי פעיל.[2][15]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הארכיון הארקטי העולמי
- חיים איסרוביץ', "כספת נגד אסונות": זו תוכנית הפעולה העולמית שתגן על האומנות מפני הכחדה, באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2020
- קורין דגני, מה יש לסטארט־אפ ישראלי לחפש מתחת להר מושלג בנורווגיה? באתר דה מרקר, 15 באפריל 2022 (ארכוב מה-15 בנובמבר 2023).
הערות שוליים
- ^ "Arctic World Archive - Piql", 18 באפריל 2018
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 James Vincent, Keep your data safe from the apocalypse in an Arctic mineshaft, The Verge, 2017-04-04 (באנגלית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 "In 1859 the sun fried the entire world's electronics. Next time, we'll be prepared". ABC News (בAustralian English). 2020-08-12. נבדק ב-2023-11-15.
- ^ 4.0 4.1 Look inside the doomsday vault that may hold the world’s most important data, NBC News, 2017-06-07 (באנגלית)
- ^ Diese Kohlemine soll das digitale Erbe der Menschheit schützen, 1E9, 2020-08-09 (בגרמנית)
- ^ Paul Lawlor, Arctic 'doomsday' vault seeks to protect world's most precious data, CNN, 2017-04-04 (באנגלית)
- ^ Nast, Condé. "Norway's Doomsday vault will now store and protect the world's data". Wired UK (באנגלית בריטית). ISSN 1357-0978. נבדק ב-2023-11-15.
- ^ Alles van waarde ligt straks in een oude mijnschacht op Spitsbergen, De Groene Amsterdammer, 2018-03-28 (בהולנדית)
- ^ Der Datenbunker Spitzbergen, https://www.prosieben.de, 2018-03-19
- ^ "German TV program on Piql watched by millions", 19 באפריל 2018 (ארכיון)
- ^ "Open Source Code Will Survive the Apocalypse in an Arctic Cave". Bloomberg.com (באנגלית). 2019-11-13. נבדק ב-2023-11-15.
- ^ GitHub will store all of its public open source code in an Arctic vault, Engadget, 2019-11-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ GitHub Has Stored Its Code in an Arctic Vault It Hopes Will Last 1,000 Years, Gizmodo, 2020-07-17 (באנגלית)
- ^ Microsoft is Storing Source Code in an Arctic Cave, Popular Mechanics, 2019-11-15 (באנגלית אמריקאית)
- ^ FAQ, Arctic World Archive (באנגלית)
37586505הארכיון הארקטי העולמי