אמנת סבאלברד

אמנת סבאלברד נחתמה ב-9 בפברואר 1920 בפריז, בין נורווגיה, ארצות הברית, דנמרק, צרפת, איטליה, יפן, הולנד, בריטניה ואירלנד. האמנה העניקה לארכיפלג סבאלברד מעמד משפטי בינלאומי, שכן עד אז הוא נחשב לשטח הפקר.

על פי האמנה, סבאלברד נמצאת תחת ריבונות נורווגית. אולם ריבונות זו מוגבלת במספר התניות. העיקרית בהן היא הזכות להתיישב במקום ולקיים פעילות כלכלית (בפועל בעיקר כריית פחם) הניתנת לאזרחי כל המדינות החתומות על האמנה. כמו כן סבאלברד הוכרה כאזור מפורז ונורווגיה מחויבת שלא להקים בה בסיסים ימיים וביצורים ולא להשתמש בה למטרות צבאיות.

ב-1925 נפתחה האמנה לכלל המדינות החברות בחבר הלאומים. כשהוקם האו"ם הועברה האמנה לפיקוחו ועד היום כל מדינה חברה באו"ם רשאית לחתום על האמנה.

מדינה	שנת חתימה
אפגניסטן	1925
אלבניה	1930
ארגנטינה	1927
אוסטרליה	1923
אוסטריה	1930
בלגיה	1925
בולגריה	1925
קנדה	1923
צ'ילה	1928
צ'כיה	2006
דנמרק	1924
הרפובליקה הדומיניקנית	1927
מצרים	1925
אסטוניה	1930
פינלנד	1925
צרפת	1924
גרמניה	1925
יוון	1925
הונגריה	1927
איסלנד	1994
הודו	1923
איטליה	1924
יפן	1925
ערב הסעודית	1925
ליטא	2013
מונקו	1925
הולנד	1920
ניו זילנד	1923
נורווגיה	1924
פולין	1931
פורטוגל	1927
הרפובליקה העממית של סין	1925
רומניה	1925
דרום אפריקה	1923
(נחתם על ידי ברית המועצות)	1935
ספרד	1925
שוודיה	1924
שווייץ	1925
אוקראינה (נחתם על ידי ברית המועצות)	1935
בריטניה	1923
ארצות הברית	1924
ונצואלה	1928

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה ובנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.