האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
 |
האקדמיה הרוסית לאומנויות התיאטרון - גיטיס (ברוסית: Российский университет театрального искусства — ГИТИС) נוסדה ב-22 בספטמבר 1878 בשם "בית הספר למוזיקה על שם שסטקובסקי", נקראה אחר-כך "בית הספר למוזיקה ודרמה של החברה הפילהרמונית של מוסקבה" ב-1883, והועלתה למעמד של קונסרבטוריום ב-1886. הייתה ידועה בשם מכון המדינה על שם "לונצרסקי לאומנויות התיאטרון (גיטיס)", בו כונתה בשנים 1934 עד 1991, זהו בית הספר לאומנויות התיאטרון הגדול והוותיק ביותר ברוסיה והוא ממוקם במוסקבה. [1] [2] [3] [4]
משימה ורקע
גיטיס מלמד את הסטודנטים במספר מקצועות באמנויות התיאטרון (בכללם בלט, משחק ועוד) ובה בעת מספק חינוך אוניברסיטאי מסורתי באמנויות חופשיות ובמדעי הרוח. כאלף וחמש מאות סטודנטים, סטודנטים מתקדמים וסטודנטים לאחר סיום לימודיהם מארצות שונות לומדים בגיטיס.
המאה התשע עשרה
האוניברסיטה נוסדה כבית הספר למוזיקה על שם שסטקובסקי עבור אנשים שהגיעו למוסקבה בשלהי המאה ה-19, בחסותה של אגודת אוהבי המוזיקה ואמנויות הדרמה. ב-1883 האגודה שינתה את שמה לאגודה הפילהרמונית של מוסקבה ובית הספר התמחה במוזיקה ודרמה, תחת חסות האגודה. המצנט היה הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ' הבן. כתוצאה מכך בית הספר הושווה במעמדו למוסדות השכלה גבוהה אחרים ורכש מעמד של אקדמיה למוזיקה שנקבע על פי כתב זכויות חדש שאושר בידי הקיסר, על פי בקשתה של הקיסרית אליזבת פדורובנה.
שחקנים ידועים, מורים ודמויות מתחום התיאטרון העבירו שיעורי דרמה בבית הספר למוזיקה ודרמה. בין המורים היו אלכסנדר יוזין (1883–1889), אוסיפ פרבדין (1889–1891) וולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו (1891–1901). בין בוגרי מחזור 1898 נמנו אולגה קניפר, מרגריטה סביטסקאיה ווסבולוד מיירהולד.
בוגרים ידועים
- ניקולאי אוזרוב - שחנן תיאטרון ושדרן ספורט
- פיוטר פומנקו - במאי תיאטרון
- אנטולי אפרוס - במאי תיאטרון
- אנטולי וסילייב - במאי תיאטרון
- יז'י גרוטובסקי - במאי תיאטרון, תאורטיקן
- גאורגי טובסטונוגוב - במאי תיאטרון
- Eimuntas Nekrošius - במאי תיאטרון
- אנדריי זוויאגינצב - שחקן ובמאי סרטים
- אלם קואילב - שחקן ובמאי תיאטרון
- לב לשצ'נקו - שחקן וזמר
- יפים שיפרין- במאי תיאטרון ואופרה
- אלכסנדר מרין - שחקן ובמאי תיאטרון
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Shostakovsky" in The New International Encyclopædia, second edition, volume XXI, p. 49. New York: Dodd, Mead and Company (1916).
- ^ Taylor, Philip S. (2007).Anton Rubinstein: A Life in Music, p. 201 . Bloomington, Indiana: Indiana University Press. מסת"ב 978-0-253-34871-5.
- ^ Ėfros, Anatoliĭ; Thomas, James, translator (2006). The Joy of Rehearsal: Reflections on interpretation and Practice, p. 209. New York: Peter Lang. מסת"ב 978-0-ש8204-6338-4.
- ^ Hartnoll, Phyllis (1983). The Oxford Companion to the Theatre, p. 742. Oxord: Oxford University Press. מסת"ב 978-0-19-211546-1 Snippet view at Google Books
- ^ בוגרים ידועים של האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
29890226האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון