חלוקה מנהלית של מוסקבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחצו כדי להקטין חזרה

המחוז האדמיניסטרטיבי טרויצק (מוסקבה)המחוז האדמיניסטריבי מוסקבה החדשה (מוסקבה)זלנוגרד (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הדרום-מערבי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הדרומי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הדרום-מזרחי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הדרום-מזרחי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי המזרחי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הצפון-מזרחי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הצפוני (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הצפוני (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי הצפון-מערבי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי המרכזי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי המערבי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי המערבי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי המערבי (מוסקבה)המחוז האדמיניסטרטיבי המערבי (מוסקבה)


מפת מחוזות מוסקבה
מוסקבה, רוסיה סמל מוסקבה
מחוזות מינהליים 12
נפות 125
יישובים 21
תולדות החלוקה המנהלית של מוסקבה משנת 1922 ועד 1995.

החלוקה המנהלית של מוסקבה (Территориальное деление Москвы) הוא מערך יחידות טריטוריאליות בגבולות בירת רוסיה המהווים מחוזות אדמיניסטרטיביים (административные округа), נפות (районы) ויישובים (поселения).

מאפיינים

העיר חולקה ל-10 אוקרוגים (מחוזות) מנהליים ול-125 נפות (או ראיונים). כל עשרת האוקרוגים נמצאים בשטח המנהלי של העיר מוסקבה, מלבד העיר זלנוגרד (מספר 10 על המפה).

ביולי 2012, בעקבות הרחבת שטח העיר הוקמו 2 אוקגורים מנהליים חדשים (11 ו-12 במפה).

לכל האוקרוגים והמחוזות המנהליים שלט אצולה משלהם, דגל וראש מחוז. בניגוד לערים מסוימות בצפון אמריקה ומזרח אסיה, אין במוסקבה אזורים מוגדרי גזע, כמו צ'יינטאון.

מחוזות מוסקבה

  1. מחוז מרכז
  2. מחוז צפון
  3. מחוז צפון מזרח
  4. מחוז מזרח
  5. מחוז דרום מזרח
  6. מחוז דרום
  7. מחוז דרום מערב
  8. מחוז מערב
  9. מחוז צפון מערב
  10. מחוז זלנוגרד
  11. מחוז מוסקבה החדשה
  12. מחוז טרויצק

הרחבת שטח העיר

עמוד ראשי
ראו גם – מוסקבה החדשה
מפת העיר לאחר ההרחבה

פרויקט הרחבת שטח העיר מוסקבה, שכונה מוסקבה החדשה יצא לדרך בשנת 2011 והיה פרויקט ההרחבה הגדול ביותר בתולדות מוסקבה מאחר שהביא להכפלת שטח העיר פי 2.4 משטחה המקורי על חשבון שטחי מחוז מוסקבה.

הפרויקט הוצג בתקשורת[1] ב-11 ביולי 2011 וכונה "מוסקבה החדשה" בדומה לפרויקט הבריטי "ניו דלהי" שנועד להביא למודרניזציה בעיר הבירה ההודית. בשתי המקרים הרחבת ערי הבירה נעשתה לכיוון דרום מערב. עיריית מוסקבה כינתה את הפרויקט "מוסקבה הגדולה". רעיון ההרחבה זכה לתשומת לב ציבורית גדולה ובסקר שנערך בקרב המוסקבאים, 41% תמכו בהרחבה, 41% התנגדו ו-18% נמנעו מלהביע דעה.

לאחר הרחבת גבולות המחוזות, מוסקבה הפכה מהעיר ה-11 בגודלה, לעיר הששית בגודלה בעולם מבחינת שטח. אף שמבחינת גודל אוכלוסייה נותרה העיר השמינית בגודלה, מאחר שבשטחים שנוספו התגוררו פחות מ-250 אלף איש. זאת בניגוד למה שהתרחש בפרויקט הרחבת העיר ברלין; בשנת 1920 "חוק ברלין הגדולה" הביא לאיחוד ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת, כשלאחר ההתרחבות נאמדה ב-1939 אוכלוסיית ברלין ביותר מ-4 מיליון נפש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רוסיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29131842חלוקה מנהלית של מוסקבה