החשמלית של מוסקבה
.jpg)
רשת החשמליות במוסקבה, המחולקת לשתי רשתות משנה, היא מרכיב מרכזי במערכת התחבורה הציבורית במוסקבה, עיר הבירה של רוסיה. היא נפתחה בשנת 1872 והוא מופעל מאז 1958 על ידי Mosgortrans, חברה בבעלות המדינה.[1]
סקירה כללית
לשתי רשתות המשנה אורך מסלול משולב כולל של 181 קילומטרים, מה שהופך אותה לרשת לרביעית בגודלה בעולם, אחרי הרשתות במלבורן, סנקט פטרבורג וברלין.[2]
החשמלית היא היסטורית הסוג השני של תחבורה להובלת נוסעים עירונית במוסקבה, ממשיכת דרכה של הקונקה (רשת קרונות שהובלה על ידי סוסים). עם זאת, הופעתן במוסקבה בתחילת המאה ה-20 של מסילות ברזל הפריעה להתפתחות קווי חשמלית. לצורך הנחת קווי חשמלית היה צורך תחילה לשחרר את הדרכים ממסלולי סוסים. בשנת 1901 רכשה העירייה את שירותי חברת מניות משותפת בלגית.
בנובמבר 1905, מיד לאחר אירועי אוקטובר, נבחר ראש העיר החדש ניקולאי גוצ'קוב. טקס השבעתו חפף עם הפעולות המהפכניות של הפועלים במוסקבה בנובמבר – דצמבר 1905. ברגע שחיי העיר חזרו לשגרה, הורה ניקולאי להמשיך בהנחת פסי החשמלית. בחודש פברואר 1907, נחנכה תנועת החשמליות מרחוב מיאסניצקה, לרחוב סרטנקה ורחוב לוביאנקה. מסלולי החשמלית הראשונים קישרו בין פרברי טבעת הגן למרכז העיר.
ב-18 במאי 1910 קיבלה מועצת העיר את הצעתו של גוצ'קוב לארח בשנת 1912 במוסקבה, קונגרס של חברות החשמלית. עד 1910 רשת הקווים הצפופה נצפתה בחלק המערבי של המרכז עם היווצרות רשתות בטבעות הגן ושדרות. בשנת 1918 אורכם הכולל של קווי החשמלית בעיר הסתכם ב-323 קילומטרים, בשנת 1926 אורך המסילה גדל ל-395 קילומטרים. בשנת 1918 היו 475 קרונות, ובשנת 1926 - 764. המהירות הממוצעת של החשמליות עלתה משבעה קמ"ש ב-1918 ל-12 קמ"ש ב-1926.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של החשמלית של מוסקבה (ברוסית)- החשמליות של מוסקבה באתר UrbanRail.net
הערות שוליים
- ^ Barrow, Keith (3 ביוני 2014). "Fokstrot LRVs enter service in Moscow". International Railway Journal. נבדק ב-4 ביוני 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Wien hat das fünftgrößte Straßenbahnnetz der Welt" [Vienna has the fifth largest tramway network in the world]. www.wienerlinien.at (בגרמנית). Wiener Linien. 2011. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2013. נבדק ב-31 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
27387085החשמלית של מוסקבה