האצ'יקו
 | |
| האצ'יקו | |
| לידה |
10 בנובמבר 1923 מחוז אקיטה, יפן |
|---|---|
| מוות |
8 במרץ 1935 (בגיל 11) טוקיו, יפן |
| מין | כלב הבית |
| גזע | אקיטה |
| בעלים | הידסבורו אואנו |
| ידוע בשל | נאמנותו לבעליו |
האצ'יקו (ביפנית: ハチ公 - "הנסיך/הדוכס השמיני" (הספרה שמונה מייצגת את מיקומו בהמלטה); מוכר בכינוי 忠犬ハチ公 - "האצ'יקו הכלב הנאמן"; 10 בנובמבר 1923 - 8 במרץ 1935) היה כלב מגזע אקיטה שחי בטוקיו, ואשר התפרסם ברחבי יפן בזכות נאמנותו לבעליו. האצ'יקו היה לסמל לנאמנות כלב לבעליו ולנאמנות המשפחה.
תולדות חייו
האצ'יקו נולד במחוז אקיטה בצפונו של האי הונשו ביפן. ב-1924 אומץ האצ'יקו על ידי פרופסור הידסבורו אואנו (上野 英三郎), מרצה לחקלאות באוניברסיטת טוקיו, והחל ללוותו אל תחנת הרכבת שיבויה שבשיבויה בטוקיו מדי בוקר, כאשר אואנו יצא לעבודתו, וחזר מדי אחר הצהריים כדי לקבל את פניו בשובו. כשנה לאחר מכן, בחודש מאי 1925, מת אואנו בעת הרצאה באוניברסיטה כתוצאה מדימום תוך-גולגולתי, ואלמנתו אשר עקרה מטוקיו, מכרה את הבית ומסרה את האצ'יקו למשפחה אחרת.
האצ'יקו נמלט מביתו החדש מספר פעמים ושב לביתו של אואנו עד שהבין כי אואנו אינו מתגורר בו עוד, והחל מתייצב בתחנת הרכבת בכל יום בשעה בה נהג אואנו לשוב מעבודתו, כדי לקבל את פניו. הכלב משך את תשומת לבם של הנוסעים ועובדי התחנה אשר האכילו אותו, והגנן של אואנו, אשר התגורר בסמוך לתחנה, דאג לו למזון. אחד מתלמידיו של אואנו אשר עסק בחקר כלבי אקיטה, הבחין בהאצ'יקו בשנת 1928 ופרסם מספר מאמרים אודותיו. אחת הכתבות זכתה לפרסום רחב כאשר פורסמה בעיתון בשנת 1932, והאצ'יקו הפך לסמל לנאמנות. במסגרת מחקרו של אותו תלמיד, הצליח לאתר רק 30 פרטים גזעיים של אקיטה, אך בעקבות הפרסום, זכה גזע זה לעדנה מחודשת.
בחודש אפריל 1934 הוצב פסל של האצ'יקו בכניסה לתחנה, והטקס נערך בנוכחותו של האצ'יקו עצמו. האצ'יקו המשיך לפקוד את התחנה בכל יום במשך עשר שנים לאחר מותו של אואנו בתקווה לשובו, עד שנמצא מת ב-8 במרץ 1935 ברחוב ליד תחנת שיבויה, לאחר שלקה בדירופילריאזיס. גופתו פוחלצה והיא מוצגת במוזיאון הלאומי למדע בטוקיו.
הנצחה
פסלו של האצ'יקו אשר הוצב בכניסה לתחנת הרכבת, במקום בו נהג להמתין לאואנו, הותך כחלק מהמאמץ המלחמתי של יפן במלחמת העולם השנייה. בשנת 1948 פוסל פסל חדש על ידי האמן טקשי אנדו, בנו של האמן אשר פיסל את הפסל המקורי, והוצב במקום. הכניסה לתחנה הסמוכה אל הפסל, קרויה על שמו של האצ'יקו, וכך גם קו אוטובוס מקומי. פסלים נוספים של האצ'יקו הוצבו ליד תחנת הרכבת וליד המוזיאון לכלבי אקיטה בעיר הולדתו של האצ'יקו במחוז אקיטה. ב-8 באפריל מדי שנה, נערך בתחנת שיבויה טקס לזכרו של האצ'יקו ולזכר נאמנותו.
אזכורים תרבותיים
- אודות חייו של האצ'יקו צולמו שני סרטי קולנוע - הראשון, סרט יפני משנת 1987 בשם "האצ'יקו מונוגטארי" (ハチ公物語 - "סיפורו של האצ'יקו"); והשני "Hachiko: A Dog's Story" ("האצ'יקו - סיפורו של כלב") הופק בארצות הברית בשנת 2009 בכיכובו של ריצ'רד גיר והופץ גם בישראל.
- שני ספרי ילדים משנת 2004 עוסקים בסיפורו של האצ'יקו: "Hachikō: The True Story of a Loyal Dog" ("האצ'יקו - סיפורו האמיתי של כלב נאמן") ו-"Hachiko Waits" ("האצ'יקו ממתין").
- בשנת 1994 שוחזרו נביחותיו של הכלב מתקליט שבור, ושודרו למיליוני מאזינים בתחנת רדיו ביפנית[1].
- האצ'יקו או פסלו נזכרים בשלושה משחקי וידאו.
- בפרק ה-33 של העונה הראשונה של דיג'ימון, מופיע הפסל של האצ'יקו, בעוד שהדיג'ימון פאטמון מחכה למאמן שלו טי.קיי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
32622013האצ'יקו