האנלים של מץ
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה . האנלים של מץ (בלטינית: Annales Mettenses) הם ספרי שנים קרולינגיים בלטינית, המכסים את ההיסטוריה הפרנקית מניצחונו של פפין האמצעי בקרב טרטרי (אנ') בשנת 687 ועד זמן כתיבת האנלים בסביבות שנת 806, בזמן שלטונו של קרל הגדול, קיסר האימפריה הפרנקית.
חלקים המכסים אירועים לאחר שנת 806 אינם חלקים מקוריים של האנלים, אלא הושאלו מטקסטים אחרים וצורפו לאנלים המקוריים במאה ה-9 ובמאה ה-12. האנלים של מץ בעלי גוון פרו-קרולינגי חזק, ונחשבים להיסטוריה משפחתית של השושלת הקרולינגית.
כתבי יד
ישנם שני כתבי יד עיקריים, מלבד עדויות מקוטעות, המכילים את האנלים של מץ. שני כתבי היד כוללים טקסט ממקורות נוספים.
האנלים המאוחרים של מץ
הכותרת "האנלים של מץ" היא תוספת מודרנית ונובעת מהכותרת שנתן ההיסטוריון הצרפתי אנדרה דושן (אנ') לכתב היד שפרסם ב-1626: "האנלים הפרנקיים של מץ" (Annales Francorum Mettenses), עם האוסף הגדול יותר של כתבי יד בשם Historia Francorum Scriptores coaetanei. דושן סבר שהטקסט נכתב במנזר ארנולד ה"קדוש" (אנ') במץ, שם נמצא כתב היד שבו השתמש. הגרסה שפורסמה על ידי דושן ידועה היום בשם "האנלים המאוחרים של מץ" (Annales Mettenses posteriores). האוסף המקורי שפרסם דושן, שבו נמצאו "האנלים המוקדמים של מץ", קובץ במאה ה-12 והוא כולל חומר ממקורות רבים, מה שמאפשר לתיאור שלו להשתרע ממקורות טרויאניים אגדיים אל ההיסטוריה הפרנקית עד שנת 904.
האנלים המוקדמים של מץ
בשנת 1895 גילה קרל האמפה (אנ') כתב יד שלם בספריית קתדרלת דרהאם, שהיווה את הבסיס ל"אנלים המוקדמים של מץ" (Annales Mettenses priores). המקור המקורי שימש כמקור באנלים המאוחרים ונחשב לאבוד מאז גילוי "האנלים המאוחרים של מץ".
האנלים כוללים רישומים שנתיים עבור השנים 687–830, וחולקו על ידי ההיסטוריונים פול ג'. פוראייקר (Paul J. Fouracre) וריצ'רד א. גרברדינג (Richard A. Gerberding) לשלושה חלקים, שכולם מראים זיקות ברורות לטקסטים קדומים יותר ולטקסטים אחרים בני הזמן, כמו "האנלים של ממלכת הפרנקים" וההמשכים של הכרוניקה של פרדגריוס.
החלק הראשון, המכסה את התקופה שבין 687 ל-805, נכתב בשנת 806 בידי מחבר יחיד. עם תוספות קלות משל עצמם, הם שואלים מהמשכי הכרוניקה של פרדגריוס בלבד עד שנת 742, ומנקודה זו ואילך עד שנת 768 המחבר כולל תוספות מהאנלים של ממלכת הפרנקים. משנת 768 עד 802, האנלים שואלים בעיקר מהאנלים של ממלכת הפרנקים, ועבור השנים 803–805, המחבר יוצר חומר מקורי משלו.
החלק השני, המכסה את התקופה שבין 806 ל-829, נלקח כמעט מילה במילה מהאנלים של ממלכת הפרנקים ומוסיף מעט מאוד מעבר לטקסט המועתק.
החלק שלישי הוא רישום יחיד ארוך עבור שנת 830, אשר נוסף במועד מאוחר יותר על ידי מחבר לא ידוע אחר.
חיבור
מחברם של האנלים המוקדמים של מץ היה ללא ספק מקורב לחצרו של קרל הגדול,[1] בקשר משפחתי או בקשרי חסות ונאמנות.[2] לדעת יצחק חן, הם נכתבו ככל הנראה בידי אישה.[2] חוקרים הציעו שני מרכזים אינטלקטואליים חשובים כמקום חיבורם של האנלים המוקדמים: המנזר המלכותי בסן-דני, ליד פריז, והמנזר המלכותי בשל (Chelles Abbey), שבראשו עמדה גיזלה (אנ'), אחותו של קרל הגדול.[2]
הטיעון הנזירי מבוסס על עדות מתוך האנלים עצמם, המזכירה רכוש קרקעי סביב סן דני ואת קבורתה של המלכה בטרדה (Betrada) בסן דני בשנת 783; קיימות גם ראיות דומות, כמו אזכורו שלה פעמיים. העדות המשכנעת ביותר נעוצה בעובדה שהמקור שומר על מיקוד מלכותי פרו-קרולינגי חזק, העושה כל מעורבות של גיזלה, בת משפחת המלוכה, מסקנה הגיונית.
ההיסטוריונית ג'נט נלסון הצליחה להראות, לפי הנאמר באנלים עצמם, שהחיבור אכן נכתב בשל, וככל הנראה אף נכתב בידי גיזלה עצמה.[2] עם זאת, פול ג'. פוראייקר ורוברט א. גרברדינג מערערים על השפעתה של גיזלה, או כל כיוון נשי במנזר שלה, בחיבור, ולכן חושבים שסביר יותר שהמחבר השתייך למנזר במץ. הם טוענים שהמחברת "הייתה צריכה להיות מיזוגנית" על פי הדרך שבה היא מתארת את פלקטרודיס, אשתו של פפין השני שהתנגדה לקרל מרטל, ומגנה אותה על "תוכנית נשית" שכללה "ערמומיות נשית בצורה אכזרית יותר ממה שהיה צריך".
היסטוריוגרפיה
האנלים המוקדמים של מץ חוברו ככל הנראה כדי להצדיק את חלוקת הממלכה הפרנקית בשנת 806 בין בניו של קרל הגדול.[1] הם מתארים את השנים 678–805 מנקודת מבט אוהדת לקרולינגים, תוך השמצת קודמיהם המרובינגים. מחבר האנלים מתאר את ניצחונותיהם של פפין האמצעי וקרל מרטל ומדגיש את התמיכה שהעניקה להם האצולה הפרנקית, בעוד שאינו מזכיר את כישלון ההפיכה של גרימואלד הזקן, את תבוסתו של פפין האמצעי בקרב לוקופאו, או את קשייו של קרל מרטל במסע המלחמה של לפריזיה. כמו כן, הוא אינו מזכיר את מרידות האצילים נגד ההגמוניה הקרולינגית, למעט המקרים שבהם הצליחו הקרולינגים לדכא את המרידות בקרב. באנלים המוקדמים נעשה ניסיון להציג את הקרולינגים כיורשיהם החוקיים של המרובינגים, תוך השמטת כל אירוע שיכול היה לפגוע בתדמית שהמחבר ניסה ליצור.[3]
האנלים המוקדמים שימשו בהיסטוריוגרפיה של ימי הביניים כעדות לשכתוב קרולינגי של ההיסטוריה המרובינגית, כמו גם בחקר המיתולוגיה שהיסטוריונים קרולינגים ניסו ליצור כדי להצדיק את הלגיטימיות שלהם לשלוט. היסטוריונים ציינו את המאמצים שנעשו באנלים להראות לגיטימציה על ידי התחקות אחר מוצא אצילי דרך הפיפינידים; דוגמה מצוינת לכך היא הסיפור האגדי של פפין מהרסטל והסכסוך שלו עם גונדוין (אנ') בתחילת האנלים. סיפור זה לא נמצא בשום מקור כתוב אחר, ולעיתים קרובות הוא מצוטט מהאנלים רק בשל אופיו הייחודי. תקרית זו היא המוקדמת ביותר שהאנלים מתעדים; הם מתארים את רצח גונדוין בידי פפין כנראה בשנות ה-70 של המאה ה-7. גונדוין לכאורה רצח את אביו של פפין, אנסגיזל, ואז פפין, כשבגר, איתר והרג את גונדוין ותפס את השלטון באוסטרזיה. האנלים הם המקור הקדום ביותר לנרטיב ה"ירידה" של השושלת המרובינגית, והם מציעים בסיס שעליו בסופו של דבר עלייתם של הקרולינגים לכס המלכות היא לגיטימית. לאחר שכבש כך את גונדוין בצדק, פפין נכון לפעול, כאשר המלך תיאודריך השלישי, על פי האנלים, הפך למדכא ובלתי הוגן, מה שאילץ את פפין לפלוש ולהביס אותו בקרב טרטרי בשנת 687. לאחר מכן, האנלים מספרים שפפין החזיק ברסן השלטון בממלכה למרות שפיקח על ירושת בניו של תיאודריך. מקור זה מדגים כיצד היסטוריונים קרולינגים, ואולי גם כתבים שהיו להם קשרים לחצרות המלוכה, ניסו באופן פעיל לייפות את ההיסטוריה ואת השושלת הקרולינגית כדי לבסס עוד יותר את זכותם לשלוט.
לקריאה נוספת
- Paul J. Fouracre; Richard A. Gerberding, "The First Section of Annales Mettenses Priores (The Earlier Annals of Metz)", Late Merovingian France: History and Hagiography, 640–720, Manchester University Press 1996
- 2000 Yitzhak Hen, "The Annals of Metz and the Merovingian past", Uses of the Past in Early Medieval Europe, Cambridge: Cambridge University Press
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יצחק חן, "כתיבת ההיסטוריה", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ג, יחידה 7, פרק ה, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 186.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 יצחק חן, "נשים והשכלה בממלכה הקרולינגית", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ג, יחידה 7, פרק ו, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 196.
- ^ יצחק חן, "כתיבת ההיסטוריה", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ג, יחידה 7, פרק ה, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 185–186.
האנלים של מץ39865367Q1163463