האורגות מלקייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קבוצת האורגות בלקייה הוא מיזם של נשים בדואיות בנגב (במקור מלקייה) שהוקם על ידי עמותת "סידרה", שנועד לשמר את אומנות האריגה הבדואית העוברת מדור לדור וכן לספק פרנסה לנשים אלו. במיזם זה מייצרות הנשים אריגים המשמשים בעיקר כטקסטיל לבית, באמצעות אריגה ידנית.[1] העבודות המקוריות המיוצרות ברחבי הנגב מושכות אליהן שוחרי אומנות, מעצבים למיניהם ומטיילים[דרוש מקור][2]. המפעל, שהוקם כדי לאפשר לנשים להתפרנס מאומנות האריגה וכן לצבור ביטחון עצמי בקהילה, מוכר מוצרים אלו ובמקביל מאפשר ומעודד תמיכה בנשים הבדואיות הגרות באזור.

רקע

המיזם התחיל ב-1991 על ידי נשים מקומיות מלקייה ומהכפרים הסמוכים לה. הקבוצה הלכה והתגבשה לכ–150 נשים. המפעל והמיזם כולו על הצד הניהולי, שיווקי, העיצובי והטכני מתוחזק על ידי נשים מן המגזר הבדואי בלבד.

הצורך בהקמת הארגון נבע מהמעבר של החברה הבדואית מחיי נוודות לכפרים מיושבים. בשנות ה-70 וה-80 החלה הקמת יישובי קבע עבור הבדואים בדרום הישראל (תל שבע, רהט, לקייה, כסייפה ועוד). המעבר למגורים ביישובים ובבתים מודרניים, ייצר תהליכים שהשפיעו על האוכלוסייה והחברה הבדואית מכמה בחינות: ביישוב לא התאפשרה כלכלה חקלאית מסורתית של גידול צאן ועיבוד שטחים לצריכה עצמית, ולכן נמנעה הפרנסה הבסיסית מעשרות אלפי משפחות שלא הכינו עצמן לחיים ופרנסה בסביבה החדשה. דבר זה יצר אבטלה, פשיעה, אלימות ותסכול.[דרוש מקור]

בעבר היו הנשים כוח העבודה המרכזי בניהול משק הבית ובעבודות הסובבות אותו וכיום מאחר שצורת מחייה זו כמעט ונעלמה[דרושה הבהרה], נוצר מצב, שבו נשים רבות בחברה הבדואית נותרו ללא עבודה[דרוש מקור] ולעיתים אינן יודעות קרוא וכתוב ולכן אין באפשרותן לצאת לשוק העבודה. המיזם מתבסס על הידע המסורתי של מלאכת האריגה הבדואית והופך אותו למקור פרנסה ותעסוקה להן ולמשפחותיהן.[1]

תהליך עבודה וחומרים

פלך - טוויה מסיב לחוט

במיזם מתקיימת חלוקת עבודה. התפקידים הם: טוויה, שזירה, צביעה ואריגה. לנשים ניתנת האפשרות לבצע את העבודה מהבית כאשר כל אחת מהן מהווה חלק מפס ייצור. מלבד תהליך הצביעה, שחייב להתבצע בבית מלאכה הצמוד לחנות, כל שאר התהליך ניתן לביצוע עצמאי בבית.

האורגות בלקייה משתמשות בצמר כבשים הנרכש מרועים מקומיים באזור הנגב, נטווה ידנית בעזרת פלך, ונצבע ידנית בצבענים סינתטיים מיובאים. בעבר, על פי המסורת הבדואית, התבצעה הצביעה בעזרת צבענים טבעיים שהפיקו 5 צבעים בסיסיים. עם התפתחות המיזם, קודם נושא זה על ידי מתנדבים שבאים גם מחוץ לישראל שהתעניינו בפרויקט ופיתחו את הקשר לייבוא הצבענים הסינתטיים מחו"ל, על מנת להקנות למוצרי לקייה איכות צבעונית הנשארת לאורך זמן ומגוון צבעים רחב יותר.

האריגה והעיצוב

ערך מורחב – אריגה בדואית

האורגות בלקייה משתמשות בנול קרקע מסורתי, הבנוי בצורה של מוטות עץ וחבלים. העבודה מתבצעת ידנית וללא שימוש במכניקה או מסרק. האורגות יושבות על הרצפה ומבצעות עבודה הדורשת מאמץ פיזי ודיוק. שיטת אריגה זו מאפשרת אריגה צפופה וחזקה במיוחד. היריעות הנארגות הן ארוכות וצרות, ברוחב קבוע של 1.10 מטר באורכים שונים. העבודה על שטיח בסיסי אורכת כ-6 שבועות.

בחנות נמכרים עיצובים בגדלים שונים לצרכים שונים: שטיחים, כריות, תיקים, מחצלות, בדים דקורטיביים ועוד. חלקם מורכבים מכמה יריעות המחוברות יחדיו על ידי תפר ידני פשוט.

בעבר העיצוב של הבדים כלל 5 צבעים – גוון צמר טבעי (בז'), כחול כהה, אדום, שחור וירוק זית, ודוגמאות מהמסורת הבדואית שמתאפיינות בקווים מקבילים. כיום חלק מהמוצרים שנמכרים עדיין מופיעים בעיצוב זה וחלקם בעיצוב דוגמאות חדשות צבעוניות ומגוונות יותר, המתאימות למגוון לקוחות רחב. אופי העיצובים נקבע על ידי האחראית לעיצובים מבין הנשים שמשתתפות בפרויקט, או על ידי הזמנה אישית של הלקוח.

סידרה

המוצרים בחנות בלקייה

סידרה (בערבית: עץ מבורך הצומח במדבר והוזכר בקוראן) היא עמותה של נשים ערביות בדואיות בנגב. המניע להקמתה היה רצון משותף לפעול למען שיפור מצבן של הנשים הבדואיות והקהילה בכלל. לעמותה מיזמים נוספים מלבד "האורגות מלקייה" כגון לימוד קרוא וכתוב, תמיכה ועידוד בלקיחת תפקיד פעיל במרחב הציבורי ועוד.[3]

בלקייה קיים אולם תצוגה למכירת המוצרים ותוכנית סיורים המופעלת במקום, המדגימה את תהליך ייצור האריגים על כל שלביו החל מטווית החוטים, דרך הצביעה, השזירה, האריגה והגימור. קיימת פעילות לכל הגילאים וכן נערכות במקום פעילויות לקבוצות, הכוללות אירוח בדואי מסורתי.

המוצרים נמכרים דרך מספר חנויות ברחבי ישראל.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 23.6 מאזניים, באתר Xnet‏, 21 ביוני 2005
  2. ^ [https://desert-embroidery.org/?page_id=198 The Desert Embroidery Educational Visitor Center: Come As A Guest, Leave As A Friend!], desert-enroidery.org
  3. ^ אלי ערמון אזולאי, עכבר העיר אונליין, חלון לכלכלה הפמיניסטית, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2009
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38054228האורגות מלקייה