האובליסק הלבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האובליסק הלבן משמאל לאובליסק השחור, מוזיאון הבריטי

האובליסק הלבן הוא אבן מונוליתית גדולה, שנמצאה בעיר האשורית העתיקה נינוה בצפון עיראק. האבן נחפרה על ידי הארכאולוג הורמוזד רסאם ב-1853. זהותו של המלך אשורנצירפל המופיע על גבי האובליסק נתונה במחלוקת במחקר בין המלך אשורנצירפל הראשון לאשורנצירפל השני. באתר של המוזיאון הבריטי, זהות המלך רשומה כאשורנצירפל הראשון. האובליסק הוא אחד משני אובליסקים שלמים ששרדו מהממלכה האשורית. השני הוא האובליסק השחור של המלך שלמנאסר השלישי. שני האובליסקים הם חלק מאוסף המוזיאון הבריטי.

גילוי האובליסק 

האובליסק התגלה בנינוה על ידי הארכאולוג הבריטי הורמוזד רסאם ביולי 1853. על פי דוח החפירה, האובליסק נמצא שוכב על צידו כ-60 מטר מצפון-מזרח לארמון סנחריב בעומק של כ-5 מטר מתחת לפני השטח של התל. השטח בו נמצא הייתה חצר ששכנה בין ארמון סנחריב והמקדש לאלילה עשתר. האובליסק נשלח במרץ 1854 מבצרה לבומביי בהודו, על גבי אוניית הצי המלכותי הבריטי "HMS אכבר" (HMS Akbar). משם נשלח על גבי אוניית סוחר והגיע ללונדון בפברואר 1855.[1] מיד לאחר הגעתו הועבר מידית לאחסון כחלק מהאוסף הלאומי.

תיאור האובליסק וזהות המלך

האובליסק הלבן הוא עמוד גדול בעל ארבע צלעות, עשוי מאבן גיר לבנה. גובהו של האובליסק הוא 285 ס"מ, רוחב שתי צלעות נגדיות, המסומנות באותיות A ו-C, נע בין 70 ס"מ למטה ועד 48 ס"מ למעלה. רוחב שתי הצלעות הנגדיות האחרות המסומנות באותיות B ו-D, נע בין 54 ס"מ בחלקו התחתון, ו-42 ס"מ בחלקו העליון.[1] האובליסק מתחדד כלפי ראשו. קודקודו המחודד הוא דמוי פירמידה בעל ארבע מדרגות. על כל ארבע צלעותיו חרותים עיטורים. בראש האובליסק מופיעה כתובת על שתי הצלעות הצמודות A ו-D. התבליטים המגולפים מציגים מסעות מלחמה, ופעילויות פנאי כגון ציד. זהותו של המלך נתונה בוויכוח בין החוקרים בין אשורנצירפל הראשון, שמלך במאה ה-11 לפנה"ס, ואשורנצירפל השני, שמלך במאה ה-9 לפנה"ס. בין הטיעונים שהועלו היה סגנון הלבוש של אנשי החצר המופיע על גבי התבליטים, כולל כובע דמוי תרבוש. סגנון לבוש זה תואם את הלבוש מתקופה קדומה יותר והוא מוכר מעבודות פיסול מהמאה ה-13 לפנה"ס. טיעון אחר הוא שהמלך המתואר על גבי המרכבה מלווה באדם אחד, נהג המרכבה, ואילו כמעט בכל התיאורים של אשורצירפל השני ושלמנאסר השלישי, המרכבה כללה אדם שלישי שתפקידו היה להגן על המלך.[2] רמת עבודת הגילוף של התבליטים לא תואם לסגנון האלגנטי יותר של התבליטים מהמאה ה-9 לפנה"ס.[3] לעומת זאת, סצנות הציד ומסעות המלחמה שהופיעו על גבי האובליסק, מתאימות יותר לאשורנצירפל השני. הפרסום המדעי הראשון על האובליסק פורסם ב-1883 על ידי תיאופילוס פינצ'ס (אנ'), והוא זוהה עם אשורנצירפל השני. כך היה עד 1928, המועד שבו פרסם אקהארדט אונגר (Eckhardt Unger) מאמר, בו העלה טענות שהאובליסק שייך למלך אשורנצירפל הראשון. אשורולוגים רבים קיבלו את דעתו של אונגר. רעיון נוסף שהוצע כפתרון לבעיה על ידי מקס מלוואן, היה שהתבליטים הם מתקופה קדומה יותר, ואילו הכתובת הוספה בשלב מאוחר יותר.[4] בשנת 1975 פרסם ג'וליאן ריד (Julian E Reade) מחקר המתייחס לאיקוניגרפיה, הספרות והקונטקסט בו נמצא, שבו סיכם שמדובר באשורנצירפל הראשון.[1]

הכתובת והתבליטים

החלק שנשמר מהכתובת בקודקוד האובליסק מתאר את מלך אשור ככובש גדול, הלוקח בשבי אסירים ועדרי בהמות אל העיר אשור. כל אחת מארבע צלעותיו של האובליסק מחולקת לשמונה שורות של לוחות עם תבליטים. חלקה התחתון של כל צלע אינו מעוטר. סה"כ 32 לוחות עם תבליטים. התיאורים על גבי התבליטים כוללים סצנות מגוונות כולל משלחות צבאיות של המלך, תיאור של המלך מקבל מנחות, נשפים של אנשי החצר, וציד חיות בר. קבוצה של סצנות דתיות מעוטרת בכותרת כתובת המסבירה שהמלך נוסך נסך לפני האלה עשתר, שהייתה האלה הראשית של העיר נינוה. הכתובת מופיעה על גבי קודקוד האובליסק, על גבי צלע A על המדרגה התחתונה של הפירמידה בראש האובליסק, ועל גבי צלע D על שתי המדרגות התחתונות של הפירמידה. צלע A נמצאת מימין לצלע D. רוב החוקרים (למעט פינצ'ס) מסכימים שסדר הקריאה צריך להיות קודם צלע A ולאחריו הכתובת בצלע D. בנוסף, מופיעה כותרת כתובה על גבי צלע A מעל הלוח השלישי מלמעלה (השישי מלמטה) וכן על גבי שלוש רצועות שבין לוחות 4-1 מלמעלה של צלע D.[5]

הכתובת בתרגום חופשי צד A על גבי המדרגה התחתונה של הפירמידה בקודקוד האובליסק.

שורות 1–4 [בשנה הראשונה לשלטוני, כאשר] ישבתי בתהילה [על כס המלכות] העברתי את מרכבותיי וכוחות רבים; כבשתי מבצרים קשים לכיבוש מסביב. קיבלתי תרומות של סוסים מארץ גילזנו ....שאני ה[קמתי] כתשלום קבוע.
שורות 4–6 [בגלל] שהם לא (המשיכו) לש[לו]ח סוסים לכאן, אני נ[עשתי כועס ו] צעדתי כנגד העיר של חרירה (ו)העיר של חלחלאוש (ערים) של [ש]ליטים [פו]שעים.
שורות 7–8 אלה כבשתי באפונים של אשורנצירפל: הוצאתי את מרכולתם, השבויים שלהם, רכושם, עדריהם (ו)לקחתי אותם לאשור, העיר שלי.
שורות 9–11 העיר ... הגדולה שלהם, יחד עם האוכלוסייה שלה, הצגתי בפני אשור, האל שלי ואדוני.

הכתובת באנגלית באתר המוזיאון הבריטי[1]
הכתובת בתרגום חופשי צד D על גבי שתי המדרגות התחתונות שלהפירמידה בקודקוד האובליסק.

שורות 12–18 [...] של [...] הגעתי. האדונים [...] שאחריהם [רדפתי] לתוך ארץ שופריה, בטחו [מא]ד בכוחות הגדולים [שלהם] ו [...] ...[...] ...[...] והם התקבצו.
שורות 18–23 בפקודתה של אשור [ההר הגדול], האל הגדול, האדון שלי העברתי את המרכבות [(ו)...] של הצבא שלי. כבשתי את העיר. [האויב] נטש את העיר, [...] הסוסים, שוורים, [...] ..., הוא גרם למרכבות (שלו) לתפוס עמדות
שורות 23–25 [הגבתי] בעוז: הרמתי לפיד, חציתי [במהירות] ברגל לאזור של קאשיארי (ו)צעדתי כנגד הערים האלה.
שורות 26–29 [...] במשך הלילה השקעתי עריהם [ו ...] ובעת הזריחה נלחמתי נגד מרכבות וחיילים רבים (ו)גרמתי להם הפסדים כבדים.
שורות 30–33 כבשתי את העיר אמלאטו, העיר שבוראם, העיר רוזידאק, העיר בוגו, העיר אוסתו, הערים המורדות בארץ דנונה, הועלו באש (הוצאתי) את השבויים שלהם, רכושם, העושר שלהם...

הכתובת באנגלית באתר המוזיאון הבריטי[1]
הכתובת בתרגום חופשי של הכותרת הדתית

"בית נאתי"[6] של העיר נינוה: בצעתי את היין (נסך) והקרבן של המקדש של האלילה הנשגבת

הכתובת באנגלית באתר המוזיאון הבריטי[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האובליסק הלבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 The White Obelisk באתר המוזיאון הבריטי
  2. ^ Aššurnaṣirpal I and the White Obelisk מאמרו של J. E. Reade, ב-"Iraq" עמ' 145
  3. ^ Relations of Power in Early Neo-Assyrian State Ideology, מאת Mattias Karlsson, הוצאת Walter de Gruyter GmbH & Co KG, ‏ 2016, עמ' 55
  4. ^ Aššurnaṣirpal I and the White Obelisk מאמרו של J. E. Reade, עמ' 130
  5. ^ Aššurnaṣirpal I and the White Obelisk מאמרו של J. E. Reade, עמ' 133–134
  6. ^ חלק ממקדש עשתר בנינוה