ה' יום לך אערך תחינה
ה' יום לך אערוך תחנה
|
|---|
|
ה' יוֹם לְךָ אֶעְרֹךְ תְּחִנָּה
שְׁעֵה קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי ה' ה' יָדְךָ הַרְאֵה וְגַלֵּה גְּבוּרָתְךָ וְחָנֵּנִי ה' ה' יֶהֱמֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי וְאֶתְעַטֵּף בְּצָרָתִי ה' ה' יַעֲלֶה זִכְרִי לְטוֹבָה וְזָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי ה' ה' יִשְׁעֲךָ תָּמִיד אֲיַחֵל יְהִי חַסְדְּךְ לְנַחֲמֵנִי ה' ה' יוֹצְרִי אַתָּה וְצוּרִי וּמִי זֶה בִּלְתְּךָ עֶזְרִי ה' ה' יֶהֱמוּ לִי רַחֲמֶיךָ וְאַל תֵּפֶן לְחַטֹּאתִי ה' ה' יִיחֲדוּךָ רַעֲיוֹנַי וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי ה' ה' יַעֲטֹף לִבִּי בְּחִילִי וְאֶשְׁפֹּךְ נֶגְדְּךְ נַפְשִׁי ה' ה' יָ-הּ שְׁמַע בִּגְלַל שְׁמֶךָ וְקַח הַיּוֹם תְּפִלָּתִי ה'
וְסוֹד לִבִּי לְךָ נִגְלֶה ה' ה' הַעְלֵה מַרְפֵּא לְצִירַי וְעֵינֶיךָ פְּקַח וּרְאֵה ה' ה' הַעֲמֵד רַגְלִי בְּמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים שִׁמְךָ אוֹדֶה ה' ה' הִנְנִי אוֹחִיל לְיִשְׁעָךְ עֲדֵי תַּבִּיט וְגַם תִּפְנֶה ה' ה' הַט לְשַׁוְעִי אָזְנֶךָ חֲמֹל עָלַי וְהַקְשִׁיבָה ה'
וְלִבִּי יִשְׁעֲךָ יִתְאָו ה' ה' וַעֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹבָה וְאַל תֵּפֶן לְחַטֹּאתָיו ה' ה' וַעֲדֵי מָתַי אֲסִירָךְ יְהִי נֶאְסָר בְּבוֹר פִּשְׁעוֹ ה' ה' וַעֲדוּ לִבִּי סְעִיפָיו לְיַחֵד לְךָ בְּצָרוֹתָיו ה' ה' וַאֲנִי בָּךְ אֶעֱלֹזָה פְּדֵה דַל מִמְּגוּרוֹתָיו ה' ה' וַאֲדוֹן עוֹלָם אֲקַו לָךְ לְמַעַן טוֹב לְכָל קֹוָיו ה'
אֲשֶׁר אֶל חַסְדְּךָ פּוֹנֶה ה' ה' הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּה וְטֶרֶם אֶקְרְאָה תַּעֲנֶה ה' ה' הַחֲלִימֵנִי בְחַסְדָּךְ וּמַרְפֵּא צַו לְלֵב דָּוֶה ה' ה' הָחֳלֵיתִי מִיְּגוֹנַי וְנַפְשִׁי יוֹם וְלֵיל תֶּהְמֶה ה' ה' הַעֲלֵנִי מִתְּהוֹמוֹת וְשִׁיבַת עַבְדְּךָ שׁוּבָה ה'
|
ה' יום לך אערוך תחנה הוא פיוט מסוג בקשה (שיר קודש מסוג הסליחות)[1] הנאמר לרוב בתפילת שחרית של ראש השנה בקהילות הספרדים.[2]
צורה
כל צורתו של הפיוט בנויה סביב שמו של הקל;[3] בפיוט ארבעה סטרופות ו-26 טורים - כמניין שם הוי"ה בגימטריה. כל טור מתחיל ונחתם בפנייה אל ה' בשמו, והמילה השנייה, מתחילה, כמו גם המילה שלפני האחרונה, נחתמת, באות מתוך אקרוסטיכון של שם הוי"ה, כל סטרופה באות אחרת. מספר הטורים בכל סטרופה הוא כערכה המספרי בגימטריה של האות באקרוסטיכון; הראשונה - האות י' -.עשרה טורים, השנייה - האות ה' - חמשה טורים, השלישית - האות ו' - ששה טורים, והרביעית, האות ה' - חמשה טורים.[4][5] משקלו של הפיוט הוא המרובה.[6] בניגוד לשירי גאולה, המתארים את כיסופי האומה, פיוט זה הוא "שיר פרט", היוצא מתוך נקודת מבט אישית וחותר אל קרבת ה'.
נוסח
חיים ברודי הוציא לאור נוסח של הפיוט.[7] בגניזת קהיר ובמחזורים בכתבי יד הוא נמצא בתוך כמה קטעים בשינויים.[8]
תוכן
הפיוט בנוי ברובו מבקשות תנ"כיות.[2] ברוב הבית הראשון, מתאר הפייטן את תפילתו הכנה. הוא ממשיך ומתחנן, מתוך נקודת שפל רוחנית הנובעת מחטאיו הרבים, אשר מושווית לבית כלא בו נמצא החוטא,[9] שירפא אותו (רוחנית ופיזית) הקל מצערו, ומביע את כמיהתו העזה להתקרב אל ה'.
פרנץ רוזנצווייג ביאר, כי תוכנו של הפיוט במבט ראשון, ימצא אותו חדגוני וחסר התפתחות רעיונית, אך למעשה הוא ליטניה שבנויה כולה סביב שמו של האל,[10] שלא נהגה כמות שנכתב מפני שכללי הנימוס מחייבים כי ”שמו של נוכח אין לבטא אלא בפנייה אליו...רק לאחר שנושא השם עוזב את המקום באות היחסות הדקדוקיות האחרות בחשבון. אם הוגים את שמו של מי שנוכח מבלי לפנות אליו, הוא יחוש עצמו לפחות לרגע כמי "שדחקו אותו החוצה". אך אלוקים לעולם אינו עוזב. הנסיונות להגות את שמו יכולים להתפרש רק כנסיונות לדחוק אותו החוצה”. לדידו של רוזנצוויג, נשקף אלוקים מתוך השיר בכך שעוטף אותו שמו האמיתי, המסתורי וזה שאינו ניתן לביטוי, ובעת תפילה זו מתחברים שני השמות, הנקרא והנכתב, לאלוקים אחד.[5][11]
מחבר
יש שייחסו את הפיוט לריה"ל, אך דב ירדן קבע שזהו יחוס שגוי בעקבות בלבול בין הכותרת "ה-ו-י-ה" ל"יהודה", וכי לא לריה"ל, וציין כי באחד מכתבי היד הוא מיוחס לר"ם במז"ל.[4]
השפעה וקבלה
הפיוט נקלט במחזורים רבים, בעיקר במחזורים ספרדיים אך גם במחזור רומניא,[12] והוא נאמר גם היום ברוב מהקהילות הספרדיות בראש השנה, ובמקצתן ביום הכפורים.[2] אברהם אידלסון כתב כי הפיוט היווה השראה לפיוט ה' שמעתי שמעך.[13]
לקריאה נוספת
- חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 327–330.
- חיים בראדי, דיוואן אביר המשוררים, חוברת ב', ברלין: תרע"ב-1911, פיוט קכג, עמ' 225.
- פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי / תרגמם, ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים: מיכאל שורץ, ירושלים תשע"א 2011, עמ' 143–150.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, ספר שני, חלק ב', 1960, עמ' 703
- ^ 2.0 2.1 2.2 חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 330-327.
- ^ ה' יום לך אערוך תחינה – מילים, פירושים וביצועים | ר' יהודה הלוי | פיוט | באתר הפיוט והתפילה
- ^ 4.0 4.1 דב ירדן, שירי הקדש לר' יהודה הלוי, כרך ג' עמ' 906
- ^ 5.0 5.1 פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי / תרגמם, ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים: מיכאל שורץ, ירושלים תשע"א 2011, עמ' 148.
- ^ פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי / תרגמם, ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים: מיכאל שורץ, ירושלים תשע"א 2011, עמ' 143.
- ^ חיים בראדי, דיוואן אביר המשוררים, חוברת ב', ברלין: תרע"ב-1911, פיוט קכג, עמ' 225.
- ^ לדוגמא, מחזור כתב יד פארמה, דף קלו ע"ב, באתר כתיב, הספריה הלאומית
- ^ טור 17
- ^ ראה לעיל בפרק "צורה".
- ^ שחר גלילי, גופים ושמות, עם עובד, 2016, ספריית אופקים, עמ' 269
- ^ דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, מאגנס, תשנ"ו, עמ' 146
- ^ אוצר נגינות ישראל חלק ב' עמ' 25
37413476אדני יום לך אערך תחינה