משפט פליק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידריך פליק בעת מתן גזר דינו (1947)

משפט פליק, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד פרידריך פליק ואח'אנגלית: The United States of America vs. Friedrich Flick, et al., היה החמישי מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים אשר התקיים בבית דין צבאי אמריקאי שישב בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה. היה זה הראשון מבין שלושה משפטים של תעשיינים בולטים בתקופת גרמניה הנאצית. שני המשפטים האחרים אשר עסקו בתעשיינים נאצים היו משפט אי גה פארבן ומשפט קרופ.

הנאשמים במשפט זה היו פרידריך פליק[1] וחמישה מנהלים בולטים בקבוצת החברות של פליק (בגרמנית: Flick Kommanditgesellschaft; בר"ת: Flick KG). האישומים היו העסקת כוח אדם בתנאי עבדות וביזה. פליק ומנהלו הבכיר ביותר, אוטו שטיינברינק, הואשמו אף בחברות ב"מעגל החברים של הימלר". מעגל החברים היווה קבוצה של תעשיינים ובנקאים גרמנים רבי השפעה - אשר נוסד בשנת 1932 על ידי וילהלם קפלר ואשר עליו השתלט הימלר בשנת 1935- למטרת מתן תמיכה כלכלית לנאצים. חבריו תרמו מדי שנה כמיליון רייכסמרק אשר עמדו בחשבון מיוחד לרשותו של הימלר.

שופטי בית הדין במשפט פליק היו צ'ארלס ב. סירס, נשיא בדימוס של בית המשפט לערעורים במדינת ניו יורק, ויליאם סי. כריסטיאנסן, שופט בדימוס של בית המשפט העליון של מינסוטה, פרנק נ. ריצ'מן, שופט בדימוס של בית המשפט העליון באינדיאנה, וריצ'רד ד. דיקסון, אשר שימש שופט מחליף והיה שופט בדימוס של בית המשפט העליון בקרולינה הצפונית.

התובע הראשי במשפט היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתב האישום הוגש לבית המשפט ב-8 בפברואר 1947 ותוקן ביום 18 במרץ 1947. המשפט נפתח ב-19 באפריל[2] והתנהל עד 22 בדצמבר 1947. פרידריך פליק נידון לשבע שנות מאסר, שני נאשמים נוספים נידונו לתקופות מאסר קצרות יותר, ושלושת הנאשמים הנותרים זוכו בדין[3].

האישומים

  1. פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בכך שהשתתפו בהגליית ובשיעבוד לעבדות של אוכלוסיות אזרחיות בארצות ובטריטוריות אשר היו תחת כיבוש מלחמתי או בשליטת גרמניה הנאצית, וכן של אסירים במחנות ריכוז, ובשימוש בכוח אדם בתנאי עבדות במכרות ובבתי החרושת של פליק.
  2. פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בביזת אזורים כבושים, החרמת מפעלים במערב (צרפת) ובמזרח (פולין ורוסיה).
  3. פשעים נגד האנושות בהשתתפות וברדיפה אחר יהודים ובאריזציה של רכושם.
  4. חברות במפלגה הנאצית וב"מעגל החברים של הימלר".
  5. חברות בארגון פשע, האס אס.

הנאשם טרברגר לא הועמד לדין באישום מספר 2. פליק, שטיינברינק וקלטץ' הועמדו לדין באישום מספר 3, פליק ושטיינברינק הועמדו לדין באישום מספר 4, בעוד שרק שטיינברינק, אשר היה קצין בכיר (Brigadeführer) באס אס, הועמד לדין באישום מספר 5. זאת לאחר שבית הדין הצבאי הבינלאומי במשפטי נירנברג קבע כי האס אס הוא ארגון פשע.

הנאשמים

שם תפקיד גזר דין
פרידריך פליק (Friedrich Flick) תעשיין גרמני, אחד מעשירי גרמניה, מבעלי תאגיד התעשייה פליק. חבר נשיאות מועצת תעשיית הברזל של הרייך. 7 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. מת בשנת 1972.
אוטו שטיינברינק (Otto Steinbrinck) תעשיין גרמני, מבכירי תאגיד פליק. אחראי לניצול מכרות הפחם ותעשייה כבדה במערב אירופה הכבושה לטובת כלכלת גרמניה הנאצית. חבר נשיאות מועצת תעשיית הפחם של הרייך. 5 שנות מאסר בהפחתת תקופת מעצרו. מת בשנת 1949.
ברנהרד וייס (Bernhard Weiss) תעשיין גרמני, אחיינו של הנאשם פליק, מראשי תאגיד פליק. שנתיים וחצי מאסר. מת בשנת 1973.
אודילו בורקהרט (Odilo Burkart) מנהל כללי של תעשיית הנשק בתאגיד פליק זוכה
קונראד קלטץ' (Konrad Kaletsch) מבכירי המנהלים בתאגיד פליק, התמקד בתחום תעשיות הנשק. אחראי לתרומות התאגיד לאס אס. זוכה
הרמן טרברגר (Hermann Terberger) עורך דין, מנהל בכיר בתעשיות פליק, התמקד בתחום תעשיות הנשק. זוכה

שטיינברינק מת בשנת 1949 בעודו בכלא. פרידריך פליק וברנהרד וייס ריצו רק תקופות קצרות במאסר ושוחררו בחנינה. עושרו המופלג של פרידריך פליק לאחר שחרורו רק הלך וגדל והוא היה לאדם העשיר ביותר בגרמניה המערבית בתקופת המלחמה הקרה. בין השאר, היה מבעלי תאגיד דיימלר-בנץ. הרשעתם של פליק ואחיינו וייס הוצנעה בגרמניה בשנים שלאחר משפטי נירנברג והם זכו לעיטורים ולכבוד במולדתם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפט פליק בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21218864משפט פליק