דרובין
 | |
| כנסייה בדרובין | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה |
| מחוז | פלוצק |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,938 (2008) |
| קואורדינטות | 52°44′N 19°59′E / 52.733°N 19.983°E |
| http://www.drobin.eu | |
דרובין (בפולנית: Drobin) היא עיירה במחוז פלוצק שבפרובינציית מזוביה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
דרובין נזכרת לראשונה במאה ה-15, ובהמשך הוענקו לה זכויות עיר. באמצע המאה ה-17 נהרסה העיירה כתוצאה מפלישת האימפריה השוודית. במאה ה-19 הוקמו בעיירה מספר מפעלים קטנים.
יהודי דרובין
יהודים ראשונים התיישבו בדרובין במחצית השנייה של המאה ה-17, ומאמצע המאה ה-18 התקיימה ביישוב קהילה עצמאית. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפגעו יהודי העיירה מפרעות שביצעו במקום חיילים גרמנים.
בין מלחמות העולם פעלו בעיירה חוגים ציוניים, לצד אגודת ישראל. בשנות השלושים סבלו יהודי העיירה מהחרם הפולני על עסקי יהודים, ובמספר מקרים הותקף בית הכנסת המקומי. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיירה כ-1,300 יהודים, כמחצית מתושביה.
בשואה
ב-5 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ועם כניסתם אליה, ערכו בה יחד עם פולנים מקומיים ביזה של חנויות היהודים. בהמשך, ביצעו הגרמנים מעשי התעללות ביהודי העיירה, ובמקרה אחד אולץ רב העיירה, רבי שמואל אליהו קליבנסקי, לטאטא את כיכר השוק בעיירה. ביום כיפור ת"ש ריכזו אנשי גסטאפו את הגברים היהודים בעיירה, ומשך מספר שעות אילצו אותם לרקוד ולשיר, תוך גזיזת זקניהם, לשעשוע הקהל הפולני.
באוקטובר 1939 צוו יהודי העיירה לענוד טלאי צהוב, ובד בבד, הוקם בעיירה יודנרט. בהמשך, הוחרמו כל חנויות ובתי העסק של היהודים, ודירות היהודים נפרצו, ונבזזו, תוך שהוטל על היהודים לשלם סכום כופר גבוה. פליטים יהודים מכפרי הסביבה שהגיעו לעיירה, גורשו ממנה באביב 1940 בידי הגרמנים, ובתקופה זו הועסקו יהודי העיירה, כולל נשים וילדים, בעבודות כפייה. כמו כן, הרסו הגרמנים את בית הכנסת ובית המדרש בעיירה, וכן את בתי העלמין היהודיים בה, אשר מצבותיהם שימשו לריצוף מדרכות בעיירה, ועל שטחם הוקם מגרש ספורט.
ביולי 1940 גורשו היהודים מבתיהם במרכז העיירה, ודירותיהם הועברו לידי האוכלוסייה הפולנית. ב-7 במרץ 1941 בוצעה בדרובין אקציה, בה כ-600 יהודים הועברו במשאיות לפיוטרקוב טריבונלסקי, תוך שרכושם נלקח מהם, כאשר משם הועברו בשנת 1942 לאושוויץ. כ-700 היהודים שנותרו בדרובין רוכזו בגטו שהוקם בה, בו שררו תנאי מחיה קשים, ובדצמבר 1941 גורשו כולם לגטו נובה מיאסטו, ושם רבים מהם מתו ממגפת טיפוס הבהרות, והיתר שולחו לאושוויץ.
עם סיום המלחמה שבו לדרובין יהודים בודדים, אך בשל יחס עוין מצד הפולנים במקום, לרבות רצח 5 יהודים ביישוב סמוך, עזבו כולם את העיירה. כ-50 עד 60 יהודים מהעיירה שרדו את השואה.
קישורים חיצוניים
- דרובין ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- דרובין (Drobin), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "דרובין", באתר השטעטל הווירטואלי
- "דרובין", באתר JewishGen (באנגלית)
- יולנטה קריימר, דרובין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 13–15), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
23989660דרובין