דן קריב
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
דן קריב (14 באפריל 1924 – 8 בינואר 2005) עסק בפעילות חשאית כשליח המדינה והמוסד להעלאת יהודים מארצות צפון אפריקה. ידו הייתה בהעפלה מתוניסיה במסגרת תנועת נוער ציוני כחלק מתנועת ההעפלה מארצות המזרח ובהקמת הקיבוץ הראשון של יוצאי צפון אפריקה בישראל.
ביוגרפיה
העלייה לארץ והקמת הקיבוץ
עם סיומו של הכיבוש הגרמני בתוניסיה בשנת 1943, וחידוש פעילותם של שליחי היישוב היהודי בארץ ישראל בצפון אפריקה, הוקמו בתוניסיה תנועות נוער ציוניות שהחלו בהכנות והכשרות לקראת עלייה לארץ ישראל. לאחר הכשרה קצרה בתוניסיה בשנים 1945 ו-1946, עלה דן קריב, אז בשמו המקורי אנדרה קריאף, יחד עם גרעין של צעירים בני תוניסיה מטעם תנועת דרור צעירי ציון לישראל, דרך קהיר, עם קבלת אישורי עלייה של שלטונות המנדט הבריטי. לאחר הכשרה קצרה בבית השיטה הקימו את גרעין רגבים הזמני בין העיר כפר סבא לבין כפרי הערבים בסביבה. המקום מכונה עד היום בפי ותיקי העיר בשם "מחנה רגבים". שם נשא לאשה את יפה הניג, ניצולת שואה מיוגוסלביה שאיבדה את הוריה בשואה. יפה הגיעה לארץ ישראל בעלייה בלתי לגאלית, עם גרעין עולים מאיטליה שעבר את הכשרתו הראשונה בקיבוץ גבעת ברנר, וצורף בהמשך לגרעין רגבים. ב"מחנה רגבים" נולד בנם הבכור רוני.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרפו חברי הגרעין לחטיבת אלכסנדרוני ולמבצע דני בכיבוש כפרי הערבים בסביבה, לרבות כפר סבא הערבית (שיכון יוספטל של היום). בהמשכה של מלחמת העצמאות, ב-1949 התפצל הגרעין כשכ-40 גברים המוגדרים כבעלי יכולת לחימה, עברו לרמות מנשה, בקרבה לאדמות קיבוץ גלעד, בתקווה להניע תהליך להקמתו של יישוב הקבע לקיבוץ רגבים. למעשה כוונת המוסדות המיישבים בהקמת המאחז הייתה לחזק את העמידה מול יישובי וואדי ערא ומול יחידות הצבא העיראקי שהיו ממוקמות שם. עם הקמת הביצורים ועמדות הירי בשטחי גבעת בוטימט, החלו דן קריב וחברי הגרעין בייעור המקום הידוע היום בשמו "גבעת הרקפות" ומכונה על ידי בני קיבוץ גלעד "יער רגבים". דן קריב, בהיותו מזכיר החוץ של הגרעין פיתח קשרים קרובים עם אנשי גלעד לרבות גיורא יוספטל, מראשי ההנהגה הציונית של ימי תקומת המדינה. עם תום מלחמת העצמאות, ולאחר שהקיבוצים גלעד ודליה הביעו התנגדות להקמת קיבוץ רגבים בסמוך אליהם, נקבעה לבסוף נקודת הקבע לגרעין הקיבוץ על חורבות הכפר הנטוש "קניר" בסמוך לגבעת עדה. עם הקמת הקיבוץ והכניסה לשגרת חיים נולד הבן השני אמנון.
בשלב זה חלה דן בדלקת קרום הריאה ואושפז בבית החולים כרמל בחיפה, ממנו יצא חלש פיזית. השנה הייתה 1951 והפילוג בתנועה הקיבוצית היה כבר בעיצומו. דן ומשפחתו הצעירה מצאו עצמם מגורשים מהקיבוץ ומחברת החברים מהתנועה בתוניסיה, בשל הקרבה הרעיונית שלו למפא"י, כך עברה משפחת קריב לקיבוץ כפר גלעדי שם עברו עליה בנחת שלוש שנים נוספות. דן, שהיה עדיין חלש מפאת מחלתו, לא שולב למגינת ליבו בעבודות משק תובעניות אלא שובץ בעבודות קלות כמו ניהול המזנון בכניסה לקיבוץ.
תקופת מרוקו
שליחותו החשאית של דן קריב במרוקו התחלקה לשתי תקופות: מ-1958 ועד 1961 פעל בתפקיד של קצין מודיעין תחת ארגון "המסגרת" של המוסד לתפקידים מיוחדים אשר טיפל בעלייה החשאית מארצות צפון אפריקה בעיקר תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו."המסגרת" היה ארגון של המוסד שניהל את העלייה המחתרתית ממרוקו והיה מורכב משלוש שלוחות עצמאיות עיקריות: 1. שלוחת "גונן" - הזרוע להגנה עצמית - שלוחה זו עסקה בארגון ההגנה על הקהילות היהודיות. 2. שלוחת "המקהלה"- שלוחה זו עסקה בהעלאת יהודים לישראל בחשאי ופעיליה היו בעיקר מתוך הקהילה היהודית במרוקו. 3. שלוחת "המודיעין" - מטרתה של שלוחה זו הייתה לספק מידע ביצועי ומדיני על מנת לשמש את שליחי העלייה, ההגנה וצרכי המטה[1]. דן קריב היה קצין מודיעין בשלוחה זו ופעל תחת מנהל השלוחה אלכס קורני. לאחר שהות של מספר שנים התפטר מהמוסד, אך חזר וגויס לתקופה שנייה בשנים 1964 עד 1967 תחת המסגרת על מנת להשתתף במבצע יכין. תפקידו העיקרי במבצע זה היה להחזיק קשר בלתי אמצעי עם משפחות יהודיות במרוקו מהמעמד הבינוני אשר הרבו להתלבט בנוגע לעלייה[2]. הקשר עם הקהילה היהודית במרוקו היה בעיקר במסווה של פעילות עלייה כביכול לגלית תחת ארגון היאט תחת שמות בדויים של איש עסקים מצרפת. תפקיד זה התאים לו ביותר שכן הוא היה דובר צרפתית רהוט. דן קריב נולד בתוניסיה, תחת השפעה צרפתית חזקה מאוד, הן בחינוך הן בתרבות והן בשפה.
פרשת אגדיר
בשנת 1960 התרחשה רעידת אדמה בעיר החוף אגדיר שבמרוקו. בעקבות כך שררה אווירת חרדה בקרב יהודי אגדיר אשר נוצלה על ידי "המסגרת" על מנת להבריח יהודים מהעיר החרבה[3]. דן קריב השתתף באופן פעיל בפעילות זו. הוא נפגש בחשאי עם קצין בטייסת אמריקאית שפעלה בבסיס צבאי סמוך ושכנע אותו להקצות מספר טיסות הצלה שהובילו בחשאי מספר לא ידוע של פליטים יהודים מחוץ לגבולות מרוקו. דן גם פעל באופן עצמאי לגמרי, שלא בידיעת המסגרת מפאת קשיי תקשורת, באיסוף היהודים ששרדו את רעידת האדמה ממש מתוך הריסות העיר.
יש לציין שהשלטונות המרוקאים והמנהיגים הלאומנים שם לא ידעו דבר על המתרחש אבל בכל אופן הופיעה ידיעה בעיתון אל-עלם ידיעה בדבר "שמועות לפיהן ברחו ממרוקו מאז האסון מספר קבוצות של יהודים...וקיימת ודאות שבסיסינו האוויריים התפוסים על ידי צבאות זרים מנוצלים לצורך העברת האנשים הנ"ל בלי שהדבר יורגש... בידי מרגלים אלה רשת תעמולה הפעילה יומם ולילה על מנת לפזר את רעל מדינת ישראל הצעירה ולעודדם להגירה[4]".
בשליחות הסוכנות היהודית
תקופת תוניסיה
עוד בטרם עלייתו לארץ בשנת 1945 היה דן קריב פעיל בפעולות הגנה עצמית במסגרת "המגן" שהייתה השלוחה התוניסאית של "ההגנה" בארץ. מספר שנים אחרי כן, לאחר הפרק בקיבוץ, הוא נשלח לתוניס כמנהל מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, בין השנים 1953-1956, והוא עסק בפעולות ציוניות בקרב בני הנוער היהודי בתוניס, וגם במיגון חשאי של האוכלוסייה היהודית בתוניסיה, עוד כשהייתה תחת שלטון צרפת. בתקופה ההיא של לפני תום שלטון צרפת והמאבק על עצמאותה של תוניסיה, היה חשש כבד לביטחונם של יהודי המגרב (ארצות צפון אפריקה מרוקו אלג'יריה ותוניסיה) ותוניסיה בפרט. החשש היה חמור במיוחד על רקע הקמתה של מדינת ישראל הצעירה. ידוע שלאחר קום המדינה עברה האחריות של ההגנה המקומית מארגון "ההגנה" למוסד לתפקידים מיוחדים. בגלל היכרותו עם הקהילה היהודית דן סייע רבות לאנשי המוסד כמו מידד מיו[5]. כך נוצרו קשריו הראשונים עם המוסד. הוא היה אחראי על אזור עיר הבירה תוניס. לאחר עלייתו של חביב בורגיבה לשלטון בשנת 1956 גורש מטוניסיה יחד עם בני משפחתו בצו השלטונות בשל פעילותו הציונית שם[6]. דן ומשפחתו חזרו לישראל התמקמו בטבעון שם נולדה ב 1958 הבת אורית.
שליח הסוכנות במרסייל
לאחר שנים רבות בארץ בתפקיד של מנהל מינהל הסטודנטים באזור הצפון של משרד הקליטה, נשלח דן קריב בשנת 1984 מטעם הסוכנות היהודית למרסיי בצרפת כשליח הסוכנות בדרום צרפת, זאת עד שנת 1990. שם פעל רבות בנושאי עלייה וגם זכה להירשם בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
קליטת עולים - ראש מנהל הסטודנטים
בשנים שבין שתי השליחויות הנ"ל מטעם הסוכנות היהודית, עסק דן קריב בקליטתם של אלפי סטודנטים עולים כראש מנהל הסטודנטים של אזור הצפון כאיש משרד הקליטה בארץ. מינהל הסטודנטים נוסד בשנת 1968 כגוף משותף למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית. דן קריב היה אחראי על כך שהסטודנטים העולים ישובצו במוסדות האקדמאים המתאימים להם וישולבו באופן המיטבי במוסדות אקדמאים כמו טכניון, אוניברסיטת חיפה ועוד מכללות בצפון, ודאג באופן אישי שהסטודנטים יקבלו טיפול למצוקות הקליטה וההשתלבות של הסטודנטים העולים במספר מישורים: 1. עידוד עלייה, ייעוץ והכוון – מתן מידע על אפשרויות הלימוד בארץ, תנאי הרישום והקבלה, ייעוץ בבחירת מסלול לימודים. השרות ניתן למועמדים הנמצאים בישראל ומחוצה לה. 2.שרותי רווחה, כולל פתרונות לא פורמליים לדיור במעונות סטודנטים. 3. על אף שלדן קריב לא הייתה הכשרה פורמלית בתחום הנפש הוא הצליח לתת תמיכה נפשית לנזקקים. 4. סיוע פיננסי – מימון שכר לימוד, מלגות קיום לנזקקים. יש לציין שתמיד הייתה לנגד עיניו של דן קריב תודעת השירות והתמיכה בסטודנט כאדם ולכן פעל פעמים רבות לקיצור ואף עקיפה של הליכים ביורוקרטים לטובתו של הסטודנט העולה, ורבים מוקירים לו על כך גם שנים רבות לאחר סיום לימודיהם.
הערות שוליים
- ^ "חסן השני והיהודים : סיפור העלייה החשאית ממרוקו, ספרי חמד, אנייס בן-סימון, עמ' 73–77, http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=74731"
- ^ "מכתב של הלחמי לדומיניץ, פריזL10/892 "
- ^ "עמוד 442 בספרו של ד"ר מיכאל לסקר ישראל והעלייה החשאית מצפון אפריקה"
- ^ "אל-עלם, 29 במרץ 1960"
- ^ "עשרים שנות מחתרת יהודית בתוניסיה (1943–1964) של רולנד אלוני, הוצאת ע.מ.י.ת, עמודים 68–69 "
- ^ "עמוד 537 בספרו של ד"ר מיכאל לסקר ישראל והעלייה החשאית מצפון אפריקה"
34184222דן קריב