נדב"ר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
נדב"ר, או נוהל דיבור ברדיו (או ברשת), הוא נוהל המקובל בצה"ל ובצבאות זרים לתקשורת באמצעות מכשירי קשר, בפרט ברשתות קשר מרכזיות.
מטרותיו של הנדב"ר הן שימוש במבנה דיבור תקין, קיצור משך התקשורת, מניעת הפרעה למשתמשים אחרים ברשת, התגברות על קשיים טכניים ותקלות ווידוא הבנה בין הגורמים המתקשרים. מטרת הנדב"ר איננה הצפנה.
נוהל דיבור ברשת
בדומה אל מה שקורה בשפת היומיום, כך גם כל שיחה ברשת, מורכבת - או מקריאה בודדת (שלמעשה מתחילה ומסיימת את השיחה) - או מסידרת קריאות הדדיות, כך שכל קריאה ברשת יכולה בעצם להיות - יזומה (= הקריאה הראשונה/היחידה בשיחה) - או מגיבה.
אבל שלא כמו מה שקורה בשפת היומיום, השיחה ברשת כפופה לשלושת הכללים הבאים:
א. מבנים, מקומות, כלי רכב, מכשירים, חפצים, חומרים ומושגים, ככל שהם משמעותיים, וכן גורמים אנושיים בכלל, אינם מצוינים ברשת על ידי שמם שבשפת היומיום, אלא רק על ידי הכינוי שלהם לפי נדב"ר (ראו בפרק "כינויים ברשת") - שהוא בדרך כלל קבוע - להוציא את שם רשת הקשר שלמעשה משתנה מרשת לרשת.
ב. הגורמים הבלבדיים אשר מזדהים/מזוהים - ו/או מוגדרים בתור מען - רק על ידי ציון שם רשת הקשר שלהם, הם אלה שתפקידם הוא האחראים התורָנים בחמ"ל-המִבְצָעים שלה.
ג. כל קריאה ברשת מתבצעת על פי נוהל קבוע, לפי סדר השלבים הבא: מען הקריאה, הזדהות הפונה, הודעה, סיום.
מען הקריאה
- כדי שהקריאה תתפרש כממוענת רק לגורמים שאליהם היא ממוענת, הם חייבים להיות מוגדרים במען שלה. לכן לא ייתכן "מען ריק", בשום מקרה (שלא כמו "הודעה ריקה").
- הגורמים הבלבדיים שאליהם ניתן ליזום קריאה - שמגדירה אותם במען שלה - בלי שהיא תציין בו גם את תפקידם, הם אוסף כל ה"תחנות" - לא כולל היוזם שלה - שמשתמשות ברשת (השוו גם אל פנייה יזומה שמקובלת בשפת היומיום הכתובה: "לכל מאן דבעי" - או "לכל המעוניין" - וכדומה, כשגם אז הנמען של פנייה כזו הוא כללי בלי שהיא מציינת את תכונותיו): להוציא קריאה יזומה אל אוסף כללי זה שמוגדר בתור המען שלה - לא ניתן ליזום קריאה אל גורם שתפקידו אינו מצויין במען שלה - אלא ניתן רק, או לבצע קריאה - כולל ליזום קריאה - אל גורם שתפקידו כן מצויין במען שלה, או להגיב אל קריאה יזומה של כל גורם - לפי צורת הזדהותו - גם אם הזדהותו בקריאתו היזומה אינה מציינת את תפקידו.
- בקריאה יזומה, רבים מהפונים - נוהגים לחזור פעמיים על מען הקריאה - לפני שהם עוברים אל שלב הזדהותם. מנהג בלתי מחייב זה, נועד רק להסב את תשומת לב הנמען לקריאתם.
הזדהות הפונה
- כל פונה שמבצע קריאה - חייב להזדהות בה, בראש ובראשונה בשביל גילוי נאות - וזאת גם אם היא יזומה ואינה מצפה לתגובה. לכן לא תיתכן "הזדהות ריקה", בשום מקרה (שלא כמו "הודעה ריקה"). מאידך, אם הפונים רק מגיבים או מצפים לתגובה (או גם וגם), אז הזדהותם מיועדת גם למטרה יותר כללית שחשובה להקשר הכולל של השיחה בשלמותה, כדלהלן: אם הם יוזמי הקריאה אז הזדהותם המוקדמת הזו מיועדת במיוחד כדי - שהקריאה העתידית אשר לה הם מצפים בתור תגובה עבורם - תדע איך להגדיר אותם בתור המען שלה וכך תוכל להתפרש כממוענת רק להם, בעוד שאם הפונה רק מגיב אל קריאה יזומה של גורמים אחרים אז הזדהותו מיועדת במיוחד כדי - לזהות אותו עבורם בתור הגורם שאותו הם הגדירו בתור מען קריאתם היזומה המוקדמת.
- הפונה הבלבדי, שהזדהותו רשאית להימנע מלציין את תפקידו, הוא מי שרק "בודק" את איכות הישמעותו על ידי הגורמים שאליהם הוא פונה (צורת הזדהות כזאת מקבילה אפוא אל אופן ההזדהות האנונימית, שמקובל למשל ברשת האינטרנט על ידי השארת כתובת IP ללא שם משתמש, כשגם אז חלות כרגיל הגבלות על יכולת ההתקשרות עם הסביבה תחת הזדהות אנונימית כזאת).
- כללית, נהוג שהפונה מתחיל את הזדהותו ב"כאן" או ב"מִ", וזאת כדי להבחין - בין שלב ההזדהות - לבין השלב הקודם שלמעשה אינו פותח במילה מיוחדת (אך יש כאלה, שכדי לקצר מדלגים על מילה זו שבתחילת שלב ההזדהות, וסומכים על קביעותו המוסכמת מראש - של סדר השלבים - שאמורה אפוא להספיק כדי למנוע בלבול ביניהם).
הודעה
- לגיטימיות רק הודעות מבצעיות, לא שיחות על רקע חברי או אישי (שאם הן משום מה מתחילות להתפתח ברשת מבלי משים, אז כרגיל הן מופסקות בהקדם על ידי הוראה חיצונית ברשת: "חדל קשקשת/פטפטת/ברברת ברשת" וכדומה).
- לגיטימיות רק הודעות שמיועדות לממש צורך שיוכל להתממש רק דרך שיחה ברשת, לא הודעות שמיועדות לברר מידע שהתבררותו יכולה להידחות אל מפגש פנים אל פנים, ובמיוחד לא הודעות שכרוכות בחשיפת סודות צבאיים שסודיותם תקפה ליותר מאשר טווח הזמן המיידי (אחרת השיחה תיורט על ידי יחידת ביטחון קשר).
- לגיטימית גם הודעה ריקה, כך שאחרי שלב "הזדהות הפונה" - מדלגים ישר אל שלב ה"סיום". קריאה שבה ההודעה ריקה, יכולה להיות מיועדת לאחת מכמה מטרות: למשל להסב את תשומת לב הנמען, על מנת לקבל את תגובתו, כדי לוודא שהוא מאזין ומוכן להמשך השיחה. לעיתים, שלב ה"סיום" מרוקן (כדלהלן) את עצם הצורך בהודעה, שנשארת אפוא ריקה.
סיום
כדי לאותת באופן ברור לנמענים כי - מבחינת התנהלות השיחה איתם - הכדור עובר כעת למגרשם, חובה לסיים פורמלית את הקריאה איכשהו. לכן לא יתכן "סיום ריק", בשום מקרה (שלא כמו "הודעה ריקה").
להלן מילים בסיסיות עבור סיום הקריאה (שחלקן מרוקנות את הצורך ב"הודעה", וכך מאפשרות לה להיות ריקה - בתוך המבנה הכללי של הקריאה):
- עבור (באנגלית: over): זהו סוף הודעתי, ממתין לתשובתך.
- עד כאן (באנגלית: break): עדין לא סיימתי את הודעתי, אבל לפני שאסיים אותה אני ממתין שתאשר שקיבלת בהצלחה את כל המידע שניתן עד סוף המשפט הנוכחי[א].
- סוף (באנגלית: out): זהו סוף הודעתי, ואיני מחכה לתשובה[ב].
- רות (באנגלית: roger): קיבלתי בהצלחה את הודעתך.
- המשך (באנגלית: go ahead): קיבלתי בהצלחה את הודעתך, ואני ממתין להמשכה.
- היישר (באנגלית: wilco): קיבלתי בהצלחה את הוראתך, וכעת היא עוברת אפוא אל שלב הביצוע.
- אמור שנית (באנגלית: say again): לא קיבלתי בהצלחה את הודעתך, נא חזור עליה.
- שלח (באנגלית: send): קיבלתי את פנייתך הראשונית, נא שלח את הודעתך.
- המתן (באנגלית: standby/wait): אני קוטע זמנית את השיחה, אך תכף אשוב.
- חיובי (באנגלית: affirmative): כן.
- שלילי (באנגלית: negative): לא.
דוגמאות (כולל דוגמה נגדית), עבור נוהל דיבור ברשת
1. קריאה לגיטימית, שמציינת את התפקידים של הנמען ושל הפונה, בעוד שההודעה ריקה:
- "קדקוד" (= מען הקריאה), "כאן זרזיר" (= הזדהות הפונה), "----" (= הודעה ריקה), "היישר" (= סיום).
2. קריאה לגיטימית, שאינה מציינת את התפקידים של הנמען ושל הפונה, בעוד שלהודעה יש תוכן:
- "תחנות-[הרשת[ג]]" (= מען הקריאה), "כאן בודק" (= הזדהות הפונה), "מי שומע?" - או "איך נשמע?" (= הודעה עם תוכן), "עבור" (= סיום).
3. דוגמה נגדית: קריאה, שאף אחד משלביה אינו ריק, ושלמרות זאת אינה לגיטימית - לא בגלל שלב ההודעה (שתוכנה כשלעצמו לגיטימי למעשה) - אלא בגלל פגם תחבירי[ד] בכל אחד משלושת שלבי הקריאה האחרים:
- "בודק" (= מען הקריאה), "כאן תחנות-[הרשת[ג]]" (= הזדהות הפונה), "למה עוד לא קראת אף פעם לאף אחד?" (= הודעה עם תוכן), "רות" (= סיום).
נוהל פקודות
כאשר ניתנת פקודה ברמת מסגרת, יפעיל מפקד המסגרת את נוהל פקודות ויאמר: "תחנות-[הרשת[ג]], כאן קודקוד. פקודות עבור." אז יעלו מולו נציגים נבחרים של משתמשי הרשת (למשל כל המפקדים שתחתיו), לפי סידורם, כדי להראות שהם מאזינים לפקודה.
נוהל הקרא
לעיתים, במתן פקודות שהבנתן באופן נכון היא קריטית, יבקש נותן הפקודה כי המאזינים יקריאו שוב את ההודעה שהועברה (Read back) כדי לוודא שהם אכן הבינו את כוונתו.
נוהל אמור שנית
כאשר התרחשה הפרעה בקשר או כאשר המאזין לא הבין את תוכן ההודעה, עליו לומר "אמור שנית" ולא "חזור שנית". נוהל זה נועד למנוע ביצוע כפול של הוראות כאשר הכוונה היא אמירת ההודעה שנית.
נוהל דממת אלחוט
כאשר כוח צבאי נדרש לשמור על חשאיות במהלך פעולה מבצעית, מופעל נוהל "דממת אלחוט" (אנ')[ה] האוסר לשוחח בקשר שלא לצורך 'מבצעי מיידי'. זאת על מנת שהאויב לא ישמע את קולות השיח בקשר או יקלוט את אותות הרדיו אשר הקשר משדר וכך יחשוף את הכוח.
איות
ערך מורחב – אלפבית צלילי
אם במהלך השיחה מעוניינים לתקשר באותיות, או להבהיר מילה לפי איות של האותיות בנפרד, ניתן להשתמש באלפבית צלילי.
לדוגמה: "עסיס כאן קודקוד, קבל שהגפרור נמצא ביישוב רמות, לא דרגות. רמות - רות, משה, וו, תלם."
כינויים ברשת
| כינויים ברשת | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מפקדים | בעלי תפקידים ברשת | בני אדם | מבנים ומקומות | כלי רכב | מכשירים חפצים וחומרים | מושגים |
|
|
|
|
|
סודיות
מכיוון שרשת רדיו מכילה מידע שעלול להיות רגיש, לא מעבירים בקשר הוראות שהסודיות שלהן תקפה ליותר מ-48 שעות. גם ברשתות מוצפנות, עלול האויב להקליט את פס התדרים, לשלוח אותו לפענוח ולקבל את המידע שהועבר בזמן קצר. לדוגמה, אם מתכוננים למבצע שיתרחש בשבוע הבא, לא תועבר ידיעה בקשר על רכב לצורך המבצע.
מידע שאינו מאושר להעברה ברשת רדיו בצה"ל[דרוש מקור]:
- שמות יחידות
- קיום תרגילים
- מיקום כוחות
- מצבי כוננות
- גודל יחידות
- תנועת כוחות
- יעדי כוחות
- לוחות זמנים
- אמצעי לחימה
- הספקה בהיטס
קישורים חיצוניים
- בלדד השוחי, מי זו רות, ולאן היא צריכה לעבור?, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2014
- אל"ם דניאל רוזן, התפתחות הנַדבָּ"ר בצה"ל, העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
- נדב"ר בכלי טיס
ביאורים
- ^ כאשר ישנה הודעה ארוכה, אז מחלקים אותה לכמה משפטים קצרים, שלגבי כל אחד מהם - בסופו מודיעים "עד כאן" (או שואלים "האם עד כאן" כלומר האם קיבלת בהצלחה את כל המידע שניתן עד סוף המשפט הנוכחי) - ואחר כך אם וכאשר הצד השני מאשר אז ממשיכים למשפט הבא.
- ^ בנדב"ר של תותחנים לדוגמה, בשל הצורך לקצר את השימוש בקשר למינימום ההכרחי - כל אחד מהצדדים יאמר "סוף" בסיום הפרוטוקול במצבים שונים. לעומת זאת, ביחידות חי"ר - "סוף" נאמר רק על ידי המפקד הבכיר בשטח.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 לא משתמשים בביטוי "הרשת", אלא רק בשם שלה - שלמעשה משתנה מרשת לרשת.
- ^ בשלב-הזדהות הפונה, הפגם התחבירי חסר תקנה. מאידך, מה שמעיד על פגם תחבירי בשלבים הראשון והאחרון, הוא רק התוכן הלגיטימי שבשלב-ההודעה.
- ^ מקור-יחידת המילים "דממת אלחוט" הוא אפוא ההקשר הצבאי, שבעצם רק ממנו היא הושאלה גם להקשרים אחרים, שבהם היא למעשה משמשת בתור מילה נרדפת ל: שקט מוחלט, דממה.
- ^ מבוטא: toren, ובמלעיל (כפי שמבוטא כך גם בספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק ה'). שלא כמו המילה "תורן" שמופיעה בביטוי הצבאי "קצין תורן" ושמבוטאת toran ובמלרע.
- ^ אך ראו גם "כחול" (לשון יחיד), בעמודת "מבנים ומקומות".
- ^ מקור שם זה, הוא הכינוי שניתן - עוד בתקופת המנדט הבריטי ע"י אנשי היישוב הישן - לצנחנים הבריטים, וזאת בגין היראותם מרחוק - כמו כלניות - בגלל כובעיהם האדומים (מילון אבן-שושן ערך "כלנית").
- ^ יש לקרוא, לא toraniyya - על משקל המילה פולניה, אלא torniyya - על משקל המילים: חופשיה אוזניה תוכניה מותניה (המשותף לכל חמש המילים האלה הוא שכולן נובעות ממילים מלעליות: תורן, חופש, אוזן, תוכן, מותן) - וכן על משקל המילים המקראיות: נכריה (=נוכריה) עזניה (=עוזניה).
- ^ אך ראו גם "כחולים" (לשון רבים), בעמודת "בני אדם".
- ^ משתמשים ב"תאילנד" גם אם מספר שלבי הפעולה קטן.
הערות שוליים
- ^ רוביק רוזנטל, חצאית בריסטול, באתר "הזירה הלשונית"
37760190נדב"ר