דלעת ערמונים
 דלעת ערמונים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | דלועאים |
| משפחה: | דלועיים |
| סוג: | דלעת |
| מין: | דלעת השדה |
| תת־מין: | דלעת ערמונים |
| שם מדעי | |
 Cucurbita pepo var. turbinata
| |
דלעת ערמונים או דלעת הבלוט (שם מדעי: Cucurbita pepo var. turbinata), היא זן ישראלי של הדלעת האמריקאית Acorn (אייקורן) השייכת למין דלעת השדה בו כלולים כל זני הקישואים וחלק מזני הדלעות. דלעת ה-Acorn, בלוט בעברית, שייכת למשפחת הדלועיים ומוצאה באמריקה הצפונית. אל דלעת הבלוט נחשפו המתיישבים האירופאיים לראשונה בעקבות מפגשם עם האינדיאנים[1].
מאפיינים
זני דלעת הבלוט מאופיינים בצורת פרי סביבונית עם 10 רכסים ו-10 תלמים אורכיים לסירוגין, הכינוי "בלוט" הומצא בשל צורתה המחודדת שמזכירה את בלוטי האלון. זני דלעת הבלוט שונים זה מזה בעיקר בצבע החיצוני של הפרי, ירוק כהה הכי נפוץ אם כי יש זנים בצבע כתום, צהוב, וכמעט לבן, ומפוספסים בירוק וצהוב ובירוק ולבן. גודל הפרי נע בין 300 עד 1200 גרם. לציפה צבע צהוב כתמתם, והיא מכילה בממוצע כ-7% אחוז סוכר.
דלעת הערמונים היא קטנה מרוב זני דלעת הבלוט ושוקלת בממוצע בין 350 ל-400 גרם. יש לה צבע חיצוני ירוק-שחור והציפתה בדרך כלל מכילה 12% עד 16% סוכר או יותר, ולכן היא שונה מיתר זני דלעת הבלוט במתיקותה הרבה וטעמה המזכיר ערמונים קלויים.
דלעת הערמונים הוא זן ישראלי שפותח במרכז מחקר נווה-יער של מכון ווֹלקני והיא זן רשום. שמה באנגלית הוא Table Sugar והשם העברי "דלעת ערמונים TM" הוא שם שרשום כסימן מסחרי של אוריג'ין זרעים בע"מ (Origene Seeds)[2].
משך גידולה של דלעת ערמונים, מנביטתה ועד איסופה למאכל הוא כ-85 יום. לאחר איסופה היא מאוחסנת למשך כ-10 ימים במקום מוגן בחוץ או במקום קריר. את דלעת הערמונים ניתן לאחסן בקירור למשך חודשיים או יותר.
דלעת הערמונים משמשת למאכל לרוב בצורתה האפויה. לעיתים היא מוגשת כשהיא מחוממת במיקרוגל, מטוגנת, צלויה, קלויה, או מבושלת באידוי. לעיתים היא ממולאת באורז, בשר או ירקות. גם גרעיניה של דלעת הערמונים משמשים למאכל לאחר קלייתם.
דלעת ערמונים מהווה מקור עשיר לסיבים תזונתיים ואשלגן, כמו גם לוויטמינים B, C, מגנזיום ומנגן.
