דיפלומטיית חיסונים
דיפלומטיית חיסונים היא האופן שבו הצורך של מדינות בקבלת חיסונים משתלב ביחסים הבין-לאומיים ובדיפלומטיה. הנושא פותח במיוחד במחקריו של הרופא והחוקר האמריקאי פיטר ג'יי הוטז[1][2].
היסטוריה
החיסון המוצלח הראשון שפותח בידי אדוארד ג'נר כנגד אבעבועות שחורות ניתן בוושינגטון די. סי. לנציגים של העמים הילידים בארצות הברית שהגיעו לבירה כבר בראשית המאה ה-19. משלחת לואיס וקלארק הציגה את החיסון בפני הילידים שבהם פגשה, אם כי לא ברור אם ביצעה חיסונים בפועל. אדוארד ג'נר שימש בתפקידים דיפלומטיים בעת המלחמות הנפוליאוניות בין ארצו הממלכה המאוחדת לבין צרפת וזכה להוקרת נפוליאון בונפרטה[1].
אלברט סייבין, מפתח החיסון נגד פוליו, ביקר בברית המועצות בשנות החמישים בשיא המלחמה הקרה. הוא שיתף פעולה עם מדענים סובייטיים והתרכיב שפותח נוסה על מיליוני ילדים בברית המועצות. בשנות ה-60 שיתפו ארצות הברית וברית המועצות פעולה בהפצת חיסונים לאבעבועות שחורות בעולם השלישי[1]. בסופו של דבר מאמציהן הובילו למיגורו המוחלט של הנגיף.
במהלך שנות התשעים הושגו הפסקות אש זמניות במקומות כמו אפגניסטן, אנגולה, הפיליפינים ומקומות נוספים במטרה לאפשר לקמפיין חיסונים להתנהל.
במגפת הקורונה
מגפת הקורונה בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 היוותה משבר בריאותי עולמי. היא הביאה לפיתוח חיסונים במהירות שיא. למאמץ החיסונים הייתה גם משמעות דיפלומטית. רוסיה וסין פיתחו חיסונים משלהן והפיצו אותם לבעלות בריתן
המדיניות הסינית
על פי מאמר שפורסם בסיינס[3], סין שלא נזקקה לחיסון משום שהצליחה להתמודד עם המגפה באמצעות מדיניות סגר אגרסיבית, פנתה לארצות מתפתחות, לעולם המוסלמי ולברזיל כדי לצבור מוניטין ולקדם את מטרות מדיניות החוץ שלה באמצעות הפצת חיסונים. זאת בעוד מבצע מהירות שיא, לפיתוח חיסונים בארצות הברית, תעדף את האינטרסים האמריקניים הפנימיים. באופן זה צברה סין יתרון על יריבתה האמריקנית. עם זאת המאמץ הסיני בברזיל עמד בפני נקודת שפל כאשר נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו הציג את החיסון הסיני כאילו גרם למות מחוסן. דבריו אלו באו על רקע מאבק פנים ברזילאי בשאלת השימוש בחיסונים הסיניים.
סין גם הייתה הראשונה לקדם את מיזם קובאקס להפצת חיסונים לקורונה למדינות עניות, בעוד רוסיה וגם ארצות הברית, כל עוד עמד בראשה דונלד טראמפ, התמהמהו לעשות זאת[3]. על פי סקירה שפורסמה בהארץ שהתייחסה למאמץ החיסונים באפריקה[4]:
מי שהשכילה לנצל את משבר הבריאות הנוכחי ואת המירוץ לחיסונים באפריקה היא סין. שני החיסונים שלה, מתוצרת Sinovac ו–Sinopharm, הפכו לאופציה הריאלית והכדאית ביותר עבור התחסנות ביבשת. בניגוד ללאומנות החיסונים, שגובה מהמדינות מחיר כלכלי כבד שחלקן לא יכולות לעמוד בו, סין מפזרת את חיסוניה לכל דורש תוך סגירת עסקאות משתלמות בהנחה גדולה למדינות המתחסנות והבטחות להפוך לפתרון של הבעיה בכל הדרום הגלובלי.
חיסונים לקורונה כמקור לקונפליקט
האיחוד האירופי ניסה לקבל חיסונים מאסטרהזניקה, פייזר ומודרנה עבור כל חברותיו במאמץ משותף, אך הדבר לא עלה יפה וסרבל את תהליך הבאת החיסונים. בריטניה שיצאה מהאיחוד מעט קודם בשל הברקזיט הצליחה לנהל את קמפיין החיסונים שלה מהר יותר, והדבר שימש הוכחה לנכונות יציאתה מהאיחוד[5]. בשלב מסוים נוצר חיכוך חריף בין האיחוד האירופי לבין בריטניה על רקע זה[6]. מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, אסר על גורמי הבריאות בארצו לקבל חיסונים מהמערב, בטענה שאם חיסונים אלו היו מועילים, מדינות המערב היו משתמשות בהם עבור עצמן[7].
ישראל
ישראל הצליחה להוביל במאמץ ההתחסנות העולמי, תוך שיתוף פעולה עם חברת פייזר, והדבר שימש את קמפיין הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע אך גם הוביל לביקורת על כך שישראל אינה משתפת חיסונים עם הרשות הפלסטינית[8].
עסקה להשבת ישראלית מסוריה
במהלך פברואר 2021 הוסכם על עסקה בין ישראל ורוסיה להשבת ישראלית ממודיעין עילית שחצתה את הגבול לסוריה מיוזמתה ונעצרה שם. ישראל השיבה בתמורה רועי צאן סורים שעברו את הגבול וכן ביטלה עונש של דרוזית מרמת הגולן בנוסף לכך ישראל קנתה עבור סוריה מיליוני חיסוני ספוטניק מרוסיה כנגד נגיף הקורונה.
העברת עודפי חיסוני מודרנה
ישראל בחרה לתעדף שימוש בחיסון פייזר נגד COVID-19 במסגרת הסכם עם פייזר. בשל כך הצטברו עודפים של חיסוני מודרנה שלא נעשה בהם שימוש. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להעביר חיסונים אלו למדינות שלישראל עניין בשיפור היחסים איתן, בפרט על רקע שאלת העברת השגרירויות לירושלים[9][10]. ראש הממשלה החלופי בני גנץ הביע התנגדות להחלטה ולכך שהתקבלה ללא הסכמת הממשלה וטען כי נתניהו סוחר בחיסונים השייכים לאזרחים ומתנהג כאילו הוא מלך[11]. ביקורת נוספת נגעה לכך שהחיסונים בכמותם הקטנה לא יוכלו לשמש את האוכלוסייה כולה במדינות המקבלות אלא יועברו לשימוש אליטות מצומצמות ולפיכך אין מדובר בסיוע הומניטרי[12]. בסופו של דבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מנע את העברת החיסונים כל עוד אין הממשלה כולה מאשרת את המהלך, אך אישרה שכמות קטנה של חיסונים תועבר להונדורס ולצ'כיה[13]. דיפלומטיית החיסונים הישראלית זכתה להתייחסות הומוריסטית בסאות' פארק. בתוכנית הוצג מטוס ישראלי מגיע וממנו משליכים חיסונים לקהל[14].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Peter J. Hotez, “Vaccine Diplomacy”: Historical Perspectives and Future Directions, PLOS Neglected Tropical Diseases 8, 2014-06-26, עמ' e2808 doi: 10.1371/journal.pntd.0002808
- ^ Peter J. Hotez, Preventing the next pandemic : vaccine diplomacy in a time of anti-science, 2021, מסת"ב 978-1-4214-4038-5
- ^ 3.0 3.1 Jon Cohen, China's vaccine gambit, Science 370, 2020-12-11, עמ' 1263–1267 doi: 10.1126/science.370.6522.1263
- ^
אדם רוטברד, מה עומד מאחורי מבצע החיסונים הענק של סין באפריקה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
- ^ Owen Matthews, Britain’s Been Hammered by Brexit, but It Got the Vaccine Right, Foreign Policy (באנגלית אמריקאית)
- ^ אסף אוני, "חכו לתורכם!": כך הפכה פארסת החיסונים של אירופה לקרב האשמות בין גרמניה ובריטניה, באתר גלובס, 28 בינואר 2021
- ^ איראן אוסרת על חיסוני קורונה מהמערב: "לא נהיה שפני ניסוי", באתר וואלה!, 9 בינואר 2021
- ^ חדשות חוץ, ביקורת בבלומברג: ישראל "יושבת" על מנות החיסון של מודרנה, באתר כלכליסט, 13 בפברואר 2021
- ^ https://twitter.com/gilicohen10/status/1364533905571913731, Twitter
- ^ ג'ודי מלץ, ישראל תעביר אלפי מנות חיסון למדינות שמקימות נציגות דיפלומטית בירושלים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2021
- ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל, גנץ: נתניהו סוחר בחיסונים שאזרחי ישראל שילמו עליהם, באתר ynet, 23 בפברואר 2021
- ^ https://twitter.com/anshelpfeffer/status/1364541514458759170, Twitter
- ^ אריאל כהנא, ישראל העבירה כמות סמלית של חיסונים לרשות הפלשתינית ולמדינות נוספות, באתר ישראל היום, 23 בפברואר 2021
- ^ https://twitter.com/amichaistein1/status/1369880497971724288, Twitter
32197921דיפלומטיית חיסונים