דין פרוטה כדין מאה

דין פרוטה כדין מאה
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	מסכת סנהדרין, דף ח' עמוד א'
משנה תורה	הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק כ', הלכה י'
שולחן ערוך	חושן משפט, סימן י', סעיף ד'

דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה הוא כלל תלמודי ובו הנחיה לדיין הדן דין תורה, שיהא חשוב בעיניו דין על סכום כסף פעוט כחשיבותו של דין על סכום כסף משמעותי.

מקור ההלכה

כלל זה הינו קיצור לדברי ריש לקיש המובאים בתלמוד ”יהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה”, כלומר שאף תביעה של פרוטה צריכה להיות שקולה בעיני הדיין לתביעה של ממון רב. הגמרא תוהה מדוע הוצרך ריש לקיש להבהיר זאת, והלא מובן מאיליו שעל הדיין לדקדק בכל דין שיובא לפניו? ועל כן מסבירה הגמרא את כוונת ריש לקיש שמקרה שבו באה תביעה על סכום פעוט ולאחריה תביעה גדולה, אין לתת זכות קדימה לתביעה הגדולה מפני ש”דין פרוטה כדין מאה”.

מימרה זו מופיעה גם במסכת אבות דרבי נתן.

יישום הכלל

הדין הובא בשולחן ערוך להלכה, והאחרונים ביארו בדבריו שכוונתו לפשט דברי הגמרא לגבי איסור הקדמת תביעה גדולה. ויש שלמדו בדעת הטור שעל אדם שאינו בקיא מספיק בדיני ממונות להמנע מלדון אף בתביעה זוטרה.

הרדב"ז כתב שאם התביעה הגדולה פשוטה יותר ודיון בה לא יקח זמן רב, יש להקדימה.

יש שלמדו מכלל זה שאין להקדים ממתינים לטיפול רפואי אלא לפי תור, אך יש שסייגו כלל זה לאופנים מסוימים.

קישורים חיצוניים

• יצחק ברט, "האמנם דין פרוטה כדין מאה?", גיליונות פרשת השבוע של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, גיליון 435, פרשת יתרו תשע"ד, באתר דעת. (הקובץ להורדה באתר משרד המשפטים)
• השופט אמנון רובינשטיין דין פרוטה כדין מאה באתר משרד המשפטים
• הקדמת תור במערכת רפואית – כללי הלכה, באתר מכון שלזינגר, ‏5 באפריל 2020