דוידיבקה
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז | צ'רנוביץ |
| נפה | סטורוז'ינץ |
| חבל ארץ | בוקובינה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-18 |
| גובה | 432 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,115 (2001) |
| קואורדינטות | 43°42′N 25°40′E / 43.700°N 25.667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
דוידיבקה (באוקראינית: Давидівка, ברומנית: Davideni (דוידני או דוידן), ברוסית: Давыдовка) הוא כפר גדול, עם מועצה מקומית, בנפת סטורוז'ינץ ("ראיון סטורוז'ינץ") במחוז צ'רנוביץ (צ'רניבצי, צ'רניבצקי) בצפון בוקובינה, 50 ק"מ דרומית מצ'רנוביץ, בימינו בדרום מערבה של אוקראינה. גובל עם העיירה בנילה על נהר סירט (ברומנית - בנילה פה סירט או בנילה מולדובניאסקה). במפקד משנת 2001 נספרו בו 3,115 תושבים, רובם אוקראינים. בשנת 2012 מספר התושבים היה 3344, ב-982 משקי בית.[1] הכפר שוכן על גדת הנהר סירטול מיק (מאלי סרט), בגובה 432 מ'. בשנת 1939 הכפר כלל 3 יישובים קטנים יותר:רונק (Runc), זרוב נואו (Zrub Nou) וזרוב וק (Zrou Vechi) ובנוסף שכונות באחנה, צ'נטרו ורפורמה (האחרונה אחרי הרפורמה האגררית משנת 1926).
היסטוריה
היישוב ידוע מן המאה ה-18 ושמו בא לפי האגדות משם המתיישב הראשון, בשם דויד או דוידיאן (אולי ממוצא ארמני). הוא נמצא ב"דרך הצאר" הקרויה בימינו "בניליבקה", לפי שם היישוב בנילה על נהר סירט. דוידן, כפי שנקרא הכפר ברומנית, היה בעבר חלק מחבל בוקובינה ההיסטורי, חלק מנסיכות מולדובה. בינואר 1775 יחד עם כל חבל בוקובינה סופח הכפר לאימפריה ההבסבורגית שבירתה וינה. בשנת 1894 התקיים בכפר בית ספר יסודי בשפה הרומנית. ב-1896 הוקמה חברה לקריאה רומנית מיוזמת הבויארית אנה דה גריגורצ'ה ואקדמאים בכפר. בשנת 1903 הוקם סניף בנק.
אחרי איחודה של בוקובינה עם רומניה ב-27 בנובמבר 1918 הפך גם דוידן חלק מממלכת רומניה, ביתר דיוק חלק מנפת פלונדורן (Flondoreni) של המחוז סטורוז'ינץ (ה"ז'ודץ" סטורוזינץ). באותה תקופה רוב אוכלוסיית היישוב היה רומני. ב-28 ביוני 1940 האזור סופח לאוקראינה הסובייטית שבמסגרת ברית המועצות, אולם בשנים 1944-1941 נכבש מחדש על ידי הצבא הרומני ונמצא בשליטת רומניה. בשנת 1944 נכבש הכפר על ידי הצבא הסובייטי וחזר להיות חלק מאוקראינה הסובייטית. בית הספר הרומני נסגר על ידי השלטונות הסובייטים.
החל משנת 1991 הכפר הוא חלק מנפת (ראיון) סטורוז'ינץ שבמחוז צ'רניבצי במסגרת אוקראינה העצמאית.
דמוגרפיה
במפקד משנתך 1989 927 מתושבי הכפר הכריזו על עצמם כרומנים או מולדובנים (902 + 25, בהתאמה), כלומר 32% מאוכלוסיית הכפר. ב-2012 הרוב מורכב מאוקראינים - 1824. שאר האתניות בכפר:רומנים 1195, פולנים -310, רוסים -6, רומנים שזיהו עצמם כ"מולדובנים" - 5, אחרים - 4.[2] בעבר חיו בכפר גם יהודים וגרמנים. רבים מבני המעמד הגבוה בכפר היו פולנים, בעלי חוות חקלאיות גדולות ובינוניות.. הרומנים והאוקראינים היו בדרך כלל חקלאים זעירים. הגרמנים שהגיעו לאזור כמתנחלים חקלאים אחרי שנת 1850, היו בכפר בעיקר בעלי מלאכה ובנאים.[3] קרוב לדווידני שכן כפר גרמני בשם אוגוסטנדורף. החל מהסתיו 1940 הגרמנים פונו בהסכמה עם ברית המועצות לאזורים אחרים של הרייך השלישי. באזור סטורוז'ינץ רומנים רבים גורשו למחנות הגולאג או ברחו לרומניה. אחרי כיבוש האזור מחדש על ידי הצבא הרומני בברית עם גרמניה ביוני 1941, יהודי הכפר דוידני גורשו כמו שאר יהודי האזור למחנות וגטאות המוות בטרנסניסטריה. מעטים מהם שרדו. אחרי שהאזור נכבש שוב על ידי הצבא הסובייטי הרומנים סבלו רדיפות פוליטיות מהשלטון הסטליניסטי ובהמשך נכפה עליהם זהות "מולדובנית". הופסקו בכפר הלימודים בשפה הרומנית.
האוכלוסייה של הכפר דוידני רבתי הייתה במפקדים כלהלן:
- 1930: 4,178 תושבים
- 1989: 2,894 תושבים
- 2001: 3,115 תושבים.
יהודי דוידני
לפני מלחמת העולם השנייה אוכלוסיית הכפר דוידני עצמו, ללא היישובים הנספחים אליו, הייתה כ-1000 תושבים, מתוכם כ-100 יהודים.[4] יהודי הכפר עסקו במסחר בתוצרת חקלאית, כמו כן היו בעלי חנויות ובתי מרזח. לפני שנת 1918 למשפחה בשם אוסלנדר (Ausländer) הייתה אחוזה בשטחי הכפרים דוידני וצ'ירש, ומזקקה לייצור יין שרף על בסיס תפוחי אדמה וחיטה. אחראי על הפקת יין השרף היה אחד מחמשת אחים בשם שטיין, שהועסקו במזקקות בענף זה באזור סטורוז'ינץ. [5]
בדווידני היה בית כנסת אחד. יהודי המקום הסתפחו לקהילת יהודי בנילה השכנה, בשבתות נהגו להתפלל בכפרם אולם בחגים התארחו בבתי קרובים בבנילה והתפללו בבתי הכנסת שם.[3] בדוידני התקיים "חדר". לקראת גיל בר מצווה הבנים עברו ללמוד בבית הספר העברי "תרבות" בבנילה על נהר סירט לקראת הגירוש של היהודים תחת השלטון הרומני המחודש ביולי 1941 התרכזו בדוידני 687 יהודים.[3] אחרי כיבוש האזור מחדש על ידי הצבא הרומני בברית עם גרמניה הנאצית ביולי 1941, ברוח ההוראות של המשטר הצבאי-פאשיסטי של יון אנטונסקו, יהודי הכפר דוידני נשדדו מנכסיהם, עברו מעשי התעללות ורציחות וגורשו כמו שאר יהודי האזור בצעדות מוות לכיוון בסרביה ואחר כך טרנסניסטריה. מעטים מהם שרדו.
אישים
בדוידני נולד הטנור הלירי היהודי יוזף שמידט. כמו כן כאן חי בארמונו את שנותיו האחרונות ההיסטוריון והנומיסמט הרומני סבר זוטה (1943-1874), חבר בהתכתבות של האקדמיה הרומנית. הכומר, הסופר והמלחין האוקראיני איסידור וורובקייביץ' (1903-1836) היה מורה בכפר בשנים 1861–1867
יעדי תיירות
- הכנסייה עשויה עץ "הארכאנגלים הקדושים מיכאיל וגבריל", נבנתה בשנת 1786, נבנתה מחדש ב-1885 - שוכנת על גבעה במרכז הכפר, על הדרך הראשית
- הכנסייה מעץ פרסקבה הקדושה, שנבנתה בשנת 1910
ָ*כנסיית השילוש ה"קדוש", משנת 1907 - בכפר הקטן נובי זרוּב
ביבליוגרפיה
- פנקס קהילות רומניה - כרך ב, מכון יד ושם
לקריאה נוספת
- Kovalcuk, D.: Daviden': frecie, bunestare. [Dawideny: Bruderlichkeit, Wohl- stand.] [ln:] 7526. 1975.
Geschichte von Dawideny (ד. קובלצ'וק - דוידני - אווחה ורווחה, היסטוריה של דוידני) (ברומנית) בכתב קירילי
- Erich Beck - Bibliographie zur Kultur und Landeskunde der Bukowina 1976-1990 Band II,
Harrassowitz Verlag, Wiesbaden 1999
קישורים חיצוניים
- אתר הפרלמנט האוקראיני
- דוידני - דוידיבקה על מפה טופוגרפית של נפת סוטורוז'ינץ (ברוסית)
- סורדב :דוידובקה באתר אוקראיני על בוקובינה
- יון דרגושאנו - על דוידני - מאמר שני בעיתון "מוניטורול דה סוצ'אבה" ברומנית, 14 ביוני 2011 בסדרת "סיפור היישובים של בוקובינה
Ion Drăguşanu Davideni II ,"Monitorul de Suceava", 14-6-2011 Povestea aşezărilor bucovinene
- דוידני באתר של ארגון יהודי בוקובינה
- תמונת כנסיית מיכאיל וגבריאל הקדושים
- נתונים ותמונות מדוידני של ימינו- באתר המחוז צ'רניבצי
- כתבה מאת טטיאנה לוז'ינסקה בעיתון "בוקובינסקיה פרבדה" 22.12.2011
(Давидівка відома своїми храмами)
הערות שוליים
25067126דוידיבקה