רבי ראובן לוין
| לידה |
1817 תקע"ז | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 1887 (בגיל 70 בערך) ה' באב תרמ"ז | ||||||
| מקום פעילות | לבאדובה, איוויה, איליה (בליטא ולא ברומניה), ניסוויז', אמצ'יסלב ודווינסק | ||||||
| השתייכות | רבני ליטא, רבני לטביה | ||||||
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה | ||||||
| רבותיו | רבי אריה לייב שפירא | ||||||
| תלמידיו | הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הרב צבי הירש הכהן ואלק מפינסק, הרב שלמה מרדכי ברונדא מסטויבץ. | ||||||
| חיבוריו | "ראש לראובני", אלפי תשובות | ||||||
| |||||||
הרב ראובן הלוי לוין (תקע"ז-ה' באב תרמ"ז) היה רבה של דווינסק שבלטביה ואמצ'יסלב שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, ועל שמם כונה רבי ראובן מדננבורג ורבי ראובן מאמצ'יסלב (הראשון נפוץ יותר). מרבותיו של הרב קוק.
תולדות חייו
נולד בסמרגון לרב אברהם הלוי לוין. היה תלמיד רבי אריה לייב שפירא. כיהן כרב (או אב"ד בלבד) בלֶבאדוֹבֶה[1],איוויה[2], איליה[3], ניסוויז'[4], אמצ'יסלאב ומתרל"ט רבה של דווינסק.
הרבה להשיב לשאלות שהופנו אליו מרבני דורו. על דרכו ההלכתית כתב בשו"ת "ראש לראובני":
”דרכי בכל התשובות שחנני ד' להשיב לשואלי דבר, לא לעשות חדשות - סברות מדעתי, רק הכרח מש"ס וראשונים. והרבה דברים נדחו מדברי האחרונים שהמציאו דבר חדש מלבם.” (סימן ד', עמוד ב' בדף ג')
”מנא לן לעשות סברות כאלה מדעתנו.” (בסימן ח', עמוד א' בדף י"ב)
”אין דרכי לומר סברות חדשות שאינם מוכרחים [בגמרא], ו[ש]בראשונים אין מבואר כן; ו[כי] כעורה זו מה שפירשו לנו הראשונים שמימהם אנו שותים?!” (בסימן י', עמוד א' בדף י"ט)
”ואני אין דרכי מעולם לומר סברות חדשות. רק במוכרחין בגמרא או מדברי הראשונים.” (סימן י"א, עמוד ב' בדף כ')
”סברות חדשות שלא מצינו זאת בראשונים - לא אמרינן.” (סימן כ', עמוד א' בדף מ'
”ואין לצאת מדברי הראשונים בסברות מנפשינו, אשר אין להם שורש בגמרא.” (בסימן כ"ב, עמוד א' בדף מ"ה)
”וחלילה לפרש דברי ראשון כדי להביא ראיה לסברה חדשה, ולעשות דברי ראשון לא כפשטא דגמרא.” (שם בעמ' ב')
מכתביו יצא לאור שו"ת "ראש לראובני". תשובותיו נמצאות בספרים מגדולי זמנו ובקבצים תורניים כגון: "נחל משה", שו"ת "תפארת זיו" לרב זאב וואלף טורבאוויץ, ורשה תרנ"ו וברוקלין תרצ"ט; "דברי שלום" לר' ליב שלום זינובר; התכתבות עם המחבר ב'תשובות מהרי"ש' לרב ישראל יעקב יעבץ, ירושלים תרס"ז; בקובצי "מוריה" של מכון ירושלים, ועוד.
הרב לוין תמך בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. בי"ט באלול תרמ"ג כתב מכתב לתלמיד חכם שהתנגד להתעוררות ליישוב ארץ ישראל, כי היא מונהגת על אנשים רחוקים מקיום תורה ומצוות. וכך הוא כותב:
ובנידון ישיבת קרקע בארץ הקדושה, לא ידעתי טעם מעלת כבוד תורתו שממאן בדבר, כי אני שמחתי מאד בהתעוררות זו, כי לדעתי היא כוונת הגמרא (מגילה יז, ב) כי קבוץ גליות יהא, שהקרקע תתן פירותיה לישראל, ואחר כך תשכון שאר הברכות ואחר כך בן דוד, יעויין שם. ומה שנתהוה ביה שערוריה באנשים היושבים על הקרקע, - לדעתי מעשה שטן הוא, כדי להשבית המלאכה הנ"ל. ולדעתי יעזר איש רעהו וחזק יאמר לאחיו. ואולי יקוים כעת מאמר חז"ל ונזכה לביאת משיח.
— שיבת ציון ב', עמ' 3
קשריו עם הרב קוק
היכרותו של הרב קוק עם הרב ראובן הלוי לוין החלה זמן קצר לאחר בר המצווה כששמע שנבחר להיות רבה של דווינסק, העיר הגדולה הסמוכה לעיירתו גרייבה, וביקש מאביו שיביאו לפני ר' ראובן. השפעתו של ר' ראובן על הרב קוק הייתה רבה ומה שלמד ממנו היווה את היסוד לדרך לימודו ופסיקתו. בין השאר אמר לו ר' ראובן ש”כל סברא שבעולם היא חשודה. היא צריכה להיות מפורשת [בגמרא או בראשונים], או כמעט מפורשת.”. השפעתו עליו, הביאה לידי כך שבעת לימודיו בישיבת וולוז'ין העדיף את שיעוריו של הנצי"ב ששיטת לימודו דומה לזו של ר' ראובן, על פני שיעוריו של הרב חיים הלוי סולובייצ'יק עם שיטת החקירות והסברות.
הראי"ה קוק סיפר שר' ראובן סירב להשיב תשובות ממקום הנופש שלו בקיץ כשהוא ללא ספרים, בניגוד לחת"ם סופר, ועל כך אמר ר' ראובן לרב קוק: ”בדרך כלל אנו 'נפגשים' בתשובות שונות, ורק בתשובות מיערגן[5] דרכינו נפרדות... אין הן דומות לתשובות שנכתבו בביתו בפרשבורג.”
מתלמידיו
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
- הרב צבי הירש הכהן ואלק - רבה של פינסק.
- הרב שלמה מרדכי ברונדא - רבה של סטויבץ.
לקריאה נוספת
- הרב צבי יהודה הכהן קוק, הגאון רבי ראובן זצ"ל, בתוך: לנתיבות ישראל, חלק ב'
- הרב זאב אריה רבינר, רבנו מרן ר' ראובן הלוי, בתוך: 'מרן רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל'[6], תל אביב תשכ"ז, עמ' רס"ז-ר"צ
- רבותינו שבגולה, ירושלים תשנ"ו, חלק א' עמ' 60-62.
קישורים חיצוניים
- 'לוין, ר' ראובן ב"ר אברהם הלוי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 60 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1258).
- הראל כהן, הגאון ר' ראובל'ה מדננבורג ותלמידו הראי"ה קוק, מאמר שנכתב על מאמרו של הרצי"ה ומופיע באתר ישיבה