דוד פריזנהויזן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוד פריזנהאוזן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. דוד פריזִנהוֹיזֶן (בעברית על דרך היידיש; בגרמנית: David Friesenhausen, פריזנהַאוּזן;‏ 175623 במרץ 1828, קרלסבורג), מתמטיקאי, דיין ואיש תנועת ההשכלה, הראשון שהציע הקמת בית מדרש לרבנים באימפריה האוסטרית.

ביוגרפיה

דוד בן מאיר הכהן נולד בכפר פריזנהאוזן שבבוואריה בשנת 1756. למד תורה בעיר פירת (פיורדא) שבקרבת נירנברג עד גיל 30, אז החל ללמוד מדעים במשך כ-10 שנים נוספות. בשנת 1788 עבר לברלין, ובהּ פרסם את הספר "כליל החשבון" – ספר חשבון וגאומטריה ומבוא לאלגברה בעברית.[1] בשנת 1796 הוא יצא למסע ברחבי אירופה כדי למכור את ספרו ולאסוף פרענומעראנטן לספר נוסף שלו, "מוסדות תבל", המתאר את מבנה היקום על פי קופרניקוס.

בעקבות אכזבתו מהרדיקליות של תנועת ההשכלה בברלין,[2] עבר פריזנהאוזן לעיירה אונסדורף שבהונגריה בסביבות שנת 1800, ונתמנה בה לדיין. במקביל עסק במסחר. בשנת 1806 עבר לתקופה קצרה לפשט, אך בהיעדר מקור פרנסה שם, שב במהרה לאונסדרף. באותה תקופה הגיש לקיסר האימפריה האוסטרו הונגרית הצעה להקמת שלושה בתי מדרש לרבנים, בהונגריה, בגליציה ובמוראביה. תוכנית הלימודים המוצעת כללה בנוסף ללימודי תלמוד גם תנ"ך ולימודים כלליים. ההצעה נדחתה על ידי השלטונות, אך עוררה עליו רוגז רב מצד רבני הונגריה.[3]

בין השנים 18081816 כיהן פריזהאוזן כדיין בקהילת יהודי אוהעל בעיירה שאטוראליאויהיי, ונודע כמתנגד לחסידות. בשנת 1816 יצא למסע שני באירופה, לשם גיוס מנויים לספרו "מוסדות תבל"; בעקבות הצלחתו לגייס מספיק מנויים, ובהם הרב משה סופר ואהרן חורין, יצא הספר לאור בווינה בשנת 1820. בנוסף לחלק האסטרונומי, כולל הספר הוכחה לפתרון הבעיה ה-11 של אוקלידס, וכן צוואה רוחנית, שבה מספר פריזנהאוזן על תוכניתו לייסוד בית מדרש לרבנים. סוגיית מידת תמיכתו בשינויים דתיים הייתה לסלע מחלוקת בין היסטוריונים שחקרו את כתביו.

ספריו

  • ספר כליל החשבון: מבואר בו ראשי יסודות חשבון הכללי ... המהולל בשם אלגעברא; גם ... חכמת המדידה ... עם שלשה לֻחֹת נחֹשת ... צורות למודי המדידה,‫ ברלין: דפוס חנוך נערים, תקנ"ז 1796.
  • ספר מוסדות תבל: מבואר בו שלשה עניינים ...: בנין העולם לפי דעת קופערניקוס ..., מופת חותך על יסוד האחד עשר מספר האיקלידוס ... ; צוואה אשר אני מודה ליוצאי חלצי ... מופתים על מציאת השם ..., וינה: אַנטאָן שטרויס, 1820.

לקריאה נוספת

  • מאיר גילון, 'ר' דוד פריזנהויזן בין קוטבי ההשכלה והחסידות', בתוך: משה כרמלי-וינברגר (עורך), בית המדרש לרבנים בבודפשט תרל"ז–תשל"ז: מחקרים בתולדותיו והישגיו במדעי היהדות, ניו יורק: איגוד חניכי ביה"מ לרבנים בבודפשט, תשמ"ו, עמ' יט–נד.
  • Levi Cooper, 'The last will and testament of Rabbi David Friesenhausen,' Jewish Educational Leadership 8,3 (2010), 55-62.

קישורים חיצוניים

ספריו:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35663866דוד פריזנהויזן