דוד מימון
 | |
| דוד מימון (משמאל) עם יוסף יפת | |
| לידה |
15 בפברואר 1929 ראשון לציון, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה | 14 במאי 2010 (בגיל 81) |
| השתייכות |
 ההגנה  צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| נציב בתי הסוהר, חבר ועדת חקירה ממלכתית לחקר העלמות ילדי עולי תימן | |
דוד מימון (15 בפברואר 1929 - 14 במאי 2010) היה אלוף בצה"ל ונציב בתי הסוהר בשנים 1986 עד 1987.
קורות חייו
דוד מימון נולד בראשון לציון בן למשפחה מעולי יהדות תימן: אביו אהרון הגיע למושבה ב-1909, ואימו שושנה הצטרפה אליו ב-1920. למד ב"חדר" ובתלמוד תורה, הצטרף בנעוריו לארגון ההגנה וב-1947 עבר קורס מכ"ים לבני עדות המזרח. עסק בפעילויות אבטחה באזור ראשון לציון והדרכה בגדנ"ע.
עם הקמת צה"ל הצטרף לחטיבת גבעתי יחד עם שלושה מאחיו. לאחר שאחיו יעקב נהרג בקרב, הועבר מימון לתפקידי הדרכה בגדנ"ע ופיקד על חטיבת גדנ"ע תל אביב. ב-1956 חזר לתפקידים קרביים, שירת כמפקד יחידת הסיור ביחידת המיעוטים ובין השנים 1962 ל-1963 כקצין מבצעים בפיקוד הדרום. ב-1964 התמנה לסגן מפקד גדוד בחטיבת גולני, ולאחר מכן מילא שורה של תפקידים בפיקוד הדרום ובסיני, כולל במלחמת ששת הימים[1].
לאחר המלחמה התמנה למפקד מחוז הנגב ולמפקד חטיבת הערבה תקופה שהתאפיינה בחדירות מחבלים רבות מירדן. הצלחתו בהבאת רגיעה לאזור הביאה למינויו ב-1971 למפקד הצבאי של חטיבה 64 שהייתה אחראית על רצועת עזה. בשנות כהונתו הוקמה יחידת רימון שתכליתה למגר את הטרור הפלסטיני ברצועה. במלחמת יום הכיפורים מילא משימות מיוחדות באוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון. בנובמבר 1974 קודם לדרגת תת-אלוף ומונה למושל רצועת עזה וצפון סיני. ב-1977 מונה לראש מינהל הסגל באגף כוח אדם בתקופת מלחמת לבנון הראשונה מונה לאחראי על הסיוע האזרחי במדינה. בהמשך קודם לדרגת אלוף, מה שהפך אותו לאלוף התימני הראשון בתולדות צה"ל, כיהן כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. ב-1986 השתחרר מצה"ל.
לאחר שיחרורו התמנה לנציב בתי הסוהר, הוא התפטר מתפקידו ב-1987 על רקע הקושי בניהול מערכת בתי הסוהר בשל העלייה הגדולה במספר האסירים ובצפיפותם[2]. ב-1995 מונה לחבר בוועדת חקירה ממלכתית שחקרה את פרשת העלמות ילדי עולי תימן.
בנו אמיר מימון מכהן כשגריר ישראל בליטא.
ספריו
על תקופת שירותו בצה"ל כתב שני ספרים:
- "עקבות בערבה: הלחימה במחבלים בערבה - דצמבר 1967 - מרץ 1971", העוסק בתקופת שירותו כמפקד חטמ"ר ערבה.
- "הטרור שנוצח: דיכוי הטרור ברצועת עזה 1971–1972", שמתאר את מיגור הטרור ברצועת עזה, הוצאת סטימצקי, 1993.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- דוד מימון, באתר מוזיאון ראשון לציון
- פטירתו של אלוף (מיל') דוד מימון, אתר צה"ל, 14 במאי 2010
- אורי דרומי, הלוחם בטרור, באתר הארץ, 21.5.2010
הערות שוליים
- ^ אורי דרומי, הלוחם בטרור, באתר הארץ, 21 במאי 2010.
- ^ צוהר לבית הסוהר, גיליון 12, עמ' 19
| נציבי בתי הסוהר | ||
|---|---|---|
|
נשיאי בית הדין הצבאי לערעורים 
| |
|---|---|
|
מפקדי יחידת הקישור ללבנון 
| ||
|---|---|---|
| מפקדי אד"ל | בנימין בן אליעזר • יורם המזרחי • אפרים סנה • מאיר דגן • דוד מימון | |
| מפקדי יק"ל | מאיר דגן • שלמה אליה • דני רוטשילד • דוד אגמון • זאב זכרין • מיכה טמיר • גבי אשכנזי • גיורא ענבר • אלי אמיתי • ארז גרשטיין • אלי אמיתי (ממלא מקום) • בני גנץ | |
23037759דוד מימון