דוד חיון
 | |
| דיוקן של דוד חיון | |
| לידה |
22 באפריל 1881 כ"ב בניסן התרמ"א  וילאייט סוריה, דמשק |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 1958 (בגיל 77) ז' בחשוון התשי"ט  ישראל, פתח תקווה |
| מקצוע | מחנך |
| תפקיד |
מנהל בית הספר יק"א פיק"א חבר מועצת פתח תקווה נשיא העדה הספרדית בפתח תקווה |
| תקופת כהונה | 1904–1947 |
| מפלגה | הספרדית • ציונים כלליים ב' |
דוד חיון-מוגרבי (22 באפריל 1881 – 21 באוקטובר 1958) היה פעיל מרכזי במושבה פתח תקווה, מייסד ומנהל בית הספר יק"א פיק"א, הראשון בעיר, במשך כ-43 שנים (1904 – 1947).[1][2]
חיון היה נשיא העדה הספרדית בפתח תקווה וחבר מועצת העיר.
ביוגרפיה
דוד חיון, או חיון-מוגרבי, נולד בדמשק, סוריה, למשפחה יהודית מבוססת מצפון אפריקה. משפחתו עלתה לישראל בשנת 1852, אך בשל קשיי פרנסה של אביו, הרב שלמה מוגרבי,[3] היגרה המשפחה לסוריה.
בילדותו נשלח חיון ללימודים בתלמוד תורה, ולאחר מכן לבית ספר יסודי של ארגון כל ישראל חברים ("אליאנס"). בשל הצטיינותו בלימודים וכישוריו הרבים, מוריו שלחו אותו לבית הספר למורים של חברת "אליאנס" בפריז.[4] כמו כן, נרשם חיון גם למחלקה לפדגוגיה בסורבון ולבית המדרש לרבנים. הוא רכש השכלה אירופאית רחבה וידע מקיף בתחומי היהדות. בעודו בפריז, התחבר עם איתמר בן-אב"י והשניים הפכו לידידים.[5] לאחר שנת הוראה אחת בתוניס, נקרא חיון לנהל את בית הספר "הברון" ב"אם המושבות", פתח תקווה.
בשנת 1904 החל לנהל את בית הספר "הברון", אשר שמו שונה לבית הספר יק"א. בשנת 1909 הוא הפך את בית הספר מלימוד מסורתי ב"חדר" ל"בית ספר מעורב". הוא דגל בגישת עברית בעברית והנחיל ערכים ציונים-לאומיים וגישה ליברלית. עם הקמת בית הספר המעורב נערכה בו תוכנית לימודים לשמונה שנות לימוד. חיון קירב לעשייה סביב בית הספר את המורים, ההורים והחוגים המתקדמים במושבה. כמו כן קשר קשרים עם הסתדרות המורים בארץ ישראל. הכיתות בבית הספר חולקו לשתיים, בצד האחד ישבו הבנים ובצד השני ישבו הבנות. בית הספר גדל בהתמדה במספר תלמידיו ויצר לעצמו דמוי חיובי בקרב תושבי המושבה. תלמידיו נרתמו לסייע בעונות בוערות ואף השתתפו בגירוש הארבה שתקף את המושבה פעמיים. בית הספר פיתח תכנים חדשים ותוכניות לימודים ועבר לשיטת "עברית בעברית" שנלמדה בהוראת כל המקצועות. הוא ניהל את בית הספר במשך 43 שנים, ופרש פרישתו לגמלאות בשנת 1947.[3]
ביולי 1940 נבחר חיון למועצת עיריית פתח תקווה מטעם הרשימה הספרדית וציונים כלליים ב'.[6] כחבר המועצה עסק בעיקר בנושא חינוך בעיר. באפריל 1942 נאלץ להתפטר מחברותו במועצה בשל הודעת מושל המחוז שלדבריו הוא פקיד עירוני ולכן לא יכול להיות גם חבר מועצה.[7] באפריל 1944 נבחר לנשיא העדה הספרדית בפתח תקווה.[8][9]
חייו האישיים
בשנת 1912 חיון מוגרבי התחתן עם רבקה מויאל, בתו של גואל הקרקעות אברהם מויאל.[10] לזוג נולדו שלושה בנים. רבקה נפטרה בשנת 1943.
בתרבות
המשורר נתן יונתן שלמד בבית הספר יק"א פיק"א, כתב שיר על חיון, בשם "אדון חיון" שהופיע בספרו "שירים על קו הרכס". שיר מרגש שמתאר את אישיותו הפדגוגית של דוד חיון.[11]
שמעון פרס מזכיר אותו בספרו "יומן קריאה – מכתבים לסופרים" (עמ' 83).
הנצחה
- על שמו קרוי רחוב בעיר פתח תקווה.
- בית ספר פיק"א פתח תקווה ע"ש דוד חיון.[12]
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור, המנהיג המזרחי הראשון - אברהם מויאל, סטימצקי, 2019
קישורים חיצוניים
- דוד חיון, עמ' 231 כרך 1, באתר האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, מאת דוד תדהר
- המורה דוד חויון ז"ל, באתר הארץ, 21 באוקטובר 1958
- אישים ומייסדים – דוד חיון, באתר מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה
- רעות הרפז-עיני, מאברהם גרנט עד גילה אלמגור: חזרנו לבית הספר פיק"א שבו למדו הסלבס של העיר, באתר mynet, 29 ביוני 2018
הערות שוליים
- ^ ד. חיון, דבר, 22 באוקטובר 1958
- ^ דוד חיון ז"ל הובא למנוחות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 1958
- ^ 3.0 3.1 יעל שהם, "ישגיחו עליהם לבל יתהוללו", הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, 20 בינואר 2013
- ^ דוד חיון, באתר מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה.
- ^ לפי רשימות של שמאי עציון, דוד חיון-מנהל בית הספר פיק"א [לפי א' חשביה, פ"ת 1878–1998, אם ועיר], הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, 21 ביולי 2014
- ^ האזרחים נכשלו בבחירות בפ"ת, הבוקר, 5 ביולי 1940
- ^ פקיד עירוני לא יכול להיות חבר עיריה, הבוקר, 22 באפריל 1942
- ^ פתח תקווה - הנהלה לעדה הספרדית, המשקיף, 11 באפריל 1944
- ^ פתח תקווה - בהסתדרות הספרדים, הד-המזרח, 21 באפריל 1944
- ^ הננו מברכים את ה' דוד חיון, הפועל הצעיר, 2 במאי 1912
- ^ נתן יונתן - משורר, באתר מרכז פסג"ה פתח תקווה
- ^ 130 שנים לבית הספר פיק"א בפ"ת, באתר פ"תנטו, 13 באוקטובר 2016
33888307דוד חיון