דוד ולך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד ולך

דוד ולך (נולד ב-23 בינואר 1946) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע, חתן פרס א.מ.ת במדעי החיים בשנת 2014 וזוכה פרס פול ארליך ולודויג דרמשטדר לשנת 2018.[1] [2]

ביוגרפיה

דוד ולך נולד בקריית ביאליק, בה גדל עד גיל הצבא, אז עבר לירושלים. הוריו, צבי ולך וזיוה לבית לודמר, עלו לארץ ישראל מבוקובינה וגליציה זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה. לדוד אח ואחות; אחותו, שרה סטרומזה, היא פרופ' מן המניין למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, לשעבר רקטור האוניברסיטה.

עשה את לימודיו הגבוהים, מהתואר הראשון לשלישי, במחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. עשה את עבודת המוסמך שלו בהדרכתו של פרופ' יצחק אוהד ואת עבודת הדוקטור בהדרכתו של פרופ' מיכאל שרם. בעבודות אלה חקר את מנגנוני ההיווצרות של ממברנות התא ואת מנגנונים האריזה של חלבונים בגרנולות הפרשה בבלוטות.

לאחר מכן סיים עבודת בתר-דוקטורט בנושא מנגנוני איתות במכוני הבריאות הלאומיים בבת'סדה, מרילנד בהדרכתו של פרופ' אירה פסטן. ב-1977 שב לארץ ישראל והצטרף למכון ויצמן למדע, ב-1983 התמנה לפרופסור חבר וב-1995 התמנה לפרופסור מן המניין.

בשנים 2011–2012 כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לציטוקינים.

מכהן כיושב ראש העמותה הציבורית של יהדות גליציה ובוקובינה.[3]

דוד ולך נשוי לנעמי ולך לבית רוזנברג, ציירת וסופרת ולהם שני ילדים; בתו, רחל ולך היא משוררת.

פרסים

מחקריו

מאז שנת 1977 ועד היום עובד ולך בשטח הכללי של ציטוקינים ומנגנוני איתות, תוך התמקדות בקבוצה של ציטוקינים שנקראת משפחת ה-TNF (ראשי תיבות באנגלית: Tumor Necrosis Factor, "גורם תמותה של גידולים"), וכן בחקר מנגנוני מותם של תאים. מעבדתו הייתה הראשונה שהראתה ש-TNF הוא בעל יכולת להשפיע על פעילויות תאיות שונות ומנוגדות, בכלל זה השריית מוות והשריית עמידות למוות בתאים. [5] [6]

מעבדתו הייתה בין הראשונות שבודדו את TNF[6] ואת הקולטנים שלו[7] הוא פיענח את 'נתיב האיתות החיצוני למות תאים' (‘Extrinsic cell-death pathway’), וכן מנגנוני הפעלה של גורמי שיעתוק ממשפחת NF-κB. בין המולקולות ששובטו לראשונה במעבדתו נכללות: הפרוטאז capspase-8‏,[8] FADD ‏(MORT1)‏, cFLIP‏, הפרוטאין קינז NIK, [9] NEMO‏ (IKK-γ). עבודתו תרמה לגילויו של המוטיב בחלבונים הנקרא ‘Death-Domain’ והיוותה העדות הראשונה לכך שפרוטאזות יכולות לשמש כמולקולות איתות תוך תאיות.[10][11]

תגליות אלה תרמו לפיתוח תרופות המעכבות את פעילותו של TNF, בין תרופות הללו כלולות אנברל (Etanercept ,Enbrel) והומירה (Adalimumab Humira). הן מצויות בשימוש נרחב לטיפול במחלות דלקתיות כרוניות כדלקת מפרקים שיגרונית, ספחת (פסוריאזיס) ומחלות מעי דלקתיות - מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זוכי פרס פול ארליך ולודויג דרמשטדר לשנת 2018
  2. ^ פרס פול ארליך ולודויג דרמשטדר לפרופסור דוד ולך, באתר מכון ויצמן
  3. ^ אתר העמותה הציבורית של יהדות גליציה ובוקובינה
  4. ^ דוד ולך זוכה פרס א.מ.ת בביוטכנולוגיה לשנת 2014
  5. ^ Wallach, D. (1984): Preparations of lymphotoxin induce resistance to their own cytotoxic effect. J. Immunol. 132, 2464-2469. PMID 6609199
  6. ^ 6.0 6.1 Hahn, T., Toker, L., Budilovsky, S., Aderka, D., Eshhar, Z. and Wallach, D. (1985): Use of monoclonal antibodies to a human cytotoxin for its isolation and for examining the self-induction of resistance to this protein. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 82, 3814-3818. PMID 3889916
  7. ^ Engelmann, H., Novick, D. and Wallach, D. (1990): Two tumor necrosis factor binding proteins purified from human urine. Evidence for immunological cross reactivity with cell surface tumor-necrosis-factor receptors. J. Biol. Chem. 265, 1531-1536. PMID 2153136
  8. ^ Boldin, M. P., Goncharov, T. M., Goltsev, Y. V. and Wallach, D. (1996) Involvement of MACH, a novel MORT1/FADD-interacting protease, in Fas/APO1- and TNF receptor-induced cell death. Cell, 85, 803- 815. PMID 8681376
  9. ^ Malinin, N. L., Boldin, M. P., Kovalenko, A. V. and Wallach, D. (1997) MAP3K-related kinase involved in NF-kB induction by TNF, CD95 and IL-1. Nature, 385, 540-544. PMID 9020361
  10. ^ Wallach, D., Varfolomeev, E. E., Malinin, N. L., Goltsev, Y. V., Kovalenko A. V. and Boldin, M. P (1999) TNF receptor and Fas signaling mechanisms. Ann Rev Immunol. 17, 331-367. PMID 10358762
  11. ^ Wallach, D. (2013) The TNF cytokine family: one track in a road paved by many. Cytokine 63: 225-229. PMID 23792010
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0