דאגלס A-20 האבוק

דאגלס A-20 האבוק
Douglas A-20 Havoc
	A-20G האבוק בשירות חיל האוויר של ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס תקיפה, מפציץ בינוני, מטוס קרב לילי, מטוס סיור
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	דאגלס איירקראפט קומפני
טיסת בכורה	23 בינואר 1939
תקופת שירות	1941–1949 (כ־8 שנים)
צוות	3 אנשי צוות
יחידות שיוצרו	7,478
משתמש ראשי	חילות האוויר של צבא ארצות הברית; חיל האוויר הסובייטי; חיל האוויר המלכותי
אורך	14.62 מטר
גובה	5.52 מטר
מוטת כנפיים	18.6 מטר
שטח כנפיים	43.1 מ"ר
משקל ריק	7,272 ק"ג
משקל טעון	10,944 ק"ג
מהירות מרבית	523 קמ"ש (בגובה 4,400 מטר)
קצב נסיקה	10 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי	1,521 ק"מ
סייג רום	7,200 מטר
תותחים	תשעה מקלעי 0.5 בראונינג (6 קבועים בקדמת המטוס, 2 בצריחון עליון ו-1 מתחת למטוס)
פצצות	1,800 ק"ג
	X2 רייט R-2600-23 - מנוע רדיאלי טורבו - סופר מדוחס, 1,600 כ"ס כ"א.
	X2 רייט R-2600-23 - מנוע רדיאלי טורבו - סופר מדוחס, 1,600 כ"ס כ"א.
תרשים

דאגלס A-20 האבוק (באנגלית: A-20 Havoc, "חורבן") היה מטוס תקיפה ומפציץ בינוני בעל שני מנועים שפותח על ידי דאגלס איירקראפט קומפני בשנות ה־30 של המאה ה־20 ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה בכוחות האוויר של בעלות הברית; בעיקר בחילות האוויר של צבא ארצות הברית, חיל האוויר הסובייטי, חיל האוויר המלכותי, וחיל האוויר הצרפתי. בשירות חילות האוויר של מדינות ההסכמה דגמי המפציצים כונו בוסטון (Boston) ושאר הדגמים נקראו 'האבוק', מלבד בחיל האוויר המלכותי האוסטרלי - שם כונו כל הדגמים 'בוסטון'. בחילות האוויר של ארצות הברית דגמי הקרב הלילי כונו P-70.

דגמים עיקריים

A-20A: דגם היצור המשמעותי הראשון שפותח לשירות בארצות הברית לאחר שהדגמים הראשוניים פותחו לצורכי חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הצרפתי. דגם ה-A כלל זוג מנועי R-2600-3 ומספר מצומצם עם מנועי R-2600-11, והוא נכנס לשירות באביב 1941. סך הכל 143 מטוסים מדגם זה יוצרו.
A-20B: דגם שיוצר בכמות גדולה של 999 מטוסים עבור חילות האוויר של ארצות הברית, למרות שבפועל 665 מהם יוצאו לברית המועצות ורק הנותרים נכנסו לשירות בארצות הברית.
A-20C: דגם ה-C פותח בניסיון להגיע לדגם יצוא אחיד, בעיקר עבור בריטניה וברית המועצות. קדמת המטוס הייתה מזוגגת, הדגם כלל זוג מנועי RF-2600-23, מיגון לאורך המטוס ויכולת לנשיאת טורפדו במשקל 910 ק"ג. רוב מטוסי דגם זה נשארו לבסוף בשירות ארצות הברית לאור המתקפה על פרל הארבור, סך הכל יוצרו 948 מטוסים מדגם זה.
A-20G: הדגם הנפוץ ביותר, הוא נכנס לשירות בתחילת 1943 וכלל שיפורים בעיקר לחימוש המטוס. בקדמתו הזגוגיות הוסרו ובמקום הותקנו ארבעה תותחי 20 מ"מ ושני מקלעי בראונינג M2 מק"כ. סך הכל יוצרו 2,850 מטוסים מדגם זה.
A-20H: דגם דומה ל-G אך בעל זוג מנועים משודרגים R-2600-29 בעלי 1,700 כ"ס. סך הכל 412 מטוסים מדגם זה יוצרו.
A-20J / Boston IV: דגם שתוכנן להוביל מבנה הפצצה וכלל עמדת מטילן נוספת בקדמת המטוס. סך הכל 450 מטוסים מדגם זה יוצרו, 169 מהם שירתו בחיל האוויר המלכותי תחת השם 'Boston IV'.
A-20K / Boston V: דגם דומה ל-J אך בעל מנועים משודרגים R-2600-29. דגם זה היה דגם היצור האחרון של המטוס.