גויאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גויאס
Goiás
מדינה ברזילברזיל ברזיל
מושל מרקוני פרילו
בירת המדינה גויאניה
שפה רשמית פורטוגזית
שטח 341,289 קמ"ר (דירוג: 7)
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 16.52 נפש לקמ"ר (2005)
אזור זמן UTC -3

לחצו כדי להקטין חזרה

אורוגוואיארגנטינהפרגוואיפרוצ'ילהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתבוליביהאמאפהרוריימהאקריאמזונאספארהרונדוניהמרניאופיאאויסיארהריו גראנדה דו נורטהפאראיבהפרנמבוקואלגואססרז'יפהטוקנטינס (מדינה)מאטו גרוסואספיריטו סאנטוהמחוז הפדרלי של ברזילבאהיהריו דה ז'ניירוגויאסמאטו גרוסו דו סולמינאס ז'ראיססאו פאולופרנהסנטה קטרינהריו גראנדה דו סולGoias in Brazil.svg
אודות התמונה

גויאספורטוגזית: Goiás) היא מדינת מחוז בברזיל הממוקמת באזור המרכזי-מערבי וגובלת במדינת טוקנטינס מצפון, בבאהיה מצפון מזרח, במחוז הפדרלי ממזרח, במינאס ז'ראיס ממזרח ודרום מזרח, במאטו גרוסו דו סול מדרום מערב ובמאטו גרוסו ממערב. בירתה היא העיר גויאניה.

היסטוריה

האירופאים הראשונים שהגיעו לחלק פנימי זה של ברזיל היו חברי משלחות בנדיראנטס מסאו פאולו בסוף המאה ה-16 ובמאה ה-17. מרבצי הזהב הראשונים התגלו כבר בשנת 1592, אך בשנת 1727 גילה הסייר ברתולומאו בואנו דה סילבה מרבץ משמעותי של זהב באחד מיובליו של הנהר ארגואייה (Araguaia). היישוב שהקים במקום, בשם סנט'אנה, הפך ברבות הימים לעיר הקולוניאלית גויאס וליו, בירתה הקודמת של המדינה. בשנת 1748 - בעת שהגיעה הבהלה לזהב לשיאה - הפך חבל ארץ זה, שהיה ברובו עדיין בלתי נודע, למפקדה (קפיטניה) כללית, ובשנת 1824 היה למחוז של הקיסרות של ברזיל. גויאס הפכה למדינה בשנת 1889, כששטחה כלל אז גם את טוקנטינס דהיום ועמד על כ-600,000 קמ"ר.

את גויאניה, בירתה של גויאס והעיר הגדולה בה, החלו לתכנן בשנת 1933 כעיר שתחליף את הבירה הקודמת והבלתי נגישה. בשנת 1937 העתיקה אליה ממשלת המדינה את מקום מושבה, והיא נחנכה רשמית בשנת 1942. חוקת ברזיל מ-1891 קבעה כי בירתה של ברזיל תועבר אל הרמה המרכזית. בשנת 1956 נבחרה גויאס כאתר שבו יוקמו המחוז הפדרלי ועיר הבירה, ברזיליה.

מאמצע המאה העשרים החל גידול מהיר באוכלוסייתה של גויאס, שבין 1950 ל-1980 שילשה את מספרה. פיזור האוכלוסייה לא היה אחיד, ורובה התרכזה בגויאניה וסביבותיה ובסמוך לגבול עם מינאס ז'ראיס. ברבות השנים חשו תושבי החלק הצפוני של גויאס כי ממשלת המדינה אינה משרתת את האינטרסים שלהם. המגמה הבדלנית, אשר טופחה גם על ידי בעלי אינטרסים כלכליים צרים יותר, הביאה לכך שבשנת 1988 הפך חלקה הצפוני של גויאס למדינת מחוז חדשה, הלא היא טוקטינס.

גאוגרפיה

גויאס שוכנת כל כולה ברמה המרכזית של ברזיל, בגובה של 200 עד 800 מטרים מעל פני הים. הרמה חוצצת בין שלוש מערכות גדולות של נהרות: מדרום היא מנוקזת על ידי נהר פרנאיבה, שהוא יובל של נהר פראנה. ממזרח מנקז אותה נהר סאו פרנסישקו, ומצפון - נהר ארגואייה, נהר טוקנטינס ויובליהם. בתחום המדינה עוברים נהרות נוספים, שלא ניתן לשוט בהם אלא מרחקים קצרים בכלי שיט קטנים. מרבית שטח המדינה הוא סוואנה, הקרויה בברזיל קמפו סראדו. לאורך הנהרות צומח יער טרופי. בשנים האחרונות גדל היקף גידול הבקר והסויה על חשבון שטחו של הסראדו, ותוך פגיעה חמורה בחי והצומח שבו.

אקלימה של הרמה הוא סובטרופי והטמפרטורות נעות בין 26 מעלות צלזיוס בחודשים החמים ל-22 מעלות בחודשים הקרים ביותר. העונה הגשומה מתחילה בחודש אוקטובר ומסתיימת בחודש מרץ, והעונה היבשה היא בין אפריל לספטמבר.

כלכלה

מאז 1860, לאחר הידלדלותם של מכרות הזהב, גויאס היא אחת המדינות המובילות בברזיל בגידול בקר. בשנת 2000, על פי האומדן, היו בה 18 מיליון ראשי בקר, כלומר, יחס של ארבעה לכל תושב. ככל הנראה, רק במינאס ז'ראיס ובריו גרנדג'י דו סול יש יותר ראשי בקר. בגויאס מגדלים גם דגן, קנה סוכר, סויה, תירס, עגבניות, אורז, כותנה, מנדיוקה ושעועית. בשנת 1999 היוותה החקלאות 21% מן התוצר המקומי הגולמי של המדינה. מרכיב חשוב נוסף בכלכלת המדינה הם המחצבים - היא עשירה בניקל, מנגן, קובלט וברזל. הבירה גויאניה והעיר אנאפוליס הן מרכזי תעשיית מזון ותרופות. בשנת 1999 היוותה התעשייה 20% מן התוצר המקומי הגולמי, והשירותים 58.9%.

ההכנסה הממוצעת לנפש בגויאס היא הנמוכה ביותר באזור המרכזי - מערבי של ברזיל, והיא נמוכה במעט מהממוצע הלאומי. גם מספר הבתים שנהנים ממים זורמים, תשתית ביוב ואיסוף פסולת - נמוכה מהממוצע הלאומי. חלוקת קרקע בלתי שוויונית במגזר הכפרי מעוררת מתיחויות קשות בקרב התושבים.

אקולוגיה

כאמור, מזה שנים מפנים שטחים עצומים של יער את מקומם לטובת גידולים חקלאיים ושדות מרעה. על הפגיעה בחי ובצומח יש להוסיף את סחיפת הקרקע הנגרמת מכריתת העצים. באזור מקורות נהר האראגוואיה נוצרו שטחים עצומים של סחף עמוק, באופן שיצא למעשה מכלל שליטה. הסחף ואובדן גדות הנהר מסכנים את אספקת המים - בעיה שמחמירה בעונת היובש הארוכה. ערים כגויאניה, אנאפוליס ולוזיאניה פגיעות במיוחד, משום שהן מזרימות את שפכיהן לנהרות העוברים בסמוך אליהן.

הדגל

דגלה של גויאס אומץ ב-30 ביולי 1919. הפסים הירוקים החוצים אותו מסמלים את האביב והפסים הצהובים - זהב. המלבן בכחול בפינה השמאלית עליונה - את השמים, וחמשת הכוכבים את מערכת כוכבי הצלב הדרומי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גויאס בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0