גבעת מיכאל

גבעת מיכאל
	גבעת מיכאל 1941 (קיבוץ גלאון)
מידע
	מפת מיקום; מפה דינמית;

גבעת מיכאל, לשעבר אתר התיישבות ארעי (גבעת הקיבוצים) מצפון מערב לנס ציונה^[1]. נקראת על שמו של מיכאל הלפרן^[2], חלוץ ומנהיג מהעלייה הראשונה. בין מפעליו הרבים, היה אחד ממייסדי נס ציונה. מיכאל הלפרן תרם כספים רבים לרכישת קרקעות ברחבי ארץ ישראל. בין היתר רכש קרקעות רבות בנס ציונה. באחד המקורות צוין שגם אדמת הגבעה נרכשה על ידו.

בינואר 1929 הוקצתה הגבעה, שכללה כ-50 דונם של הקרן הקיימת, להתיישבות ארעית והכשרה של קיבוצים. בשנת 1931 נרשמה באופן רשמי אגודת השומר הצעיר גבעת מיכאל, שמטרתה הכנת חברים להתיישבות^[3]. המקום שימש כמרכז להכשרת גרעיני התיישבות וקיבוצים רבים, לפני עלייתם להתיישבות ביישובי הקבע, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. בכל עת ישבו בגבעה מספר קיבוצים שבדרך, כאשר כל קיבוץ ישב במקום מספר שנים. בין הקיבוצים שישבו על הגבעה בשנים 1929-1948 מסילות, דפנה (קיבוץ), מנרה, גלאון. הישיבה במקום התארכה ונכפתה עליהם, בעודם ממתינים להחלטת המוסדות לגבי המקום בו תוקצה להם הקרקע להתיישבות הקבע.

במהלך מלחמת העצמאות, סבלה הגבעה מאיומים מצד הכפר הערבי הסמוך סרפנד אל חרב ששכן ממזרחה (כיום שכונת יד אליעזר).

בשנת 1952 הוקצה המקום על ידי מחלקת הנוער והחלוץ לקיום סמינרים של תנועות נוער^[4]^[5]. המקום שימש לצורך זה אל תוך שנות השבעים של המאה ה-20^[6]^[7].

במהלך שנות התשעים נבנתה על הגבעה שכונה צפופה בבנייה כפרית, שמתחילה מרחוב ההסתדרות פינת רחוב המאה ואחד, בנס ציונה. יחד איתה נחנכה קריית חינוך, שכוללת חטיבות הביניים ע"ש גולדה מאיר ומנחם בגין ותיכון על שם דוד בן-גוריון.

למרות הדמיון בייעוד המקום, אין מדובר בגבעת הקיבוצים, אשר שכנה בדרום מזרח נס ציונה, במרחק 2.5 ק"מ ממנה, בקרבת תחנת הרכבת של רחובות דהיום, ובה פעל גם מכון איילון, המפעל המחתרתי ליצור נשק. בגבעה ההיא ישבו ישיבת ארעי, בין היתר הקיבוצים רמת השופט ומעגן מיכאל.

הגבעה היא חלק מרצף של גבעות הכורכר המשתרע מראשון לציון, דרך נס ציונה ורחובות, ועד גבעות מע'אר וגדרה. כמה מאות מטרים צפונית לגבעה פורח ריכוז של פרחי אירוס בגבעת האירוסים, וממערב לה נמצא גן לאומי גבעות הכורכר נס ציונה.

בפסגת הגבעה נמצאת אנדרטה לזכר 50 קצינים וחיילים מניו זילנד שנהרגו בקרב עיון קרא שנערך בסביבה ב־14 בנובמבר 1917. כן נמצאת שם בריכת מים מעוטרת בציוריו של רמי מאירי.

קיבוצים שחנו במקום

1929-1932: קיבוץ ג'-ד' מעולי גליציה^[8] שהצטרפו לקיבוץ שריד
1929-1933: קיבוץ השומר הצעיר מגליציה שהצטרף למזרע^[9]
1929-1931: קבוצת "עבודה" שהתפרקה
1931-1939: פלוגת הקיבוץ המאוחד שעלתה לקיבוץ דפנה^[10]
מ-1932: קיבוץ השומר הצעיר הצ'כי
מדצמבר 1932: קיבוץ מלט של השומר הצעיר ברומניה^[11]^[12], שהצטרף גם הוא לקיבוץ שריד^[13]
1934-1939: קיבוץ במסילה שעלה למסילות^[14]
1939-1946: גלאון^[15].
קבוצת נוער עולה מגרמניה וקבוצת נוער עובד שעלו למנרה^[16]