רמי מאירי

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

רמי מאירי (נולד באוגוסט 1957) הוא אמן ישראלי, מראשוני ציירי הקיר בישראל, הידוע בציורי הקיר הענקיים שצייר על קירות בערי ישראל.

חייו

מאירי למד רישום, פיסול וציור במכון אבני בתל אביב בין השנים 1978–1982. את ציור הקיר הראשון שלו צייר בחוף גורדון בתל אביב בשנת 1980. זהו אחד מציורי הקיר הראשונים שנעשו בעיר. מאז התפתחה אמנות זו והפכה להיות חלק חשוב בפסיפס התרבותי של תל אביב. רוב ציורי הקיר נעשים בטכניקת "Trompe-l'œil" ("הטעיית העין"), הגורמת לטישטוש הגבולות בין מציאות לאשליה. בעבודותיו נוטה מאירי להשתמש ביסודות של אור וצל, מאחר ששחור ולבן נחשבים לצבעים עמידים שאינם דוהים, וכן ליצירת קונטרסט בציור שיבליט אותו למרחקים.

עם ציוריו המפורסמים ביותר נמנים, בין היתר, "הצעקה" על חומת בית הספר "מקס פיין", בצומת רחוב קפלן ודרך בגין (מול מגדלי עזריאלי) בתל אביב, ו"ילדים רוקדים" ברחוב ביאליק ברמת גן. את "הצעקה" צייר מאירי בעקבות קרנבל בברזיל, ועליו אמר:

"אין לי מסרים פוליטיים או כאלה. אני רוצה שבן אדם שרואה את הציור שלי יעלה חיוך. הציור הזה מושפע מהקרנבל הראשון שראיתי, בצפון ברזיל. זה מין טירוף חושים, אנשים מגיעים שם לאקסטזה, וראיתי שם איש שמצא חן בעיניי. בבקבוק של התינוק היה אלכוהול, והוא רץ והשתולל. יחד עם זה, הציור לא סתם נעשה ככה. כל יצירת אמנות טובה בנויה ממתח ורוגע. אז פה הוא הגביר את המתח, הייתה מין דמות מפחידה, ופתאום אתה רואה שיש לו ביד בקבוק"

— ראיון ל"מעריב", יוני 1997

את ציורי הקיר של מאירי ניתן למצוא על קירות בתי ספר, מפעלי תעשייה, מבנים ציבוריים ובמקומות בילוי ברחבי הארץ. לדברי מאירי, הוא נמנע מעבודות בבתים פרטיים, ומעדיף שעבודותיו יהיו חשופות לקהל הרחב.

במהלך השנים צייר מאירי ציורי קיר גם במקומות נוספים בעולם, ובהם בגרמניה, בבייג'ינג, בפורט לודרדייל שבפלורידה, ובבואנוס איירס. בחלק מהאתרים צוירו הציורים מטעם מדינת ישראל שבחרה בציורי הקיר של האמן כמייצגי פן ייחודי של התרבות הישראלית.

מאירי נחשב היום לאחד מפורצי הדרך בתחום אמנות הרחוב והגרפיטי. במידה רבה סלל הוא את דרכם של אמני הרחוב הצעירים ממנו כגון Know hope, עדי סנד, Dede ואחרים.^[1] אולם, במקרה של מאירי מתקבלים האישורים לציורים מהעירייה, בניגוד לציירי גרפיטי רבים אחרים הפועלים ללא אישור.