גאסטאון
 | |
| מבט על גאסטאון מכיכר "עץ מייפל" | |
| מדינה |
 קנדה |
|---|---|
| עיר אם | ונקובר |
| קואורדינטות | 49°17′05″N 123°06′39″W / 49.284688°N 123.110953°W |
|
| |
גאסטאון (באנגלית: Gastown) היא היישוב המקורי שהפך לליבה של העיר ונקובר, קולומביה הבריטית, קנדה, ולאתר היסטורי לאומי ושכונה בחלק הצפון מערבי של הדאונטאון איסטסייד, בסמוך למרכז העיר ונקובר.[1][2]
הגבולות ההיסטוריים שלה - חזית המים (כיום רחוב ווטר ומסילות הרכבת), רחוב קארל, רחוב הייסטינגס ורחוב קאמבי - נקבעו אחר גבולות הסקר של אתר העיירה משנת 1870, ששמם הנכון וכתובתם היו גארנוויל ("כניסת בורארד"). הגבול הרשמי אינו כולל את רוב רחוב הייסטינגס למעט בנייני וודוורד'ס ודומיניון, ומשתרע מזרחה מעבר לרחוב קולומביה, עד לנתיב המקביל לצד המערבי של הרחוב הראשי.[3]
היסטוריה
גאסטאון הייתה השכונה הראשונה של ונקובר ונקראה על שם "גאסי" ג'ק דיטון (John Deighton), יורד ים ביורקשייר, קפטן ספינת קיטור ובעל מסבאה, שהגיע ב-1867 כדי לפתוח את הסלון הראשון באזור. הוא היה מפורסם בהרגלו לדבר ארוכות ("gassing") והאזור שמסביב לסלון שלו זכה לכינוי "העיר של גאסי", כינוי שהתפתח ל"גאסטאון".[4] העיירה שגשגה עד מהרה והוקמו בה טחנת הייסטינגס, מנסרה, נמל ימי, והיא הפכה במהרה למרכז כללי של סחר ומסחר בכניסת בורארד (Burrard Inlet), כמו גם אתר נופש לבילוי עבור הדייגים וכורתי העצים, כמו גם לצוותים וקברניטים של ספינות המפרש הרבות שהגיעו לגסטאון ולמודיוויל, שבצד הצפוני של המפרץ (שהייתה עיירה מנומנמת) וייעודה היה להעמיס בולי עץ ועצים בלבד. בשנת 1886 נסללה הרכבת הקנדית הפסיפית עד החוף ובמקביל לרחוב ווטר. מכאן הפך האזור למעין "כוורת" של מבני מחסנים. רחוב קארל היה ביצתי במיוחד בשל היותו נמוך בין נחל פולס (False Creek) וכניסת בורארד. הוקמו גשרים על מנת להתגבר על מכשול זה, והקרקע הנמוכה והחוף התמלאו אט אט בפסולת.
בשנת 1886 התאגדה העיירה והפכה לעיר ונקובר. באותה שנה פרצה השריפה הגדולה של ונקובר (אנ'), שתוצאותיה היו אובדן כל הבניינים שבתחומה מלבד שניים, אך האזור נבנה מחדש לחלוטין והמשיך לשגשג. הייסטינגס ומיין היו המרכז המסורתי של העיר, והחוף הפך לאזור היערכות חשוב עם הקמת רציפים ל"מעבורות צפון ומערב ונקובר" ול"יוניון ספינות קיטור". האחים פלק ומפיצי קורט הקימו את בנייניהם באזור. חנויות כלבו כמו Spencer's, חברת מפרץ הדסון, Woodward's, Fairbanks Morse, Army and Navy, וקמעונאי המזון מלקינס וקלי דאגלס נסחרו והתבססו שם.
גאסטאון מיצבה את עצמה כמרכז הפצת התוצרת הסיטונאית של העיר עד השפל הגדול בשנות ה-30 של המאה ה-20. היא הייתה גם מרכז תרבות השתייה של העיר: היו בה 300 מפעלים מורשים באזור בן שנים-עשר הבלוקים של גרנוויל לשעבר. לאחר השפל הגדול, הפכה גאסטאון לשכונה מוזנחת בעיר, והחלה לדעוך ולהיהרס כהמשך לאזור ה-Skid Row עם ברי הבירה הזולים שבו, מלונות פלופ-האוס ואולמות לקניית עצים.
בשנות ה-60, עלה בקרב התושבים החשש בעניין שימור האדריכלות הייחודית וההיסטורית של גאסטאון, שכן, בדומה לצ'יינה טאון וסטרטקונה הסמוכה, הייתה אמורה להיהרס כדי לסלול כביש מהיר למרכז העיר. קמפיין בראשות אנשי עסקים ובעלי נכסים, כמו גם תרבות הנגד והמפגינים הפוליטיים הקשורים אליו, תפס תאוצה וכוח כדי להציל את גאסטאון. האנק ואנדרהורסט (Henk F. Vanderhorst), מהגר הולנדי ואזרח קנדי, פתח את 'גלריית התערוכה', גלריית אמנות ברחוב ווטר שהתחילה, שגשגה ועודדה זרימה של סטארט-אפים עסקיים צעירים אחרים להיפתח בליבת גאסטאון. השפעתו על החייאת גאסטאון זכתה להכרה ב-1976 עם קבלת פרס "האזרח החלוץ הראשון של גאסטאון", שהוענק לו בידי ראש העיר ארט פיליפס (Art Phillips). "מפתח לעיר" מאמציו של ונדרהורסט, בחלקם, לחצו על הממשלות האזרחיות, הפרובינציאליות והפדרליות להכריז על גאסטאון כאתר היסטורי, תוך הגנה על מבני המורשת שלה עד היום.
מהומה בין ההיפים והמשטרה בשנת 1971 על רקע המריחואנה הפכה לאגדה. התקרית מפורסמת כעת בבניין וודוורד, והזכירה את מהומות הדואר החמורות יותר של 1938.
גאסטאון הוגדרה כאתר היסטורי לאומי של קנדה בשנת 2009.[5]
המאה ה-21
גאסטאון היא שילוב של בוטיקי אופנה עכשוויים "אופנתיים" וריהוט פנים, עסקים מוכווני תיירות (בדרך כלל מוגבלים לרחוב ווטר), מסעדות, מועדוני לילה, עוני אל מול דיור יוקרתי חדש. בנוסף, ישנם משרדי עורכי דין, אדריכלים ומשרדים מקצועיים נוספים, וכן עסקים בתחום המחשבים והאינטרנט, גלריות לאמנות, אולפני מוזיקה ואמנות, מכוני קעקועים ובתי ספר למשחק וקולנוע.
בפברואר 2013, The Gastown Gazette החל לפרסם חדשות וסיפורים מקומיים על המחאות המתמשכות נגד ג'נטריפיקציה באזור דאונטאון איסטסייד וגסטאון של ונקובר. העיתון הקהילתי מושך מאז תשומת לב מחוזית ולאומית לדיווחים על השכונה.[6]
גאסטאון הפכה למרכז של טכנולוגיה וניו-מדיה. היא משכה חברות כמו Zaui Software, Idea Rebel, MetroQuest, BootUp Labs Entrepreneurial Society, SEOinVancouver ו-MarketR.[7]
אירועים שנתיים פופולריים המתקיימים ברחובות המרוצפים של גאסטאון כוללים את פסטיבל הג'אז הבינלאומי של ונקובר ואת מרוץ האופניים הבינלאומי Global Relay Gastown Grand Prix.
ביוני 2004, נפתח Storyeum בגסטאון. היה זה מופע תיאטרלי תוסס בן 65 דקות ששיחזר את ההיסטוריה של קולומביה הבריטית באמצעות שמונה מערכות שממוקמו מתחת למפלס הרחוב. האטרקציה סגרה את שעריה באוקטובר 2006 עקב החובות הגוברים.
פסל גאסי ג'ק הופל ב-14 בפברואר 2022 על ידי מפגינים במהלך צעדת הזיכרון השנתית ה-31 למען נעדרות ונרצחות של נשים וילדות ילידים.[8]
שעון הקיטור
ערך מורחב – שעון קיטור#שעון הקיטור בגאסטאון
נקודת הציון המפורסמת ביותר של גאסטאון (אם כי לא העתיקה ביותר) היא השעון המופעל בקיטור בפינת רחוב קאמבי ו-ווטר. הוא נבנה בשנת 1977, כחלק ממערכת החימום באמצעות קיטור המבוזרת של ונקובר, כדרך לרתום את הקיטור ולמנוע מאנשי רחוב לישון במזג אוויר הקר.[9] העיצוב המקורי שלו היה פגום והוא היה צריך להיות מוסב הפעלה בחשמל לאחר תקלה שהתרחשה בו. מנגנון הקיטור שוחזר לחלוטין בתמיכה כלכלית של עסקים מקומיים מכיוון והוא הפך לאטרקציה תיירותית מרכזיתץ שעון הקיטור מקודם כמאפיין מורשת אף על פי שהוא המצאה מודרנית.
הקיטור משמש את רשת החימום בלחץ נמוך במרכז העיר (ממפעל הסמוך לדרך ג'ורג'יה) המניעה מנוע קיטור מיניאטורי בבסיסו, בתורו מפעיל מעלית שרשרת. מעלית השרשרת מזיזה את כדורי הפלדה כלפי מעלה, שם הם נפרקים ומתגלגלים לשרשרת יורדת. משקל הכדורים בשרשרת היורדת מניע מחגר משונן (אנ') קונבנציונלי של שעון מטוטלת, המכוון את המחוגים שבארבעת צדדיו. הקיטור גם מפעיל את הפקת צלילי השעון, כאשר משריקות משמשות במקום פעמונים להפקת "מלודיית הרבעים של וסטמינסטר"(אנ') ולהורות על השעה.
באוקטובר 2014, השעון הוסר זמנית לצורך תיקונים משמעותיים, שבוצעו בידי הבנאי המקורי שלו, והותקן מחדש בינואר 2015.[10][11]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גאסטאון
- Official Gastown Community Website
- Gastown at Virtual Vancouver
- Global Relay Gastown Grand Prix
- Club Zone.com "Gastown Bars" page
- The Gastown Gazette, community newspaper
- Gastown page, Vancouver Then and Now website, comparisons of old photos with modern locations
תמונות ארכיון
- View of Gastown from offshore, 1884, prior to announcement of CPR terminus
- View of Gastown from offshore, 1886
- View of Alexander Street, Gastown c.1911
- View of Water Street from jct. Cordova Street, c.1890
- View of Water Street from Maple Tree Square, 1887 (Sunnyside Hotel at right)
- View of Cordova Street from above intersection of Carrall; July 1, 1890 Dominion Day celebrations
- View of Cordova Street from above intersection of Cambie; c.1900 when this was still the city's principal shopping district
הערות שוליים
- ^ "Downtown Eastside Local Area Plan" (PDF). City of Vancouver. 15 March 2014. Retrieved 3 April 2019.
- ^ "Vancouver Neighbourhoods Map". VanMap. City of Vancouver. Retrieved 3 April 2019.
- ^ Vancouver, Dana Lynch Dana Lynch Dana Lynch is a travel expert specializing in the Pacific Northwest who was a lead blogger for Tourism; on 06/26/19, a writer for CNN's Insider Guide TripSavvy's editorial guidelines Updated. "Guide to Gastown in Vancouver, BC". TripSavvy. Retrieved 2022-03-05.
- ^ Kalman, Howard. Exploring Vancouver, University of British Columbia, 1974, page 5
- ^ Bellett, Gerry. "Vancouver's Gastown designated national historic site". The Vancouver Sun. Canwest Publishing Inc. Archived from the original on 2009-07-17. Retrieved 1 January 2015.
- ^ "Pidgin protests in Downtown Eastside concern activist funders". The Globe and Mail. 2013-04-29. Retrieved 2017-09-18.
- ^ "Gastown Tech Cluster".
- ^ Anderson, Sarah (2022-02-14). "Protesters topple Vancouver's Gassy Jack statue in Gastown". DH News. Vancouver: The Daily Hive. Archived from the original on 15 February 2022. Retrieved 2022-02-15.
- ^ Robertson, Merv (February 25, 1999). "Administrative Report: RTS MP/ 00474". Former Website of the City of Vancouver. City of Vancouver [B.C., Canada]. Retrieved 1 January 2015.
- ^ "Gastown Steam Clock undergoes repairs". City of Vancouver. City of Vancouver (B.C., Canada). 2014-10-08. Retrieved 1 January 2015. The mechanical moving parts of the Steam Clock’s device for loading the metal balls have worn over the last 37 years and can no longer be reliably maintained. Mechanical failures have been a common occurrence in the past year, and the proposed repairs to the ball loading device will restore reliability to the Steam Clock while maintaining its historical integrity.
- ^ Baker, Paula (2014-11-19). "Gastown landmark steam clock getting an overhaul". Global News. Shaw Media. Retrieved 1 January 2015.
34615495גאסטאון